עגיל זהב בן יותר מ-2,000 שנה התגלה בירושלים

עגיל זהב מעוצב בדמות חיה בעלת קרניים, המתוארך למאות ה-2-3 לפני הספירה (התקופה ההלניסטית), התגלה בחפירות הארכיאולוגיות של רשות העתיקות ואוניברסיטת תל אביב בחניון גבעתי שבעיר דוד, בגן לאומי סובב חומות ירושלים.

מנהלי החפירה, פרופ' יובל גדות מאוניברסיטת תל אביב וד"ר יפתח שלו מרשות העתיקות, סיפרו כי "התכשיט נמצא במבנה שנחשף בחפירה, המתוארך לתקופה ההלניסטית הקדומה. זוהי תקופה מרתקת, שהידע עליה בירושלים דל. במהלך יותר ממאה שנות חפירות ארכיאולוגיות בעיר נחשפו ממצאים רבים מהתקופה, בעיקר שברי כלי חרס ומעט מטבעות, אך כמעט שלא נמצאו בה שרידי מבנים המתוארכים בוודאות לתקופה זו".

תמונת סטודיו של העגיל(צילום: קלרה עמית, רשות העתיקות)

תמונת סטודיו של העגיל(צילום: קלרה עמית, רשות העתיקות)

העגיל, דמוי חישוק. הוא מעוטר בראש חיה בעלת קרניים - אנטילופה או צבי - שבו רוקעו עיניים גדולות, פה ותווי פנים נוספים. בסמוך לו התגלה גם חרוז זהב מעוטר במעשה רקמה עדין בדגם של חבל דק, המחלק את החרוז לשני חלקים ולשש ספיראלות בכל צד.

החוקרים הוסיפו כי "לא ברור אם עגיל הזהב נענד על ידי גבר או על ידי אישה, וגם לא ברורה זהותם התרבותית והדתית, אולם ניתן לומר בוודאות כי מי שענד את העגיל בהכרח השתייך למעמד הגבוה של תושבי ירושלים. עובדה זו ניתן לקבוע הן בשל הקרבה להר הבית ולמקדש שהיה פעיל באותה תקופה, והן בשל איכותו של תכשיט הזהב".

עגיל הזהב היה שייך לאישה או גבר מהמעמד הגבוה בירושלים בתקופה ההלניסטית(צילום: אליהו ינאי, עיר דוד)

החפירות חניון גבעתי בעיר דוד(צילום: קובי הראתי, עיר דוד)

אריאל פולוקוף וד"ר עדי ארליך מהחוג לארכיאולוגיה באוניברסיטת חיפה, שבחנו את העגיל והחרוז, העריכו כי התכשיטים יוצרו בטכניקה הקרויה "פיליגרן", העושה שימוש בחוטים ובכדורי מתכת קטנטנים ליצירת דוגמאות מורכבות ועדינות. לדבריהן, טיפוס עגילים זה הופיע לראשונה ביוון בתקופה ההלניסטית הקדומה, ויש לתארך את העגילים למאות ה-4 או ה-2 לפני הספירה.

החפירות הארכיאולוגיות בחניון גבעתי בעיר דוד(צילום: אליהו ינאי, עיר דוד)

החפירות הארכיאולוגיות בחניון גבעתי בעיר דוד(צילום: אליהו ינאי, עיר דוד)

ברשות העתיקות אמרו כי עגילים דומים לזה שנתגלה בירושלים מוכרים מרחבי אגן הים התיכון, במיוחד מיוון, אולם זוהי הפעם הראשונה בה מתגלה העגיל בעיר ירושלים בתוך שרידים ארכיאולוגיים בני התקופה. 

לדברי החוקרים, "הממצאים מהחפירה פותחים אשנב אל העיר ירושלים של התקופה ההלניסטית הקדומה: נראה שהעיר בתקופה זו לא הצטמצמה לפסגת גבעת עיר דוד, אלא התרחבה מעט מערבה, לכיוון גיא הטירופיאון, ואולי אף מעבר לו. מהחפירה עולה גם, שמי שהתיישב באזור זה לא היו העניים שהתיישבו בשטחים הריקים סביב המרכז, אלא להיפך - אנשים בעלי אמצעים. גילוים של התכשיטים המוכרים בעולם ההלניסטי, עשוי ללמד על השפעות הלניסטיות שהגיעו גם לירושלים בתקופה זו".