אז למה לי מקום שלישי עכשיו?
בלגיה הגיעה למונדיאל כשכל התנאים הבשילו להוציא את המקסימום ולא הצליחה ללכת עד הסוף, עבור האנגלים זו עשויה להיות רק התחלה. כשייגמר כאב הראש של משחק הניחומים ביניהן, הן יביטו קדימה באכזבה, אבל גם גאווה ותקווה
עבור בלגיה זו כנראה הייתה הזדמנות בלתי חוזרת. עבור אנגליה, זה יכול להיות הדלק שיתניע את הקמפיינים המוצלחים הבאים. שתי המפסידות הגדולות של חצי גמר המונדיאל עוד יעברו משחק על המקום השלישי שלשתיהן אין חשק אליו, ואחר כך יתפנו לחשוב על העתיד הקרוב והרחוק. אבל כדי לעשות זאת בהצלחה, הן יהיו חייבות למחוק במהירות מהראש את הפספוס הזה, כי הטורניר היה פתוח בפניהן.
כאמור, מבחינת הבלגים העניין בעייתי יותר. הסגל יישאר אחד הבכירים בעולם ויתנפל על יורו 2020, אבל במונדיאל 2022 אדן הזאר וקווין דה בריינה כבר יהיו בני 31 וככל הנראה מעט אחרי השיא. נדיר לקבל טורניר כל כך פתוח, ליהנות מהזאר ביכולת מקסימלית, להעיף את הנבחרת המרשימה ביותר בחלקים רבים של המונדיאל (ברזיל) - ולא להגיע אפילו לגמר. מי יודע מתי צ'אנס כזה יחזור, ומי יהיו השחקנים שיובילו אז.
הדור הבא כבר מתפתח. יורי טילמאנס היה מצוין כשקיבל דקות במונדיאל, ומיצ'י בטשואיי הוא חתיכת סקורר שיכול להצטרף לרומלו לוקאקו לשותפות מפחידה. אבל השאלה היא אם המנהיגים
הבאים יהיו טובים כמו הנוכחיים – כי הזאר ודה בריינה הגיעו בגיל, בכושר ובמידת הרעב הכי טובים שיש – ואם שני הכוכבים האלה עוד מסוגלים להוציא מעצמם טורניר גדול נוסף.
אנגליה יכולה להרגיש הרבה יותר מתוסכלת – ובאופן אירוני, גם מלאת תקווה – בגלל שהטירוף אצלה גדול מאשר בבלגיה והיא חיכתה באופן נואש לטורניר כזה, בו תגיע לצד הנוח יותר של ההגרלה, תפגין אופי גדול בפנדלים ותשים את הרגל בדלת. בבלגיה היו שנים של דשדוש ובנייה מחדש, באנגליה לא הפסיקו להמתין. הבעיה היא שהאופי בוזבז באותו קרב פנדלים מול קולומביה. אתמול, אחרי השוויון הקרואטי, אנגליה איבדה במהירות את הראש, תקפה בלי מחשבה ונתנה כדורים במתנה.
זה משהו ללמוד ממנו. בסגל הצעיר של גארת' סאות'גייט יש משהו שונה ומיוחד מאשר בעבר. השחקנים נראים משוחררים יותר מאשר וויין רוני, סטיבן ג'רארד ופרנק למפארד. היה מדהים אם היו מצליחים להניף את הגביע, אבל יש באופק שלהם עוד דברים מדהימים. כל מה שצריך הוא לתת להם לרוץ. השיטה נכונה, ודלה עלי וראחים סטרלינג המשמעותיים אפילו לא דיגדגו את הפוטנציאל שלהם במהלך הטורניר. יש לשחקנים חיבור טוב עם גארת' סאות'גייט וזו נבחרת שרק תשתפר.
רק מה? ההגרלה הזו. כדי להגיע שוב רחוק כל כך ביורו או במונדיאל, אנגליה כנראה תצטרך לעבור מכשולים גדולים יותר, לא השטיח האדום של רוסיה (באופן יחסי, כמובן. מבלי לזלזל בקולומביה ובשבדיה, הצד השני היה מסובך יותר). ופה טמון הפספוס הענק. אחת לא ידעה למצות את דור הזהב שלה, וכנראה שכבר לא תצליח. השנייה ביזבזה את הטיול הנדיר בדרך האבנים הצהובות שהובילה אותה לארץ המובטחת. מקום שלישי? עזבו אותן מזה עכשיו.
לפנייה לכתב/ת 
