שתף קטע נבחר

פרופ' משה ליסק נפטר בגיל 90: "עיצב את ההבנה של החברה הישראלית"

פרופ' ליסק זכה ב-1992 בפרס ישראל במדעי החברה ונחשב למומחה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה. "לפעמים חושבים שהסוציולוגיה היא יותר מידי תיאורטית, אבל הוא ידע ליישם את זה למציאות הישראלית", אומר עמיתו לעבודה באוניברסיטה העברית

פרופ' משה ליסק, חתן פרס ישראל ומומחה לסוציולוגיה ואנתרפולוגיה מהאוניברסיטה העברית בירושלים, הלך אתמול לעולמו בגיל 90. ליסק היה פרופסור אמריטוס לסוציולוגיה ואנתרפולוגיה וחלק ניכר מהספרים שכתב עסקו בנושאי העלייה, העדות בישראל והמבנה הפוליטי של המדינה בראשית ימיה ולאחר מכן. בין הספרים שכתב: "מוסדות ותהליכים פוליטיים בישראל", "סוגיות בסוציולוגיה: מבנה וריבוד חברתי", "ישראל לקראת שנות האלפיים: חברה, פוליטיקה ותרבות" ו"הציונות והחזרה להיסטוריה: הערכה מחדש".

פרופ' משה ליסק, חתן פרס ישראל ומומחה לסוציולוגיה ואנתרפולוגיה מהאוניברסיטה העברית בירושלים ()
פרופ' משה ליסק, חתן פרס ישראל שהלך לעולמו
 

ליסק נולד בארץ ישראל בשנת 1928 וזמן קצר לאחר מכן היגרה משפחתו לצרפת. בהמשך שבה משפחתו ארצה ובגיל 16 הוא הצטרף להגנה. בשנת 1946 היה בפלמ"ח ובהמשך לחם במלחמת העצמאות. החל משנת 1964 הוא לימד בחוג לסוציולוגיה באוניברסיטה העברית, וב-1992 זכה בפרס ישראל במדעי החברה.

 

"הוא היה מהאנשים שעיצב את ההבנה של החברה הישראלית מבחינה סוציולוגית", אומר פרופ' אמריטוס הרווי גולדברג, מהחוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית, שהכיר את פרופ' ליסק משנת 1972. "הידע המעמיק שלו, גם מתוך המקורות, יצר תשתית לדיסציפלינה חדשה. זו הייתה תוצאה של היכרות מאוד מפורטת של תהליכים חברתיים ופוליטיים, וזה יצר מסד של ידע וגישה שהיה מצד אחד ביקורתי ומצד שני אובייקטיבי. הוא עשה את זה בצורה אלגנטית, הוא כתב הרבה והיה מורה מסור.

 

"פרופ' ליסק היה גם בן אדם מאוד נחמד. הוא היה מוכן לשמוע כל מיני דעות והיה פתוח לשאלות. העבודה שלו הייתה נחשבת מבחינת ההיסטוריונים. לפעמים חושבים שהסוציולוגיה היא יותר מידי תיאורטית, אבל הוא ידע ליישם את זה למציאות הישראלית. אני למדתי ממנו הרבה".

 

פרופ' גולדברג מספר כי מתחילת שנות ה-70 התחילה לצמוח אסכולה של סוציולוגים ביקורתיים, שביקרו את הדור שליסק היה שייך אליו. "הטענה הייתה שהוא קיבל את הממסד כמו שהוא, שהסוציולוגיה לא לקחה צעד אחורה, אלא לקחה את המונחים של הממסד, אבל לפי דעתי ליסק כן דיבר על הבעיות של העולים והחלשים, אם כי בצורה מאוד מחושבת ואובייקטיבית. הוא אהב לראות את העובדות והעביר ביקורת על הרבה מהתהליכים, אבל לא ממקום של אידיאולוגיה או פוליטיקה, אלא כי העבודה שלו הייתה בסופו של דבר מאור יסודית. הוא מאוד נזהר שלא להיות בצד פוליטי אחד, למרות שלטענת הסוציולוגים הביקורתיים אין דבר כזה".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים