מהפכני: בזכות הסדרי הראייה קוצצו מזונות ל-340 שקל

על רקע הלכת ביהמ"ש העליון קיבל השופט ניצן סילמן תביעה של אב לשניים, והפחית את הסכום החודשי שהוא משלם לשניהם בלא פחות מ-90%

עו"ד עינב דהןעדכון אחרון: 08.08.18 , 23:05

בית המשפט למשפחה בקריות קיבל לאחרונה תביעה להפחתת מזונות שהגיש אב לשניים, והקטין באופן דרמטי את הסכום שמשלם גרוש ואב לשניים ל-340 שקל בחודש בלבד. בפסק דין חשוב קבע השופט ניצן סילמן שבעקבות ההלכה של בית משפט העליון מהקיץ שעבר, הרחבת הסדרי שהות עם הילדים מצדיקה התערבות בפסק דין של מזונות שניתן לפניה.

בני הזוג התגרשו לפני כעשור. תחילה האם הייתה המשמורנית העיקרית, אולם ב-2015 הורחבו זמני השהות של האב עם הילדים למתכונת של "אחריות הורית משותפת". חצי שנה לאחר מכן הופחתו דמי המזונות לבקשת האב והועמדו על כ-3,000 שקל בחודש. אלא שכעבור חודשים ספורים נקבעה ההלכה המהפכנית של בית המשפט העליון, ובעקבות זאת הגיש האב תביעה נוספת.

דיני משפחה

האב הסתיר הכנסות – סכום המזונות הוגדל

עו"ד נורית פיש

אם ל-5 שסבלה מאלימות בעלה טענה שהוא הבעלים של העסק המשפחתי ולא אחיו. בית המשפט הסכים איתה, והאב ישלם 7,500 שקל בחודש

האב הסתיר הכנסות – סכום המזונות הוגדל

הוא טען כי לאור ההלכה שמטילה אחריות כלכלית שווה על הורים לילדים מעל גיל 6 במשמורת משותפת, יש לו סיבה טובה לשלם פחות. ראשית, בנו הבכור נמצא אצלו כ-85% מהזמן – כך שהוא מממן אותו בפועל. שנית, לדבריו אשתו לשעבר מתגוררת כיום עם בן זוג, כך שהנטל הכלכלי שלה קטן לעומת מצבה אחרי שהתגרשו.

הורה מבקש לשנות מזונות שנקבעו בפסק דין חייב להוכיח את מה שמוגדר "שינוי נסיבות מהותי". כלומר, שאירע שינוי משמעותי שמצדיק חישוב מחודש של הסכומים. השופט ניצן סילמן תהה אם ההלכה החדשה נחשבת כשלעצמה "שינוי נסיבות מהותי", ולאחר סקירת עמדות השופטים השונים בבתי המשפט למשפחה הציע את גישת שביל הזהב.

לפי המתווה שהציע, ההלכה לא נחשבת לשינוי נסיבות כשלעצמה, אולם בניגוד לשינוי המהותי שנדרש עד היום - די בהוכחת מפנה קל בחיים כדי להצדיק התערבות במזונות.

באופן הזה, ציין, יימנע תשלום כפול מאבות שנושאים באחריות הורית שוויונית ונדרשים לממן את הילד גם כשהוא אצלם מעבר למזונות שמשולמים לידי האם. כמו כן תימנע האפליה בין "אבות דור א'" – שחויבו במזונות אחרי ההלכה, לבין "אבות דור ב'" שחויבו לפניה.

מכאן עבר השופט סילמן ליישום גישתו על המקרה הנוכחי. נקבע שהמעבר של הבכור למגורים יצר מציאות שבה "האב נושא בעיקר החיובים עבור הבן ועדיין נדרש לשאת במזונות; עוול זה מצדיק לראות בהרחבה של חלוקת הזמנים... כשינוי נסיבות".

עוד נקבע כי גם אם לפני ההלכה מגורים עם בן זוג לא נחשבו לשינוי נסיבות, כיום אפשר לראות בכך עילה להתערבות במזונות משום שנכנס לתמונה מפרנס נוסף שמפחית את עלויות המגורים וההוצאות. מהלך זה הותיר, במקרה הזה בידי האם, יותר הכנסה פנויה למימון הילדים.

השופט סילמן חישוב של צורכי הילדים ביחס לרמת ההשתכרות של ההורים וחלוקת זמני השהות, והעמיד את סכום המזונות המעודכן לשני הילדים על 340 שקל לחודש בסך הכול.