שתף קטע נבחר
הוסף כתבה
הכי מטוקבקות

    מוריניו הוא בעיקר רעש וצלצולים

    אין ספק שמדובר במאמן מוכשר, אבל היהירות, הילדותיות, הגסות והאגו המנופח הופכים אותו לבלתי נסבל, ומשום מה התנהגותו זוכה לסלחנות. ה"מיוחד"? אולי בעיני עצמו

    שוב עולה שמו של ז'וזה מוריניו בהקשר של התנהלות. פעם על ההנהלה שלו, אצבע בעין של עוזר מאמן יריב, דרך הצקות לשחקנים וניבולים על הסביבה. בואו נודה על האמת, התנהלות גסה ומגעילה.

     

    נכון, מוריניו מאמן מוכשר, לפחות במבחן התוצאות ורשימת הקבוצות שאותן אימן. האם השאיר מורשת? האם השאיר מודל לדוגמה במקומות שהיה? אני לא בטוח. איך יתכן ששחקן בעייתי ישר מקבל תווית של בעייתי, בצדק, ומשלם על כך ביוקר? שחקן כזה יתקשה למצוא קבוצה. שכרו יינתן בתנאים שונים. התקשורת תחפש כל מעידה שלו. בשביל שחקן הגיל משחק תפקיד והחשיפה הגדולה.

     

    ז'וזה מוריניו מנצ'סטר יונייטד (צילום: AP)
    ז'וזה מוריניו (צילום: AP)

     

    מאמן? הוא לרוב נמצא בשלב אחר בחיים. בוגר ומנוסה. לכן מפתיעה יותר הסלחנות. למאמן בעייתי זה בסדר. זה המחיר על כך שהוא מיוחד. מיוחד...? במה? מוריניו טען בעבר שהוא עושה הכל על מנת לנתב את האש אל עצמו כדי שהשחקנים יוכלו לתפקד בשקט. אז איך הטיעון הזה מתיישב עם ההתקפות שלו על שחקניו שלו?

     

    מוריניו מבין את התקופה שבה אנחנו חיים יותר מכל מאמן אחר. תוצאה חשובה, כן. כמות הפעמים שהופעת בתקשורת, חשובה הרבה יותר. יש לא מעט ציטוטים על היותו חשוב יותר מהשחקנים בקבוצה. על שחקניו בצ'לסי בעבר אמר: "בעונה שעברה הבאתי אותם לרמה שהיא לא הרמה האמיתית שלהם, אלא יותר ממה שהם שווים באמת".

     

    מוריניו נבחר על ידי בעלי קבוצות. על פניו לא אכפת להם מה הוא אומר, העיקר שיביא תוצאות. אז זהו, שלא מספיק. מוריניו הורס כל מותג שמגיע אליו ובסופו של דבר המותג – קבוצת הכדורגל – נפגע מפרסום שלילי. זו כבר פגיעה כלכלית עם השלכות לעונות הבאות. הקהל הנאמן שמצביע ברגלים, שחקנים שלא מעוניינים להישאר ותוצאות שלא מאחרות לאכזב.

     

    מוריניו, נאמר בעבר, מוסיף צבע לכדורגל. הכדורגל כל כך מוכר, נצפה ומשפיע בעולם שהאמת שהתרומה של מוריניו ודומיו על שלל כישוריהם בטלה. יכולות גבוהות, ביצועים מרשימים, הישגים גדולים, כל אלה מעצבים את ההיסטוריה והמציאות של המשחק. שליליות, ילדותיות ופה גדול מקבלים פרסום באותו יום. אין להן שום תרומה או השפעה.

     

    שמות גדולים בכדורגל תמיד יהיו חלק בלתי נפרד ממהות המשחק. אגו ושיגעון גדלות הם גם חלק מהמשחק. בעיקר שחקנים, צעירים, לעיתים צעירים שמדברים שטויות. אך הם שחקנים שהשפיעו ונתנו השראה למיליונים. שמות בעייתיים, קטנים ומציקים נעלמים עם השנים. טוב שכך. יש אחד. אולי אחד שיוצא מן הכלל וכנראה הוא אכן המיוחד. אולי שמעתם עליו, דייגו מראדונה משהו.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים