פיצוי לצעיר שנטען ששיקר על תאונת פגע וברח

בן 15 סבל משברים בכתף וברגל, אבל קרן "קרנית" סירבה לשלם לו בטענה שגרסתו אינה אמת. בית המשפט קבע: הוא יפוצה ב-150 אלף שקל

עו"ד פאני יהלוםפורסם: 06.08.18 , 17:45

בית משפט השלום בנצרת קיבל לאחרונה תביעה של בן 23 שנפצע בתאונת פגע וברח כשהיה בן 15, והורה ל"קרנית" (הקרן לפיצויי נפגעי תאונת דרכים) לפצות אותו ב-150 אלף שקל. בכך דחתה השופטת עינב גולומב את עמדתה של "קרנית", שניסתה לקעקע את גרסתו של הצעיר בטענה ששיקר.

התאונה אירעה בנצרת ב-2010. התובע טען שניסה לחצות כביש כשלפתע הגיחה מאחוריו מכונית שנסעה במהירות, פגעה בו ונמלטה מהמקום. הוא לא הצליח לזהות את מספר הרכב. לדבריו, לאחר מכן הוא פסע כמה צעדים עד שהתמוטט, ונשאר מוטל על הארץ עד שנהג שעבר במקום פינה לבית החולים האנגלי בנצרת.

תביעה

עץ נפל על נהגת. ביהמ"ש: זאת תאונת דרכים

עו"ד רן שקד

ביטוח "מנורה" סירב לפצות אישה שנפגעה בטענה שהעץ הוא "אלמנט זר" והמכונית שלה הייתה רק "זירה". אבל השופט צבי ויצמן חשב אחרת

עץ נפל על נהגת. ביהמ"ש: זאת תאונת דרכים

היות שפרטי הרכב הפוגע אינם ידועים, הוא הגיש את תביעתו נגד קרנית, ואליה צירף תיעוד מבית החולים שלפיו נמצא כי הוא הגיע עם שבר בכתף שמאל ושני שברים בכף הרגל.

קרנית טענה מנגד שאינה אחראית לפצות אותו והשאלה במחלוקת הייתה אם התובע אכן נפגע כטענתו בתאונת דרכים. בעניין זה הציגה הקרן סתירות בעדותו של התובע, שבגללן לשיטתה אין להאמין לגרסתו.

אבל השופטת עינב גולומב דחתה הטענות של קרנית בזו אחר זו. כך למשל נדחתה הטענה לסתירות לגבי שעת התאונה או מיקומה המדויק, בנימוק שחלפו שנים מאז האירוע, מה גם שהתובע היה אז בן 15 בלבד - שני נתונים שיכולים להשפיע על זכרונו בדבר השעה המדויקת.

"אכן, בעדות התובע נפלו בה אי-התאמות מסוימות, אולם בסופו של יום ובתמונה הכוללת אל מול מכלול הראיות, סבורני כי הכף הראייתית נוטה לקבלת גרסתו במידה הדרושה במשפט האזרחי", כתבה.

פסק הדין נתמך הן על התיעוד הרפואי של בית החולים בזמן אמת והן על עדותו של האיש שפינה אותו. בבית המשפט הוא סיפר שמצא בחור שרוע על הכביש עם דימום ופגיעות גוף. הוא אמנם לא היה עד לתאונה, אך לפי השופטת גולומב תרמה גרסתו לתמונת ההתרחשות הכללית, ובכך חיזקה את הנסיבות כפי שהציג אותן התובע.

בעניין זה היא דחתה את עמדת קרנית, שטענה כי השניים שכנים ובאופן מתואם העידו שאינם מכירים זה את זה. "אינני סבורה כי יש בטענה זו כדי לפגום במהימנות העדות", כתבה והבהירה כי השניים אמנם מתגוררים באותה שכונה אך לא בסמוך אחד לשני, ולא הוכח שהם מכירים זה את זה.

בסיכומו של דבר חויבה קרנית לשלם לתובע פיצויים בסך 150 אלף שקל בגין כאב וסבל, הפסדי פנסיה, ופגיעה בכושר השתכרות. בנוסף לכך חויבה הקרן בהוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בשיעור של 15.21% מסכום הפיצוי.