לילדים אין ביטוח: דו"ח המבקר על רעידות האדמה

חוק חינוך חובה מחייב את הורי ישראל לשלם גם עבור ביטוח הילדים. אולם, למרות שמדובר בביטוח שאמור להעניק לילדים כיסוי משלל פגיעות, הוא אינו מכסה פגיעות גוף הנגרמות כתוצאה מרעידת אדמה, גם כאשר הילדים נמצאים במסגרות הלימוד.

בפרק העוסק בתחום הביטוח בדו"ח המבקר בנושא ההיערכות לרעידות אדמה, שפורסם היום (ד'), טוען מבקר המדינה כי משרד החינוך, האוצר ורשות שוק ההון לא דאגו להקמת קרן אלטרנטיבית שתפצה תלמידים במקרה כזה.

שלא ירעד לכם הכיס: פיצוי על נזקי רעידות אדמה

ההורים משלמים עשרות מיליונים על ביטוח מוגבל

נזכיר כי מדי שנה משלמים ההורים כ-50 שקלים, במסגרת תשלומי החובה, עבור ביטוח תאונות אישיות לתלמידים. אולם הביטוח הזה מצומצם מאוד (כפי שפרסמנו לאחרונה בכתבה נרחבת בנושא) וחלים עליו סייגים רבים, כאשר בין היתר הוא אינו כולל, כאמור, כיסוי לפגיעה כתוצאה מרעידת אדמה.

בית ספר רעות בטבריה (צילום: אביהו שפירא)

"נמצא כי משרד החינוך, אגף החשכ"ל ורשות שוק ההון לא בחנו הקמת קרן לפיצוי תלמידים על פגיעות גוף שנגרמות בעקבות רעידת אדמה או במסגרתה", כותב המבקר. "מן הראוי שישקלו שוב את ההיבטים של חבות המדינה בהקשר של היפגעות תלמידים ברעידות אדמה, בעת הימצאותם במסגרת החינוכית. על המשרדים להביא בחשבון את חובתם של התלמידים להשתתף בפעילות בית הספר מכוח חוק לימוד חובה, ואת העובדה שרבים מבתי הספר נבנו לפני 1980 וטרם חוזקו".

נדרש תיקון בפוליסות הביטוח

המבקר מתייחס גם לביטוח הרכוש מנזקי רעידת אדמה, וקובע כי הפוליסה התקנית לביטוח דירה (פוליסה שתנאיה קבועים ואחידים) הקיימת כיום בשוק הביטוח, אינה מעניקה פתרון כנדרש לציבור המבוטחים.

בין היתר, הפוליסה לא מספקת מענה ראוי מבחינת משך הזמן הניתן למבוטח לכונן את ביתו במקרה של אירוע קטסטרופה, כשאלפי בתים נפגעו וטעונים שיקום. "הכללים הנוכחיים בפוליסה מגבילים את משך זמן הכינון (הקמה מחדש) לצורך קבלת זכות לפיצוי כספי לפרק זמן שאינו סביר, ודבר זה יגרום לכך שרוב המבוטחים לא יקבלו כסף מחברות הביטוח לאחר האירוע".

המבקר מוסיף כי "אין זה סביר שציבור המבוטחים ישלם פרמיות לפי שווי כינונו של המבנה כחדש, וביום פקודה לא יקבל מחברות הביטוח פיצוי לפי ערך כינון. על רשות שוק ההון להציג פתרונות בני קיימה לפיצוי המבוטחים".

סכום הביטוח אינו מספיק

עוד בעיה עליה מצביע המבקר נוגעת להרחבת הביטוח, כך שיכלול כיסוי גם לערך הקרקע. נציין כי סכום ביטוח המבנה כולל רק את עלות הבנייה של הדירה ללא ערך הקרקע (משום שהקרקע נותרת גם לאחר רעידת האדמה), ולכן הפיצוי המתקבל נמוך משווי הדירה.

במציאות הזו, למי שגר בבית משותף יכולה להיווצר בעיה במקרה של נזק מרעידת אדמה, משום שהבנייה מחדש על הקרקע תלויה גם בדיירי הבניין האחרים. הפוליסה התקנית מאפשרת להרחיב את פוליסת ביטוח הדירה, כך שתעניק פיצוי מוגדל שיאפשר רכישת דירה במקום אחר (מבלי לוותר על הזכויות הקיימות בקרקע המשותפת).

המבקר מציין כי לפי נתוני רשות שוק ההון, שיעור המבוטחים שרכשו ביטוח עבור ערך הקרקע עמד על כ-3% בשנת 2015 ועל כ-4% בכל אחת מהשנים 2016 ו-2017, וגם במסגרת השיעור הנמוך הזה, מספר המבוטחים שרכש כיסוי בסכום המותאם קטן מאוד.

לדברי המבקר, שיעור זה מצטרף לנתונים לפיהם רק כשני שליש מבעלי הדירות מבטחים את דירתם ברמה כזו או אחרת, כך שלשליש מבעלי הנכסים אין כיסוי במקרה של קטסטרופה. המבקר קורא לרשות שוק ההון להגביר את מודעות הציבור לחשיבות הנושא.

פתרון גם לרכוש המדינה

המבקר מתייחס גם לכיסוי הביטוחי למבני ממשל וציבור, וקובע כי הוא לוקה בחסר משמעותי. חלק מהנכסים הממשלתיים "נשענים" על חברת הביטוח הממשלתית 'ענבל', אולם לדברי המבקר היא אינה נותנת מענה אמיתי לכיסוי הנזקים שעלולים לקרות באירוע מסוג זה. למרות שהבעיות והפתרונות עלו ונידונו בפורומים רשמיים, כמעט ולא נעשה שינוי.

נציין כי רשויות מקומיות וגופים ציבוריים מבוטחים, בדומה לנכסים הפרטיים של הציבור, באמצעות חברות ביטוח פרטיות. אולם לדברי המבקר אין שום יכולת להעריך באילו היקפים מדובר, והאם הכיסוי מספק. "לחשכ"ל אין נתונים עדכניים על היקף הנכסים ברשויות המקומיות ובגופים הציבוריים, ועל סכום הביטוח שהם רכשו, מידת הכיסוי הביטוחי של נכסיהם ותנאי ההשתתפות העצמית", כותב המבקר ומוסיף כי "למרות החלטת הממשלה ולמרות היתרונות הרבים שיפיקו הגופים הציבוריים וחברות ממשלתיות מכיסוי ביטוחי במסגרת קרן ייעודית, החשכ"ל הוציא גופים אלה ממסגרת הכיסוי של הקרן הפנימית".