סערת חוק הלאום: הסעיף שעלול לסכן את לימודי הליבה במוסדות החרדיים

סערת חוק הלאום נמשכת: פרשנות חדשה טוענת כי הסעיף העוסק בשימור המורשת - כפי שמנוסח כיום בלשון החוק - עשוי לאפשר לחרדים בנסיבות מסוימות להנהיג פטור מלימודי מקצועות הליבה במוסדות החרדיים. עם זאת, גורמים שעסקו בניסוח החוק גורסים כי הטענה אינה נכונה ואין כל כוונה לעגן בחוק יסוד פטור מלימודי ליבה ואין זאת הכוונה המשתמעת מהסעיף.

לקריאת נוסח החוק המלא - לחצו כאן

הפרשנות באה על פי הסעיף שבו נכתב: "כל תושב ישראל ללא הבדל דת או לאום, זכאי לפעול לשימור תרבותו, חינוכו, מורשתו, שפתו וזהותו". על פי גורמים משפטיים, הסעיף במתכונת הנוכחית עשוי להתפרש באופן כזה שמוסדות חרדיים יוכלו לעצב את חינוכם באופן שהם רואים לנכון - ובכך למעשה להימנע באמצעות עיגון ההנחיה בחוק יסוד, שתעניק לראשונה פטור בחוק מלימודי ליבה.

הסעיף בחוק

הסעיף העוסק בשימור המורשת, לפי לשון החוק כיום, עשוי, כך על פי פרשנות משפטית של גורמים המעורים בפרטים, לאפשר לחרדים להנהיג פטור מלימודי הליבה במוסדות מטעמם. הסעיף במתכונת הנוכחית עשוי להתפרש כך שמוסדות חרדיים יוכלו לעצב את חינוכם באופן שהם רואים לנכון - ובכך למעשה להימנע באמצעות עיגון ההנחיה בחוק יסוד, שתעניק לראשונה פטור בחוק מלימודי ליבה

על פי גורמים פוליטיים, הסעיף נתון לפרשנות בית המשפט, אבל עשוי להנציח זכות חזקה כחלק ממורשת שימור חינוך של זרם כזה או אחר מבלי שתוכל לפגוע בתוכן החינוכי, או לחילופין להכניס תוכן חינוכי שעומד בניגוד למורשתו של אותו זרם גם לא באמצעות חוק.

ח"כ יואל חסון, יו"ר סיעת המחנה הציוני, אמר הערב: "במשך שנים מנוהל מאבק לחייב את הציבור החרדי ללימודי ליבה, לדעת אנגלית ומתמטיקה זה דבר שנחוץ להם - ובוודאי למדינה. יש כאן נסיון מסוכן לשמר את הציבור החרדי ללא השכלה וללא ליבה ולקבע את זה בחוק יסוד ולגזור על הציבור החרדי חיים ללא עתיד".

חברת הכנסת רויטל סוויד (המחנה הציוני) הוסיפה כי "חוק הלאום בנוסח הנוכחי הוא כתם שחור שמתנוסס מעל בית המחוקקים. במסווה של הענקת זכויות לקבוצת מיעוט לפעול על פי מורשתה ואמונתה מכניסים בדלת האחורית את כל המתנות הפוליטיות לחרדים ולבית היהודי".

ח"כ רויטל סוויד

סוויד הוסיפה כי "הצעת החוק מכשירה, הלכה למעשה, את הבורות של ילדי ישראל באמצעות סעיף 7א שמאפשר להתחמק מלימודי ליבה ומקים לציבור החרדי זכות ברורה להתחמק מהכנסת מקצועות ותכנים מסוימים למערכת החינוך. גם סעיף 6ב לפיו המדינה תפעל בתפוצות לשימור הזיקה הוא לא יותר מהתנשאות על יהודי התפוצות והוא מעביר מסר בעייתי שלפיו צריך 'לחנך אותם'".

מוקדם יותר היום דנה הוועדה המשותפת לוועדות הכנסת וחוק, חוקה ומשפט בכנסת בחוק הלאום, כחלק מהכנתו לקריאה שנייה ושלישית במליאת הכנסת בשבוע הבא, כפי שביקש ראש הממשלה בנימין נתניהו. היועץ המשפטי של הכנסת, עו"ד איל ינון, פרסם חוות דעת לחברי הוועדה ובה המלצה שלא לאשר את החוק עם הסעיף שמדיר אוכלוסיות. אליו הצטרף המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד רז נזרי, שאמר בדיון כי הסעיף המדיר אוכלוסיות יביא עמו השלכות בינלאומיות.

עד מחר בשעה 17:00 יגישו חברי הוועדה את הסתייגויותיהם לנוסח הצעת החוק וההצבעה תהיה ביום שני הבא. ינון נשאל מדוע יש בעיה למשל בהגדרת החוק כמו למשל ייהוד הגליל. "כל עוד אתה לא חוסם באופן גורף קבלה של אזרח, זה בסדר. כשאתה בונה יישוב יהודי ואתה מכניס אוכלוסיות שאינן יהודיות זה לא הופך את היישוב ללא יהודי", השיב יועמ"ש הכנסת.

אחריו דיבר עו"ד רז נזרי, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה: "הבאנו את ההתנגדות שלנו לסעיפים מסוימים בשלבים מוקדמים של ההצעה. לא צריכים שרק השמאל יתמוך במדינה דמוקרטית ושרק הימין יתמוך במדינה יהודית. זה ערך שנמצא בחוקי היסוד ומחזיק אותנו כאן, וחבל שהמדינה היהודית שייכת רק לימין והדמוקרטית רק לשמאל - תנסו להתנתק מהדבר הזה".

נזרי הוסיף כי "טוב היה אם בחוק הזה, ההתייחסות לשפה הערבית לא הייתה משתנה כפי שרוצים לשנות, אך הבעיה המשמעותית ביותר שאנחנו רואים היא בסעיף 7ב' (הסעיף המדיר אוכלוסיות). אני לא שוכח לרגע שאתם הריבון ואני בא לכאן כנציג שמנסה לשכנע לא לגרום נזק".

נזרי הזהיר את חברי הכנסת. "כל הסעיפים שעוסקים בהיבט הלאומי, אנחנו לא רואים אותם כמפלים אזרחים. סעיף 7 ב' בולט בחריגותו. זו אפליה אישית של אזרח רק בשל שיוכו הלאומי. זה לא רק יהודי. רבים בחדר לא בכדי שמו את זה בחוק הלאום. סעיף 7ב' מדבר על האזרח הבודד. זה דבר שמפלה אותו. דווקא לחברים פה שתומכים בחוק. אתם מכתימים לשווא את החוק. לחוק הזה יהיו גם השלכות בינלאומיות. אני קורא לחברי הכנסת להסיר את הסעיף הזה מהחוק. הוא גורם נזק ולא משיג שום דבר". אחר כך, במענה לשאלות חברי כנסת, הסביר עו"ד נזרי: "בחדרים סגורים התייחסו הגורמים משפטיים בהרחבה מול גורמי הממשלה למה שאני אמרתי כאן כאמירה מרומזת 'השלכות בינלאומיות'".