שתף קטע נבחר

אהבה במקום העבודה? כך תעשו את זה נכון

עם שמונה שעות ביום בממוצע, אנחנו מבלים שליש מחיינו בסביבת עבודה, כך שלא מן הנמנע שנמצא את עצמנו בסיטואציות לא אפלטוניות עם לקוחות, בין אם הם התחילו איתנו או אנחנו איתם. בכל זאת, למה לפספס הזדמנות למצוא את אהבת חיינו או לפחות סקס ממש מוצלח, רק כי במקרה הכרנו בסביבת העבודה שלנו? שירלי צ'ארלי קליינמן עם כללי אצבע לסיטואציות ששוות מינוף

אני בעבודה והבר מפוצץ אנשים. עוד מרחוק ראיתי אותה מתקרבת ומחייכת אליי. היא מתיישבת וברור לי שמחובתי למנף את הרגע הזה. אני מתקדמת לעברה במה שאני מקווה שנראה כמו אלגנטיות, מרימה פנקס לבן ועט ומנסה להבין איך מתחילים איתה בלי להביך את עצמי לחלוטין. לכל הרוחות, היא מחייכת שוב. עכשיו בכלל אין לי סיכוי להוציא מילה מהפה, עם הגומות האלה שמסיחות את דעתי. נראה שיש לי שתי ברירות: לפנות בישירות או פשוט לצייץ ולברוח. אני בוחרת באופציה הראשונה.

אישה בבית קפה מסתכלת על הטלפון (צילום: Shutterstock)
את תמיד יושבת פה, חשבתי להגיד היי(צילום: Shutterstock)
 

"תגידי, מה הסיפור עם החיוך? את רוצה שאני אמס כאן, במקום?", אני שואלת לבסוף. בתגובה היא מסתכלת אליי במבט ישיר, לא פחות, ואומרת: "אני כבר נמסתי מזמן. הסתובבתי כאן, תהיתי איפה לאכול ואז ראיתי את השיער שלך ואמרתי לעצמי – כאן!".

 

נימוס זה הכול

בחישוב גס של שמונה שעות ביום בממוצע, אנחנו מבלים שלישי מחיינו (229,961 שעות!) בסביבת עבודה, כך שלא מן הנמנע שנמצא את עצמנו בסיטואציות לא אפלטוניות עם לקוחות, בין אם הם התחילו איתנו או אנחנו איתם. בכל זאת, למה לפספס הזדמנות למצוא את אהבת חיינו או לפחות סקס ממש מוצלח, רק כי במקרה הכרנו בסביבת העבודה שלנו? אז לטובת הפעם הבאה שתיתקלו בסיטואציה ששווה מינוף, ריכזתי עבורכם סיפורי התחלה ששווה ללמוד מהם כמה כללים חשובים, כשהכלל החשוב מכולם הוא בראש ובראשונה - להיות מנומסים!

 

 

כמות הסיפורים על התנהגות לא נאותה בעליל שמצאו את דרכם אליי בהכנות לכתבה הזו הייתה די מחרידה, וכמעט גרמה לי לאבד אמון במין האנושי. מברמנים שהגיעו למשמרות שהם אפילו לא היו אמורים לעבוד בהם, רק כדי "להתחיל" עם בחורה שלא היה להם עניין אמיתי בה אבל סומנה כמפרגנת בטיפים, ועד לנהגי מוניות שהציעו באופן הבוטה ביותר סקס תמורת נסיעה. נראה שזה הרגע הנכון להזכיר: אם יש לכם עניין אמתי באדם שמולכם, הכלל הראשון הוא לנהוג בכבוד ולהיות מנומסים.

 

קצת כמו הבחור החמוד בסיפור של אליה ממודיעין: "זה היה יום שישי", היא מספרת. "עבדתי בדוכן בקניון ונהיה כבר מאוחר. החנויות החלו להסגר והקניון התרוקן. מהצד השני הגיע חייל אבוד עם גיטרה, הוא הסתכל עליי וחייך. כשחייכתי אליו בחזרה הוא שאל אם הוא יכול לעשות ממני שיחה כי הוא איבד את הסלולרי וצריך לנסוע למורה שלו לגיטרה. אמרתי לו שאני לא מכירה אותו אבל שיש לנו טלפון בדוכן, והוא מוזמן להשתמש בו. התחלנו לדבר והוא סיפר לי את כל סיפור הטלפון ואת שמו. בסוף המורה ענה לו והוא היה חופשי ללכת. לפני שהלך הוא פנה אליי ואמר לי שהוא בדרך כלל לא עושה את זה, אבל אני נראית לו מדהימה ממש וחבל לו לפספס אותי. אז הוא שאל אם הוא יכול את המספר שלי, ורשם אותו על דף נייר".

