יובל לפלישה: הסובייטים הגיעו לסט וכמעט ירו בשחקנים
באוגוסט 1968, תקופת "האביב של פראג", פלשו הכוחות הסובייטים לצ'כוסלובקיה והגיעו לעיירה דאבלה - שם בדיוק צולם סרט מלחמה. 50 שנה אחרי מספרים התושבים שהפולשים נדהמו לראות חיילים אמריקנים וגרמנים - ולא ידעו שמדובר בניצבים. הם כמעט פתחו באש
החיילים הסובייטים שפלשו לצ'כוסלובקיה ב-1968 היו מוכנים להסתער על החיילים הגרמנים והאמריקנים שפגשו, עד שהבינו שלא מדובר באויבים – אלא בניצבים בסרט קולנוע.
"אני זוכרת את הרעש של הטנקים ב-21 באוגוסט 1968", אומרת קבטוסלבה דופקובה, גמלאית מהעיירה הקטנה דאבלה מדרום לפראג שהייתה בת 14 בזמן הפלישה. "הסובייטים הגיעו למרכז דאבלה ונתקלו להתפעתם בצבא שחשבו שהוא גרמני".
כמו הרבה מקומיים גם דופקובה הייתה ניצבת בסרט "הגשר על הרמגאן", סרט מלחמה שביים ג'ורג' גילרמין בכיכובם של ג'ורג' סיגל ורוברט ווהן שצולם בדאבלה. "הבחורים בטנקים היו המומים לראות 'צבא גרמני' מולם. הם פתחו במו"מ שנמשך כמה שעות", אמרה דופקובה על הרגע לפני 50 שנה. כמה שעות מתוחות חלפו עד שהכוחות הפולשים הבינו שמדובר בשחקנים, ולא בחיילים גרמנים או אמריקנים.
ממרס 1968 הפכה העיירה דאבלה לסט של סרט קולנוע. התושבים התחככו בכוכבים הוליוודים במדי צבא אמריקני ונאצי, ובעיירה נסעו טנקים ורכבים צבאיים אחרים. בעיירה הוקמה תפאורה שנועדה לשחזר את הבתים והרחובות ברמגאן, עיירה במערב גרמניה. "ליד הבית שלנו היו בובות של חיילים מתים שיוצרי הסרט פיזרו במהלך הצילומים", נזכר אנטונין דבוראק, גמלאי בן 78.
ב-1968 פתחה תנועת "האביב של פראג" את צ'כוסלובקיה למערב. בחברת ההפקה יונייטד ארטיסטס ניצלו את האווירה הפוליטית במדינה ובחרו לצלם שם את הסרט. המפיקים בחרו בדאבלה בגלל הדמיון של הגשר המקומי לזה שהיה ברמגאן, והעובדה שיש באזור צוותים מיומנים, כולל פעלולנים ואנשי אביזרים.
"במהלך צילומי הסצנה של הפצצת הגשר סוס נפל מהגשר לנהר", נזכרת דופקובה. "כולנו חשבנו שהסוס ימות, אבל המחלצים הצליחו להציל אותו. זה היה רגע מרגש מאוד". בסט היו 800 ניצבים, כולל תלמידי בתי ספר שלבשו את מדי ה"היטלר-יוגנד", תנועת הנוער של גרמניה הנאצית.
כאמור, הסט שהוקם בעיירה היה אמין כל כך שהוא כמעט הוביל לטרגדיה ביום הפלישה הסובייטית לצ'כוסלובקיה. ביום הראשון של הפלישה הרגו הסובייטים כ-50 בני אדם, ואז הגיעו לדאבלה. "הגעת הסובייטים לדאבלה הייתה איומה", נזכר דבורק. "מסוק חג מעל הראשים שלנו והחיילים נבהלו מאוד. זה יכול היה להיגמר בטרגדיה".
"מישהו אמר להם שהצבא האמריקני פלש לדאבלה ושהם צריכים לשחרר אותנו. לא היה להם מושג למה האנשים שלנו עושים להם אצבע משולשת. הם היו לחוצים מאוד, הלחץ היה ממשי", אומר דבורק. הצילומים של הסרט הופסקו מיד וכל צוות הסרט נסע מערבה, והותיר מאחור את הניצבים במדי הצבא.
בסתיו 1968 קיבל הצוות אישור לחזור לדאבלה לכמה צילומי השלמה. הסרט הושלם במערב גרמניה ובאיטליה, ויצא למסכים בארה"ב ב-1969. בינתיים הסובייטים ניצלו את הסט: צוות צילום ממוסקבה הגיע לדאבלה, והראה לצופים בברית המועצות טנקים אמריקניים ונאציים 20 ק"מ מפראג - כדי להצדיק את הפלישה.
לפנייה לכתב/ת 
