שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    הוסף כתבה
    הכי מטוקבקות
      זירת הקניות
      אינטרסים לא כשרים בביקורת על מאמן הנבחרת
      אני מבין את התסכול והמרמור של המאמנים הישראלים, במיוחד כשמגיע מישהו מבחוץ על חשבונם, אבל היציאה נגד מינוי הרצוג לא מוצדקת

      אנדי הרצוג. מי מאיתנו לא שמע את השם הזה בימים האחרונים? החבר'ה היותר מבוגרים שבינינו זוכרים אותו קודם כל כאחד שבמו רגליו מנע מנבחרת ישראל העפלה לפלייאוף העלייה למונדיאל 2002. החבר'ה היותר צעירים התוודעו אליו בתור המאמן החדש של נבחרת ישראל, זה שכולם מותחים ביקורת על המינוי שלו.

       

      אז מה היה לנו עד עכשיו? יש מנהל מקצועי חדש. וילי רוטשטיינר. אדם עם ניסיון וקבלות שהצליח לשקם את נבחרת אוסטריה והביא אותה למקום ה-20 בעולם. אותו מנהל מקצועי מינה מאמן שהוא מכיר, שיש לו איתו שפה משותפת, גם תרתי משמע, מאמן שזוכה להערכה בארצו, ששיחק בבונדסליגה, בקיצור אחד שמבין כדורגל. אז נכון, כששמעתי את השם אנדראס הרצוג, גם אני נעתי באי נוחות בכיסא ונזכרתי באותו גול בדקה ה-91. נזכרתי גם בזה שהוא לא רצה להגיע לארץ והתבטא בתקשורת כנגד זה.

       

      וילי רוטנשטיינר נבחרת ישראל (צילום: ראובן שוורץ)
      וילי רוטנשטיינר. בחר נכון(צילום: ראובן שוורץ)

       

      אבל בואו נחשוב על זה רגע, לפני שמתלהמים. קודם כל, מדינת ישראל של 2001 הייתה מדינה בשיא תקופת הפיגועים של האינתיפאדה. מחבלים מתאבדים

      פוצצו את עצמם באוטובוסים ובתי קפה על בסיס שבועי ומאות אזרחים ישראלים נרצחו. אנשים לא רצו לצאת מהבית. תשאלו כל בעל עסק באותם ימים והוא יספר לכם על הירידה בהכנסות, פשוט כי לא היו לקוחות. היום, בתור אבא לילדים, גם אני הייתי חושב פעמיים לפני יציאה למקום ציבורי. לתוך התמונה הזו נכנס קפטן נבחרת אוסטריה שנתן ביטוח לפחדים של השחקנים שלו שניזונו מהדיווחים בתקשורת באוסטריה. אני זוכר שחבר מחו"ל שאל אותי באותם ימים אם בתל אביב מתנהלים קרבות רחוב על בסיס יומי והאם יש לי מאגר של נשקים ותחמושת בבית. זו הייתה התדמית של ישראל בעולם באותם ימים. טקסס, מערב פרוע. לא פלא שהם פחדו להגיע. לא עניין של אנטישמיות, אלא פחד לגיטימי לחיים שלהם ושל האוהדים שלהם.

       

      עוד דבר שצריך לשים לב אליו זה המאמנים הישראלים המאוכזבים. אין ספק שחלקם ראוי לאמן את הנבחרת, חבר'ה עם קבלות וניסיון שעשו דבר או שניים בכדורגל, כשחקנים וכמאמנים, ואני מבין את התסכול והמרמור שלהם, במיוחד כשמגיע מישהו מבחוץ על חשבונם. בואו לא נשכח גם שלכל מאמן יש עיתונאים שמקורבים אליו ויודעים לבטא את התסכול של אותו מאמן שמדליף להם מאסיפות שחקנים, אימונים וכו' וכו'.

       

      יש הרבה דיבורים על כך ש"מאמן זר לא מבין את המנטליות של שחקן הישראלי", כאילו שהשחקן הישראלי הוא סוג של זן מיוחד שכזה ולכן דרוש רק מאמן ישראלי שיפיק ממנו את המיטב. בואו לא נשכח שמאמנים ישראלים בנבחרת לא בדיוק הצליחו להביא את הנבחרת לטורנירים גדולים, מלבד עמנואל שפר ז"ל במונדיאל במקסיקו 1970. הגדיל לעשות איל ברקוביץ' שאמר שהמינוי הזה מגעיל אותו ושיש פה עניין של "חבר מביא חבר", כאילו שהוא לא הביא את אחיו חסר הניסיון לאמן את הקבוצה שבבעלותו.

       

      אז חברים, תנו להרצוג צ'אנס. במשך הרבה זמן נתקלנו בנבחרת ישראל בהקשרים שליליים. הפסדים מביכים, ריבים בחדרי ההלבשה, כל נושא ערן זהבי שלא הוסיף כבוד לנבחרת ולתפקיד הקפטן, ביקורות של שחקנים על הזימונים, הצבות בהרכבים ועוד ועוד. בכדורגל צריך סבלנות, בעיקר בתפקיד כמו מאמן הנבחרת שלא מאמן את השחקנים שלו על בסיס יומי, שבועי או אפילו חודשי. קבוצת כדורגל צריכה גיבוש. קבוצת כדורגל צריכה דרך, מחויבות, מקצוענות. את זה לא נשיג בתוך זמן קצר. זה ייקח זמן. שנתיים-שלוש לפחות, אם לא יותר מזה. אלא אם תהיה קטסטרופה ברמה עולמית במשחקים הראשונים של הרצוג כמאמן נבחרת ישראל, צריך לתת לו זמן, לשחרר לו קצת חבל, לתת לו ולנבחרת לצבור ביטחון. אחרת נחזור לאותו מצב בו אנחנו נמצאים עכשיו. אל אל ישראל!!!

       

       

       

       

      לפנייה לכתב/ת
       תגובה חדשה
      הצג:
      אזהרה:
      פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
      מומלצים