שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    ד"ר דרוזי ששירת 32 שנה בצה"ל: "איך אשכנע צעירים להיות שכירי חרב סוג ז'?"
    ד"ר סמי עווד מדליית אל-כרמל שירת שנים רבות בצה"ל, וכיום תוהה: "איך אסביר לבני שאני לא רוצה שהוא יתגייס כי זה כבר לא שלנו?". הוא נשא דברים מהדהדים בהפגנה בתל אביב נגד חוק הלאום. למאבק הצטרפו גם פרמדיקים ושוטרים - חלקם בדואים ודרוזים. ראשי הקואליציה ידונו במשבר

     

     

     

    "אני, מי ששירת 32 שנה בצבא לא יודע להגדיר את עצמי בכלל. האם אני שכיר חרב? אורח זמני פה? עובר אורח? האם שירתתי לחינם 32 שנה בשביל המדינה שלי? התחושה מאוד קשה. איך אוכל לשכנע את הצעירים הדרוזים להתגייס לצבא עכשיו, לתרום למדינה הזו שנקבע שהיא לא שלי? איך אסביר לבני שאני לא רוצה שהוא יתגייס כי זה כבר לא שלנו? באיזו מציאות אני יכול לשכנע את הצעירים היום להיות שכירי חרב? איך אני יכול לעשות דבר כזה במדינה שמגדירה אותי סוג ז'?".

     

    ד"ר סמי עווד, דרוזי בן 54, אב לשלושה ומומחה במשאבי אנוש מדליית אל-כרמל, דיבר בדם לבו בהפגנה בתל אביב נגד חוק הלאום. לאחר ההפגנה אמר ד"ר עווד ל-ynet כי "אם החוק לא יבוטל, לא נסתפק בהפגנה, אלא נעלה לירושלים, נשבות רעב ונחסום כבישים. העיקרון הוא שיהיה שיוויון בין כל המיעוטים". היום (א') יקיים ראש הממשלה בנימין נתניהו דיון בנושא בישיבת ראשי סיעות הקואליציה וינסה למצוא פתרון למשבר חוק הלאום שיצר קרע עם העדה הדרוזית.

    ד
    ד"ר סמי עווד בהפגנה בתל אביב(צילום: מתן טורקיה)
     

    חוק הלאום - כתבות נוספות:

    ח"כ זוהיר בהלול מתפטר מהכנסת על רקע סערת חוק הלאום

    180 אנשי רוח נגד נתניהו: "בטל את חוק הלאום ותקן את חוק הפונדקאות"

    נתניהו דן ב"צורכי הדרוזים": חוק הלאום לא ישונה, תגובש תוכנית

    100 קצינים דרוזים נגד חוק הלאום: "זרקו אותנו לכלבים, ההיסטוריה תשפוט אותם"

     

    "השתחררתי מהצבא לפני כארבע שנים אחרי 32 שנות שירות רצופות מ-82'", סיפר ד"ר עווד למאות רבות של מפגינים שהגיעו לכיכר התרבות (הבימה) בתל אביב. "אני מרצה בהרבה ארגונים, מכללות, אוניברסיטאות בארץ ובחו"ל, יועץ ארגוני אך גם מכין נוער דרוזי לצבא. אני רוצה להגיד לכם שהצבא הוא המקום היחיד שניתן להגיד שחשתי בו שוויון מסוים, אך לא באופן מלא. שירתתי עם חברים יהודים. הייתי חוזר לבית שלי, שהוא בלי רישיון בנייה, ללא חיבורי חשמל חוקי, לשכונה ללא תשתיות ובלי שירותים בסיסיים. כשאני נוסע מהבית למרכז הארץ, אני רואה את הצמיחה של שכונות חדשות ביקנעם וערים כמו חרש ומודיעין, ואצלנו עדיין מתעסקים במקרה הטוב בחיבורי מים וחשמל.

     

    "כשאני טס לחו"ל, שמי מסומן בשלוש כוכביות ואני כל פעם מתושאל שוב ושוב עד שאני מוציא את התעודה. מה שעמד מול כל זה זה החינוך שקיבלתי וינקתי בבית, כמו שאר הצעירים הדרוזים במדינה. ערך התרומה, הנתינה, אהבת המולדת. אבא שלי שירת כלוחם בשנות ה-50, סבא שלי שירת. למרות כל זה, התחושות היום היו קשות. כל הזמן לראות אפליה, לחוש אפליה, לחוש את ההבדל ולכאוב על אי הצדק, אך בכל זאת היתי מלא גאווה והמשכתי שנים רבות במערכה הצבאית כי הרגשתי שזה שלי, המדינה היא המדינה שלי.

     

    "אנחנו הדרוזים מיעוט במדינה, והיהודים הם מיעוט בהרבה מדינות. החיבור בינינו היה טבעי. קיום המדינה לא היה מובטח למרות השואה שהאיצה את הקמתה. מה קורה עכשיו? עכשיו בא חוק הלאום הנוראי והתחושות קשות מאוד ולמה? החוק קובע אפליה על פי חוק, ללא שיקול דעת של אף אחד. פשוט החוק אומר - תעשו אפליה בין מי שהוא יהודי למי שהוא לא יהודי. החוק גרוע מאוד בגלל מה שאין בו, לא בגלל מה שיש בו. אין בחוק אף מילה שמדברת על שוויון ואין אף מילה על המיעוטים האחרים, חוץ מהיהודים במדינה הזו. סעיף 1ג', וזה החמור ביותר, קובע שרק ליהודים יש אפשרות מימוש הזכות להגדרה עצמית לאומית במדינת ישראל. מה המשמעות של הדבר הזה? המשמעות שאני לא יכול להגדיר את עצמי, אין לי שום הגדרה לעצמי. אני, מי ששירת 32 שנה בצבא, לא יודע להגדיר את עצמי בכלל. האם אני שכיר חרב? אורח זמני פה? עובר דרך? האם שירתתי לחינם 32 שנה בשביל המדינה שלי? התחושה מאוד קשה. 

     

    לוחמים דרוזים בגדוד "חרב". ארכיון (צילום: דן ברונפלד) (צילום: דן ברונפלד)
    לוחמים דרוזים בגדוד "חרב". ארכיון(צילום: דן ברונפלד)

    הפגנה נגד חוק הלאום בקריית הממשלה (מתוך עמוד הפייסבוק
    מתרחבת מחאת הדרוזים נגד חוק הלאום (מתוך עמוד הפייסבוק "העדה הדרוזית בישראל- נביל סעד")

    הפגנה נגד חוק הלאום בקריית הממשלה (מתוך עמוד הפייסבוק
    (מתוך עמוד הפייסבוק "העדה הדרוזית בישראל- נביל סעד")

    הפגנה נגד חוק הלאום בקריית הממשלה (מתוך עמוד הפייסבוק
    (מתוך עמוד הפייסבוק "העדה הדרוזית בישראל- נביל סעד")

     

     

    "איך אוכל לשכנע את הצעירים הדרוזים להתגייס לצבא עכשיו, לתרום למדינה הזו שנקבע שהיא לא שלי? איך אסתכל על הבן שלי ובעוד שמונה שנים הוא צריך להגיע לצבא. איך אסביר לו שאחרי 32 שנות שירות בצבא אני לא רוצה שהוא יתגייס כי זה כבר לא שלנו? מה עתיד הדור הבא? מה יהיה הלאה? מה יהיה בעוד 20-10 שנה? מה יקרה עם החיילים שמשרתים כרגע בצבא? איך יתייחסו לדגל? כרגע הם פשוט שכירי חרב על פי ההגדרה החדשה של חוק הלאום המיותר והמפלג הזה.

     

    "היו לי חיילים שנפלו בקרב וליוויתי את המשפחות לאורך שנים. חשתי כאב עם המשפחות וחשתי את המעבר הדק ליום העצמאות. מה יקרה במציאות החדשה? לא יודע. הרחוב הדרוזי רותח כיום. אין טעם לעשות שום חובה אם אין לי זכויות מלאות כאזרח שווה. באיזו מציאות אני יכול לשכנע את הצעירים היום להיות שכירי חרב? איך אני יכול לעשות דבר כזה במדינה שמגדירה אותי סוג ז'?.  

     

    "אז נכון שאנחנו רק 125 אלף איש, אבל יש לנו הרבה זכויות במדינה הזאת. א. הדרוזים מונים בארץ 142 אלף, שני אלופים בצה"ל, 18 תתי-אלופים, אחד ממפתחי כיפת ברזל הוא קצין בכיר, דרוזי, מאחד הכפרים בצפון. יש לנו קצינים מהנדסים במערכות שלא אפרט, יש לנו דרוזים בזרועות ביטחון חשאיים, וגם 427 חללים שנפלו בקרבות ומערכות ישראל. יש לנו שגרירים. מחר בבוקר טס השגריר שלנו לפנמה. הוא אחד האנשים המבריקים שיש במדינה. יש לנו קונסוליות, פרופסורים, דוקטורים, אנשי מדע ואקדמיה.  

     

    "מפה אני רוצה לפנות לראש הממשלה ולהגיד לו דבר אחד קטן ולהזכיר לו שלפני 50 שנה, בעת שהיה מפקד צוות בסיירת מטכ"ל בחרמון, נקלע לסופת שלגים קשה, הוא איבד את יכולת הניווט שלו, והצוות שלו הלך לאיבוד. אם היה נשאר במקום הזה כל הצוות לא היו איתנו היום. מי שקם לעזרתו זה אחד מתושבי האזור שם שקוראים לו סלים שופי, דרוזי צעיר שפשוט הגיע אליו, חילץ אותו ואת הצוות והציל את חייו. איך אתה לא זוכר זאת בזמן קבלת ההחלטה על החוק החדש, האיום?

    בנימין נתניהו פגישה ראשי הקהילה הדרוזית חוק הלאום (צילום: חיים צח, לע
    נתניהו כינס דיון על צורכי הדרוזים(צילום: חיים צח, לע"מ)

    פגישתה של ציפי לבני עם שייח מואפק טריף (צילום: עידו ארז)
    מנהיגה הרוחני של העדה, שייח מוואפק טריף, נועד ביום חמישי עם יו"ר האופוזיציה הבאה, ח"כ ציפי לבני(צילום: עידו ארז)
     

    אמל אסעד, ממובילי המאבק הדרוזי נגד חוק הלאום ()
    אמל אסעד, ממובילי המאבק הדרוזי נגד חוק הלאום

     

    "אנו בנינו את המדינה הזו יחד עם היהודים, אנחנו לא נגד המדינה בשום מצב, לא נגד המדינה היהודית ולא נגד אף שם שתקראו לה, אנחנו בעד השיוויון לכל התושבים ללא הבדל דת, מגזר, שבה מכבדים את המיעוטים. מגילת העצמאות היא הבסיס והיא חוק הלאום מבחינתנו שצריך פשוט להיות ולא שום חוק אחר מפלה, גזען ומפלג את המדינה כולה".

      

    תת-אלוף (מיל') אמל אסעד, מוביל המאבק של העדה הדרוזית נגד חוק הלאום, אמר כי "אנחנו רק בתחילת הדרך. רוב העם – כולל שרים בקואליציה – מתחילים להבין שהחוק הזה רע למדינה ולאזרחיה היהודים ושאר המיעוטים".

     

    לדברי אסעד, "ישנם חברי כנסת, עורכי דין, ראשי רשויות וקצינים שעתרו לבג"ץ בנושא – כדי להראות לראש הממשלה עד כמה החוק הזה רע למדינה. נתניהו עדיין לא הבטיח לאיש דבר – אבל אין לי ספק שבסוף נצליח". בנוגע לאפשרות שהמאבק לא יביא בסופו של דבר לתוצאות, אמר אסעד כי "בשבת הבאה נקיים עצרת המונים בכיכר רבין ונזמין את כל עם ישראל להשתתף". הוא אף התייחס לשאלת איחוד המאבקים בין העדות – והשיב: "החוק הזה פוגע ביהודים ובלא-יהודים, כמו גם בעדה הדרוזית כולם צריכים לקבל את הכבוד שמגיע להם.

     

    "אני גאה להיות בן לעדה הדרוזית. חוק הלאום פגע בנו אנושות. אנחנו לא רוצים חוקים נפרדים. המדינה צריכה להיות מדינה לכלל אזרחיה. אנחנו דורשים להחזיר לעם את הישראליוּת שהעלימו לו. אנחנו גאים בדגל וסמלי המדינה ובמדינת העצמאות ונמשיך לרצות שהמדינה תהיה הבית של העם היהודי ושלא יתעלמו משאר האזרחים הלא-יהודים שחיים בה".

     

    "חיילים דרוזים מרגישים כמו שכירי חרב בצה"ל"

    אסעד סיפר כי נפגש עם חיילים דרוזים, שלדבריו הביעו בפניו תרעומת על החוק: "הם מתלבטים מה לעשות. הם מרגישים כמו שכירי חרב בצבא. לדעתי, הצבא חכם ונותן לחייליו תחושת שוויון. כדאי שהממשלה תלמד ממנו".

     

    ד"ר ת'אבת אבו ראס, מנכ"ל שותף של "יוזמות קרן אברהם", אמר בהפגנה: "חוק הלאום מחלק את אזרחי המדינה לשווים ושווים פחות, סוג א' וסוג ב'. כיצד ניתן להגדיר את המדינה בחוק יסוד, שיש לו מעמד חוקתי, מבלי לדבר על דמוקרטיה? מבלי לדבר על שוויון? איפה ערכי מגילת העצמאות? בשבילי, כערבי פלסטיני, מגילת העצמאות של מדינת ישראל היא מסמך בעייתי. לא קל לנו אתו. אבל המסמך הזה לפחות רואה אותי, מכיר בי".

     

    שאהר מחאמיד, פרמדיק מד"א תושב חיפה, סיפר גם הוא על תחושותיו בנוגע לחוק השנוי במחלוקת: "יותר מ-20 שנים אני עובד בתחום הזה ומטפל ביהודים ובערבים בלי שום הבדל. פעמים רבות הצלתי את חייהם של יהודים. אחרי שהם התאוששו הם אף העניקו לי תעודות הוקרה והערכה. לצערי, הממשלה אישרה חוק גזעני ביותר שמפלה בין ערבים ויהודים. במקום שתכבד אותנו – היא ממשיכה לזלזל בנו". 

     

    חוק הלאום עורר סערה גם בקרב השוטרים מהמגזר הערבי - שם מתכוננים למאבק נרחב. אחד מלובשי המדים, שעובד ביחידת סיור, אמר: "הרבה אנשים שאלו אותי 'איך ההרגשה לעבוד במדינה שלא מכירה באזרחים הערבים?'. האמת? עדיין אין לי תשובה. אני מקווה שהחוק יבוטל ואנחנו, השוטרים, צריכים לצאת למאבק ולא להסכים לו". הוא אף ציין כי הוא שוקל לפרוש מעבודתו בעקבות החוק.

    הפגנה נגד חוק הלאום בכיכר הבימה בתל אביב (צילום: מתן טורקיה)
    (צילום: מתן טורקיה)

    הפגנה נגד חוק הלאום בכיכר הבימה בתל אביב (צילום: מתן טורקיה)
    (צילום: מתן טורקיה)

     

    חייל בדואי: "החוק גזעני, אין לנו אמונה במדינה"

    לדבריו של השוטר הצטרף חייל בדואי, המשרת בנגב: "אני מתבייש בממשלה שהוכיחה לכולנו שהיא גזענית. פעם שהיא תעזור לנו בבנייה ובשיפור רמת החיים, אבל עם החוק הגזעני הזה היא העלימה את האמונה שהייתה לנו בה. למה אני צריך לשרת במדינה שירקה לנו בפרצוף? אני מעדיף לא להישאר דקה בצבא אם החוק הזה לא יבוטל. הממשלה יורה לעצמה ברגליים".

     

    עו"ד בשאיר פאהום ג'יוסי, תושבת נצרת ויו"ר שותפה ב"יוזמות אברהם", אמרה כי "חוק הלאום מסווג את החברה לאזרחים סוג א' ואזרחים סוג ב'. התוצאה שלו היא שאותם אזרחי סוג ב' – על-פי חוק - יאמצו את מעמדם החדש וייטו לבדלנות והיפרדות מהחברה הישראלית. אותם אזרחים, השואפים למימושה המלא של אזרחותם ומוגבלים מעתה על-ידי התקרה שחוק הלאום קבע עבורם יחושו תסכול, והכול יוביל לתהליכי ריחוק חברתיים, עסקיים ופוליטיים".

     

    טקס השבעה של חיילים בדואים בגדוד הסיור המדברי. ארכיון (צילום: EPA) (צילום: EPA)
    טקס השבעה של חיילים בדואים בגדוד הסיור המדברי. ארכיון(צילום: EPA)
      

    היום, כאמור, יתכנסו ראשי סיעות הקואליציה בניסיון לפרוץ את המבוי הסתום ולהגיע לפתרון משבר חוק הלאום שיצר קרע עם העדה הדרוזית. לאחר שיחות שהתקיימו בימים האחרונים בלשכתו של נתניהו הוחלט לפעול בשני מישורים. האחד: חוק משלים שאותו יגבשו היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדבליט, ויועץ משפטי מטעם העדה הדרוזית. עיקר הטענות שהועלו נוגעות לסעיף המגדיר את מדינת ישראל

    כמדינת הלאום של העם היהודי והחוק הנוסף אמור להשלים את החקיקה ולהגדיר בחוק את מעמדה של העדה הדרוזית.

     

    מישור נוסף שבכוונת הקואליציה לפעול לפיו הוא מתווה מתוקצב ומסודר למציאת פתרון לשורת נושאים שהועלו על ידי בכירי העדה ונוגע בעיקר לתשתיות בכפרים הדרוזים, למציאת מקומות עבודה לנשות העדה באמצעות תוכנית ייחודית ועוד. נושא זה יטופל במשרד האוצר ויוביל אותו שר האוצר משה כחלון. בשעה ארבע תתקיים פגישה עם ראשי רשויות מהעדה הדרוזית ומיד לאחריה יחלו הגורמים השונים לגבש את הפתרון.


    פורסם לראשונה 28/07/2018 22:55

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים