מפנטז על לשכב עם חברתה של זוגתי
"שלא תביני אותי לא נכון - אני רוצה את דנה. היא כל מה שחיפשתי כשהייתי רווק, אבל יש רק את העניין הזה שמציק לי". אימון אישי
כשעידו הגיע והעלה את הקושי שלו ("אני נמשך לחברה הכי טובה של דנה, בת הזוג שלי"), מיד קלטתי עד כמה הוא נבוך מכל העניין, וכמה אשמה הוא מרגיש על כך. "שלא תביני אותי לא נכון", הוסיף. "אני רוצה את דנה, היא כל מה שחיפשתי כשהייתי רווק, אבל יש רק את העניין הזה שמציק לי".
עד שדנה הגיעה, עידו בילה בזירת הרווקות תקופה לא מבוטלת של זמן. כשהגיע אליי כדי שאעזור לו למצוא זוגיות, היינו צרכים לנער את אבק האדישות שנערם לו בלב, ולחדד בתוכו את מנועי האינטימיות הפנימיים. המטרה הייתה שהוא לא ייתן לקול הפנימי שבתוכו להוסיף לתהות שמא הוא יכול "להשיג יותר טוב".
אבל עידו לא תמיד היה רווק. מערכת היחסים הרצינית הראשונה שלו הייתה בצבא, ונמשכה כמעט ארבע שנים. את הקשר הוא סיים בתחושה של חופש והזדמנות לחוות ולטעום, וזה אכן מה שקרה בחודשים הראשונים שאחרי הפרידה. אחרי שהתאושש מכאב הפרידה הוא יצא, הכיר, שכב, התחבר למיניות שבו, למד מה הוא אוהב, גילה עולם של גירויים, ופגש את עצמו דרך אינטראקציות מיניות שחידדו לו את העדפותיו וחשקיו.
כשביקשתי להבין מה זה אומר "נמשך לחברתה של דנה", הוא אט-אט הסכים לחשוף את מה שהיה חבוי בפנים, ושיתף אותי שזה מגיע לפנטזיות שבהן החברה נמצאת שם איתו, איתם ובשלל וריאציות ארוטיות. "אני לא יכול לעצור את זה", אמר בעצב. "זה כאילו שהראש שלי מפתח את כל התסריטים הללו בלי שליטה, ואז כשאנחנו נפגשים עם החברה בכל מיני הזדמנויות, אני לא יודע מה לעשות עם עצמי. אני מרגיש מוזר, ובעיקר מנסה להסתיר את מה שמתחולל בתוכי".
אשליית הביטחון
התפיסה שמנהלת את המונוגמיה התנפצה לה על שובר הגלים הרגשי והטבעי. לכאורה אנחנו אמורים להתאהב, להיקשר, להתמסד ולחיות חיים מונוגמיים שבהם יש מקום עצום למיניות, אבל באותה נשימה יש גם צמצום אפשרויות לכדי אחת או אחד בלבד. וזה בדיוק מה שהפחיד את עידו – התחושה הזאת שהליבידו שלו אמור להיות מכוונן לדנה ולדנה בלבד, נקי מכל מחשבה, רצון או חשק לאישה אחרת.
הימים עברו וסוד המשיכה לחברה חלחל פנימה לתוך היחסים עם דנה. עידו הבין שכל עוד הוא מחזיק בחשק ובפנטזיות שמאיימות עליו, הוא מתרחק מדנה, מתמלא בכעס סמוי ובתחושת תסכול, ומשחזר את תחושת הלבד שממנה הוא רצה כל כך להשתחרר בתקופות רווקותו. "אבל איך אני אומר לה דבר כזה? היא תיפגע וזה יגמר על המקום", הוא אמר מפוחד. "תראי לי בחורה אחת שתקבל את זה בהבנה", המשיך להתריס לעברי. "אף אחת לא תסכים שהחבר שלה יפנטז על החברות שלה!".
הטיעון של עידו לא תלוש מהמציאות, והוא קשור באשליית הביטחון שאנחנו רוצים שקשר זוגי יעניק לנו. העניין הוא שכל עוד עידו יסתיר חלק כל כך גדול ממי שהוא, בין כה וכה ייווצר ריחוק רגשי שיוביל לקשיים בקשר. כמו בכל דבר רגיש, נגשנו לפתרון בעדינות ובצעדים קטנים. השלב הראשון היה להבין שההסתרה היא זאת שתביא אותו לנקודת הדעיכה של הקשר עם דנה. ההבנה ששעון החול של הקשר התהפך ושהזמן שאול, נתנה לו את הכוח לקחת אחריות ולהסכים להתגבר על הפחד והבושה, כדי לחשוף את מה שלא נתן לו מנוח.
הפתרון היה בתקשורת. לא, הוא לא הלך ושיתף את דנה בפנטזיות על החברה, כי הרי היא לא באמת רלוונטית והוא לא רצה אותה על פני דנה. יותר מזה, היה לו ברור שזה יפגע בה, ואת זה הוא לא רצה. אבל הוא כן פתח את נושא המיניות בקשר שלהם דרך שיחות על מחשבות, רצונות ופנטזיות, שהביאו להפתעתו לפתיחות גדולה יותר בסקס. הוא מצא את עצמו בפעם הראשונה בחייו מחבר בין מיניות לאהבה, והרגיש שעולם חדש נפתח ביחסים הזוגיים שלו.
המרחב החדש הזה הפתיע אותו. הוא הרגיש שיש לו ערוץ תקשורת אינטימי מול דנה שלא היה לו לפני כן. אה, ומאוד מהר המחשבות על החברה החלו לדעוך. עוקץ הסודיות נמוג מהם.
חמוטל לוי לשם היא מאמנת אישית וזוגית בנקודתיים - תהליכי זוגיות
