הבכי של הזוסמנים, הסיגר של אבדיה והכבוד שמחכה בנתב"ג
בנבחרת העתודה עדיין מעכלים את הזכייה ההיסטורית באליפות אירופה עד גיל 20. ההורים של ה-MVP הזילו דמעה ביציע אחרי העונה הקשה שעברה עליהם. וגם: לאיזו רשימה אקסקלוסיבית נכנס זוסמן, והחגיגה המיוחדת מצד הכישרון בן ה-17
קשה היה לפספס את הדמעות של אביגיל זוסמן אמש (ראשון) ביציע האולם בקמניץ, גרמניה, בסיומו של משחק הגמר מול קרואטיה (66:80). הבן שלה, יובל, הוכתר באותם רגעים ל-MVP של אליפות אירופה עד גיל 20 אחרי שהצעיד יחד עם חבריו את נבחרת ישראל לזכייה ראשונה בהיסטוריה של נבחרת כדורסל כחול-לבן כלשהי במדליית זהב.
נבחרת העתודה של ישראל אלופת אירופה
שנה קשה עברה על זוסמן והוריו, שציפו כי הבן הקטן שלהם יקבל צ'אנס אמיתי במכבי תל אביב, מה שבפועל לא ממש קרה. דמעות השמחה של האם והאושר על פניו של האב, יריב (שני ההורים, אגב, הם מורים לחינוך גופני), היו חותמת נוספת לכך שיובל שחקן כדורסל לא רע בכלל, ושבכל זאת מגיעה לו ההזדמנות.
שימו לב לרשימה המכובדת שאליה נכנס פורוורד מכבי ת"א, של כדורסלנים שזכו בתואר ה-MVP של אליפויות אירופה עד גיל 20: מילוש תאודוסיץ', מירוסלב ראדוליצ'ה, ניקולה מירוטיץ', ניקוס זיזיס ועוד רבים וטובים.
"כל הרגש יוצא החוצה. עשינו את זה כיחידה ולא כשחקנים בודדים. ככה שחקנים ישראלים משחקים כדורסל. זה הישג שנזכור לכל החיים וגם המדינה תזכור. זה משהו מיוחד עבור ישראל", אמר זוסמן.
"אני רוצה להודות לפיוזתרפיסט שלנו, גד. בזכותו יכולתי להופיע למשחקים. הייתי מפורק אחרי כל משחק והוא דאג לי. לגבי התואר האישי, זה לא שכיוונתי לזה. כשהרגשתי שאני צריך לקחת את הכדור לסל זה מה שעשיתי. זה היה בסוף מאמץ קבוצתי".
זוסמן הוסיף: "אחרי המשחק נגד גרמניה פחדנו שתסריט אליפות אירופה בה ירדנו דרג יחזור שוב. זה קרה לנו יותר מדי פעמים באליפויות אירופה. לשמחתי הצלחנו לחזור, להבין את מצבנו ועשינו אליפות מדהימה".
"הרגשנו מהרגע הראשון שזו האליפות שלנו ואפשר ללכת עד הסוף. היינו הנבחרת הטובה ביותר בטורניר הזה, ונתנו לנבחרות האחרות להבין את זה. שיחקנו הגנה חזקה וזה היה המפתח שלנו. בהתקפה היינו יחד", סיכם זוסמן, "אומרים על הכדורסלן הישראלי שהוא לא טוב, אבל אני לא מאמין בזה. יש לנו הרבה אופי ואנחנו עושים הכל כדי לשרוד ולקבל דקות. אני מקווה שזה יביא שינוי לשחקנים המקומיים".
"למדתי המון כששיחקתי עם הנבחרת הבוגרת בשני המשחקים האחרונים שלי שם. אני מקווה שאקבל זימון בעתיד ובכל פעם שיצטרכו אותי אגיע לשחק. אעשה הכל כדי לעשות את ההכי טוב עבור הכדורסל הישראלי".
השמחה במחנה הישראלי הייתה כמובן גדולה. חלק מהשחקנים עלו עם המכשירים הסלולריים שלהם לפודיום לקבלת מדליות הזהב וגביע האליפות. הם אפילו שידרו את הטקס בשידור חי באינסטגרם, כמו גם את כל החגיגות שלאחר מכן.
ללא מקלחת ועם המדים המזיעים מהמשחק, יצאו השחקנים מהאולם ישר לאוטובוס שהוביל אותם לבית המלון, שם חגגו עם ההורים. דני אבדיה, שנבחר יחד עם זוסמן לחמישיית הטורניר, שכח לרגע שהוא רק בן 17 וחגג בסטייל עם סיגר בפיו (אפשר להירגע, הסיגר היה כבוי).
השחקנים לא ישנו יותר מדי בלילה ומוקדם בבוקר הם כבר יצאו בנסיעת אוטובוס מקמניץ לפראג (מרחק של 80 ק"מ) על מנת לתפוס את טיסת אל-על שתנחת בשעה 16:20 בנמל התעופה בן גוריון. הנבחרת צפויה לקבל כבוד של מלכים בשדה התעופה ותיערך לה קבלת פנים מיוחדת באחד האולמות הצדדיים במקום.
לפנייה לכתב/ת 