 

נו, ויצא מזה משהו?

"במוצ"ש הוא הזמין אותי לסרט. יצאנו בערך חודש וחצי".

בריסטה בבר קפה (צילום: Shutterstock)
החיוך שלך המיס אותי(צילום: Shutterstock)
 

חיזור יצירתי תמיד מחמם את הלב

"אחרי הצבא לימדתי אנגלית בבית ספר גדול לאנגלית בארץ", מספרת זואי מתל-אביב. "כשעזבתי אחרי שנה, שני סטודנטים מקסימים שלי התוודו על אהבתם אליי. אחד מהם הכין לי סרטון משוגע ביוטיוב והשני כתב לי שיר מקסים באנגלית. הקטע הכי יפה היה ששניהם יצרו את היצירות האלו באנגלית מושלמת! זה ממש-ממש ריגש אותי בזמנו, ועדיין יש לי את השיר הממוסגר שאחד התלמידים כתב לי".

 

בקיצור, גם אם לא יצא לכם כלום מתהליך החיזור תהיו יצירתיים וחמודים, לפחות ככה תדעו שחיממתם למושא חיבתכם את הלב. אבל כאן אנחנו מגיעים לכלל השני: אל תתפשרו על אתיקה. אם יצא ואתם בעמדת סמכות מול מי שמתחיל אתכם, אל תנצלו אותה. גם אם זה ממש מפתה, כמו שקרה לתמר, מעצבת מתל אביב: "התחיל איתי סטודנט כשלימדתי במכינה באמצע שיעור מודל עירום. שטפנו את הידיים המפויחות מציור שלנו, הוא היה חתיך ולטיני ולא זרמתי כי אני אפסית".

 

מה הוא אמר?

"אמר את המשפט שכובש כל קוגרית מזדקנת: 'את מבלבלת אותי'".

 

או אה...

"כן. לצערי לא עשינו כלום כי אני המורה שלו וזה לא אתי".

 

רוצים עוד כלל? תשאירו פרטים כדי שיהיה אפשר לחזור אליכם: "יום אחד שליח נכנס עם פרחים ושאל מי זו הברמנית עם הקעקוע בצד שמאל של הגב, אז מישהו הצביע עליי וקיבלתי זר. עד היום אין לי מושג ממי זה היה", מספרת בלקוניות גאיה, מלצרית מכפר-סבא, ומוסיפה תמונה של זר פרחים גדול וצבעוני אליו מצורף כרטיס ברכה אנונימי. סיפור נוגע ללב, ללא כל ספק, אבל בחייכם - אם כבר טרחתם להתחיל ועוד במחווה גרנדיוזית, אולי שווה להשאיר איזה שם וטלפון.

הפרחים שגאיה קיבלה (צילום: אוסף משפחתי)
הפרחים שגאיה קיבלה(צילום: אוסף משפחתי)
 

היו מציאותיים

"הייתה לי לקוחה כבת 60 שהיתה בודקת מדי בוקר אם אני נמצא", מספר יאיר מתל-אביב. "פעם הביאה לי נעליים, פעם הביאה לי ז'קט של בעלה המנוח והחביאה בכיס את מספר הטלפון שלה עם ציור של לב, ורשמה - אשמח שנדבר".

 

קצת קריפי, אבל עדיין חמוד בדרכו.

"כן. אני חייב לומר שרק מעט מאוד פעמים היא נתנה לי תחושה של אי-נוחות. לרוב היא היתה מנומסת וחביבה, לעומת גבר מבוגר שהיה מאוד בוטה כלפיי, גם הוא לקוח קבוע".

 

טרחת לומר לה שאתה הומוסקסואל?

"היא שאלה פעם למה אין לי חברה, ועניתי לה שעוד לא מצאתי את הגבר הנכון. נראה היה שהיא לא ממש שמה לב להבהרה הזו".

 

אז אומנם לא כל סיפור כאן נגמר מתחת לחופה (או בין הסדינים), אבל לפחות למדנו כלים חשובים שיכינו אתכם לפעם הבאה שתעמדו בתור בבנק, תגישו משקאות או תעבירו מישהו את טיפול השיניים החצי-שנתי שלו. כי גם בין בעלי מקצוע ללקוחות יכולים לעוף ניצוצות

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: Shutterstock
הכי חשוב זה להתחיל בנימוס
צילום: Shutterstock
הכרויות
כתבו לנו
מומלצים