שתף קטע נבחר
הוסף כתבה
הכי מטוקבקות

    כך המונדיאל תורם לאנושות

    חיילים מתכנסים במועדונים החטיבתיים, המחרטות בעזה מפסיקות לעבוד והעולם כולו עוצר. יש משהו בקטע הזה שאתה מזנק מהספה ויחד איתך מזנקים באותו זמן שייח סעודי, אוליגרך רוסי, ילד עני בפאבלות בריו והחבר שלך מכיתה ג׳ שלא ראית 30 שנה. כל העולם רואה ואוהב את אותו הדבר מבלי לחשוב על פוליטיקה ומלחמות

    יש הרבה אנשים (אשתי ביניהם) שלא מצליחים להבין את הטרפת שאוחזת בעולם בחודש של המונדיאל. אנסה לשפוך מעט אור על הסיבות.

     

    1. זה לא בגלל הכסף: בעולם שבו כדורגלים ושאר ספורטאים מקבלים סכומים דמיוניים לעונה ומספר מצומצם של קבוצות פאר מגלגלות תקציבים של מדינות שלמות, המונדיאל הוא הפסקה רגעית מהכדורגל הקפיטליסטי. הרבה כסף מגולגל שם, זה ברור, אבל שחקנים גדולים לא מגיעים למונדיאל כדי להעלות את שכרם. לרונאלדו, מסי או ניימאר אין תמריץ כספי להגיע ולהזיע. למעשה עומדת בפניהם סכנת פציעה ופגיעה בקריירה ובכל זאת הם מגיעים ונותנים מעצמם הכל, לא בשביל הכסף, אלא בשביל להביא גאווה וכבוד למדינתם ובשביל לחרוט את שמם בדפי ההסטוריה. בעולם ציני וקפיטליסטי זהו מקום שבו אגדות נוצרות.

     

    אמבאפה ומודריץ' עם הפרסים האישיים (צילום: AFP)
    אמבאפה ומודריץ' עם הפרסים האישיים(צילום: AFP)

     

    2. בגלל הכדורגל: לא סתם זהו הספורט הפופולארי בעולם. בשביל להיות כדורגלן אתה לא צריך להיות מעל שני מטר, לרוץ מאה מטר בפחות מעשר שניות או להיות הילד החזק בשכבה. גם הילד הנמוך בשכבה, העני בכפר או זה עם הציונים הנמוכים ביותר יכול לגדול להיות הכוכב הבא. לא צריך ציוד מתוחכם כמו מחבטים, אופניים או מחליקיים, מספיק כדור וארבע אבנים ולפעמים אם אין כדור גם פחית ריקה תעבוד. קשה לנו לדמיין את עצמנו מטביעים מעל לברון בסדרת הגמר או עוקפים בריצה את יוסיין בולט. הרבה יותר קל לדמיין את עצמנו על כר הדשא מול ארגנטינה ולהגיד אם היינו באמת רוצים ומתאמנים גם אנחנו יכולנו להיות שם.

     

    3. בגלל האחדות. גמר המונדיאל הוא האירוע הנצפה ביותר בעולם. בזמן הגמר חיילים מתכנסים במועדונים החטיבתיים, המחרטות בעזה מפסיקות לעבוד, חברים מוזמנים לצפייה משותפת והעולם כולו עוצר לתשעים דקות. יש משהו בתחושה שכשמובקע שער אתה מזנק מהספה ויחד איתך מזנקים באותו זמן, שיח סעודי, אוליגרך רוסי, ילד עני בפאבלות בריו והחבר שלך מכיתה ג׳ שלא ראית כבר 30 שנה. ל־90 דקות קסומות (לא כולל זמן פציעות והארכות) כל העולם רואה ואוהב את אותו הדבר מבלי לחשוב על פוליטיקה ומלחמות. לתשעים דקות כל העולם הוא אחד ואת זה, עד כה, רק הכדורגל הצליח לעשות.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים