ה"פתרון" לילדה בעלת צרכים מיוחדים: "תשאירי אותה בכיתה ד'"

יותר משני מיליון תלמידים, ובכללם כ-170 אלף תלמידי החינוך המיוחד, ישוב בעוד כחודש לגני הילדים ולבתי הספר. על רקע המחסור החמור בכיתות לימוד בחינוך המיוחד ובכיתות מיוחדות, מתמודדים בימים אלו הורים רבים לילדים עם צרכים מיוחדים עם קושי בשיבוצם במסגרת מתאימה.

נתונים חדשים של מרכז המחקר והמידע של הכנסת מותחים ביקורת על משרד החינוך ומהם עולה, למשל, כי כ-30 אחוזים מתלמידי החינוך לומדים מחוץ לרשות המקומית שבה הם לומדים ו-1,972 תלמידים נאלצו לנסוע בשנת הלימודים האחרונה מרחק של יותר מ-35 קילומטרים כל יום למוסד החינוכי שבו הם לומדים.

אביגיל דודאי(באדיבות המשפחה)

עוד עולה מהנתונים כי 766 כיתות חינוך מיוחד נפתחו בשנת הלימודים האחרונה בחריגת תקן. ואולם, נראה שאלו אינם הפתרונות היחידים למצוקה הקשה במספר כיתות הלימוד. לידי ynet הגיעו בימים האחרונים עדויות על כך שאחד הפתרונות המוצעים להורים הוא להשאיר את ילדיהם בכיתה שאותה סיימו, לעיתים בתוך מסגרת החינוך הרגיל.

"זה לא באמת חשוב השכבה או הגיל" 

בעיריית נתניה, למשל, הציעו רק בימים האחרונים להשאיר כיתה ילדה על הספקטרום האוטיסטי - רק מפאת היעדר מקום בכיתה מיוחדת בבית ספר רגיל בעיר בשנת הלימודים הבאה. הילדה, אביגיל דודאי (11), סובלת ממחלה נוירולוגית קשה ולוקה בפיגור שכלי ואוטיזם.

בשיחה שערכה רוית, אמה של אביגיל, עם נציגת אגף החינוך בעירייה, נאמר לה שאחת האופציות עבורה היא להישאר בכיתה ד'. "בכיתה מיוחדת זה לא באמת חשוב השכבה או הגיל, הרי כל ילד מקבל תוכנית אישית לילד", אמרה נציגת אגף החינוך לאם. "את מבינה שמבחינה התפתחותית היא כבר לא מתאימה", השיבה לה האם. "אני מבינה, אבל אולי יחליטו ששנה אחרי זה יעלו אותה לכיתה ו'", אמרה הנציגה. "מכיתה ד' ל-ו'?", שאלה שוב האם.

אביגיל ואמה רוית(באדיבות המשפחה)

"התקשרתי לעירייה ואמרו לנו: 'לצערנו אין כיתות תקשורת בנתניה לכיתה ה', אם את רוצה תשאירי את הילדה שלך שוב בכיתה ד'", אמרה הבוקר דודאי בריאיון לאולפן ynet, וסיפרה גם על ההתמודדות עם החלטת העירייה בימים אלו: "קשה לי עם זה. אנחנו בבית לא מגדירים אותה כמיוחדת, היא ילדה רגילה לכל דבר, ותחשוב שאתה צריך להפוך שולחנות כביכול כדי למצוא לילדה שלך מסגרת שבאמת תקבל אותה ותחשיב אותה כילדה רגילה מן המניין. אני לא חושבת שהילדה שלי צריכה להישאר בכיתה ד' ולא נראה לי הגיוני שבכל מערכת החינוך שקיימת בעיר נתניה יש בית ספר אחד יחידי שיש בו כיתת תקשורת, וכשעולים לכיתה ה' והכיתות תפוסות. לפי דעתי זה זלזול".

כאמור, המקרה של דודאי מצביע על המצוקה הקשה במחסור בכיתות החינוך המיוחד, וזאת על רקע התיקון לחוק החינוך המיוחד שעבר במושב האחרון של הכנסת, ושבמסגרתו הבטיח משרד החינוך לתקצב בניית כיתות לימוד חדשות בחינוך המיוחד וכיתות מיוחדות בחינוך הרגיל. בתוך כך, בשנים 2018 עד 2021 יוקצו 1.2 מיליארד שקלים לטובת בניית 1,150 כיתות לימוד חדשות. ואולם, בארגונים הפועלים לטובת ילדים עם צרכים מיוחדים אומרים כי על רקע המצוקה לעיתים ילדים מלא פחות משלוש שכבות גיל שונות משובצים באותה כיתה.

"השפעות קשות על התלמידים". ח"כ שאשא ביטון(צילום: אסף בר שי)

"למחסור במסגרות חינוך מיוחד השפעות קשות על התלמידים", אומרת ח"כ יפעת שאשא ביטון (כולנו) שמשמשת יו"ר הוועדה לזכויות הילד. "רבים מהם לומדים במרחק גדול מאוד ממקום מגוריהם, משובצים במסגרות שאינן מתאימות לצרכיהם או לומדים בכיתות צפופות וגדולות מן התקן הקבוע. כל אלה פוגעים ביכולותיהם הרגשיות והלימודיות, כאשר בעיקר ילדי הפריפריה הם אלה שמשלמים את המחיר הכבד ביותר. זו אכזריות להסיע את הילדים הללו מרחקים עצומים כאלה.

"הרפורמה המתוכננת בחינוך המיוחד שמוביל משרד החינוך היא חשובה, אך בתוכה הכרחי לערוך מיפוי גיאוגרפי חדש בהתאם לצרכים הקיימים, משום שהמיפוי הקיים ישן מאוד ואינו רלוונטי עוד. המטרה היא לקרב את מסגרות החינוך המיוחד לתלמידים הזכאים לכך, אחרת לא באמת נצליח להוביל לשינוי הנדרש והמותאם למציאות של היום".

תגובת עיריית נתניה: "מינהל החינוך מייחס חשיבות רבה למתן מענים מיטביים לתלמידי העיר ובתוך כך יעשה כל מאמץ למצוא פתרון חינוכי שישביע את רצון ההורים והתלמידה".

ממשרד החינוך נמסר בתגובה: "המשרד מודע לבעיית מחסור הכיתות אך בשום אופן לא מכיר מקרים שבהם ילדים נאלצים להישאר כיתה. אנו מבקשים להפנות לאגף לחינוך המיוחד כל פנייה פרטנית בנושא על מנת שתטופל באופן מיידי. יצוין, כי במסגרת הרפורמה בחינוך המיוחד יושקע מעל מיליארד שקל לטובת בינוי של עוד 1,000 כיתות חדשות. בתוך כך, לשנה הקרובה הקצה המשרד כ-280 מיליון שקל לבינוי של כ-300 כיתות חדשות".