"אילת": בתזמון מעולה עם החופש הגדול

כל כך הרבה הרפתקאות נעורים קורות באילת או בדרך לאילת, שזה מוזר שסדרת הנעורים הראשונה שמתרחשת בעיר מגיעה רק עכשיו. אחרי "בתולות" ולהבדיל "מה שקורה באילת", מגיעה "אילת", שעלתה ב-HOT VOD Young, ושתנסה לעניין את הילדים שלכם בחיים בין הטיילת לריף הדולפינים.

"אילת" מגיעה מבית היוצרים של "גאליס", דוד דהן ועידו דרור, והיא מנצלת את העובדה שאילת היא הווגאס שלנו: בועה מדברית מנותקת במדינה צפופה, שקשה עד בלתי אפשרי באמת להתנתק בה, וגם סוג של מבחן הבגרות האולטימטיבי – המקום שאליו מתבגרים הולכים בלי מבוגרים ובלי הורים כדי לטעום מהחיים החופשיים והפרועים.

"אילת", נעורים בעיר הדרומית(צילום: אוהד רומנו)

בניגוד ל"גאליס" נראה שיש פה פחות עיסוק בעולם הפנטזיה של נערים מיועדים וסודות עתיקים, אלא דווקא קווי עלילה שמתכתבים עם המציאות: עומרי מגיע למלון אילתי ומזייף את גילו כדי לנסות לזכות בתחרות סנוקר ולעזור לאמא שלו עם כספי הזכייה; נתי ועדן הם עובדים במלון (נתי מטפלת בפעוט שלא ברור אם הוא הילד שלה או בן חסותה) שמתפתח בינהם רומן.

תום וקרני הן אחיות - קרני סובלת ממחלה נדירה הכוללת רגישות לקרינה מכל סוג, ולכן המשפחה שלה גרה בשטח הפקר מבודד. השטח הזה משמש גם גורמים מפוקפקים שמנצלים את האזור המבודד לחיי פשע, מה שיניע את ציר המתח של העלילה, ורק נועה, הבת של בעל המלון, עוד נופלת לקריטריונים הישנים של הביצ'ית המרשעת שמאמינה שהכסף שלה מקנה לה את הזכות להתאכזר לכולם. בין לבין משתחלת גם האנקדוטה הקומית – צחי וניסן שמגיעים לקיץ במלון כדי לחרוט לעצמם על החגורה את הנשיקה הראשונה שלהם עם בת. מסביבם חגים מבוגרים בתפקידים שונים שרק משמשים סוג של תפאורה, כפי שמכתיב הז'אנר.

בסך הכל "אילת" עובדת, הטקסטים נשמעים טבעיים בפה של השחקנים, לא מתיילדים ולא מתאמצים בכח לסגל שפה של בני נוער. גם פה, כמיטב המסורת, רוב השחקנים פחות מוכרים מה שמאפשר הזדהות נוחה עם הדמויות ואת מה שלא תעשה הסדרה יעשו הרי אדום, הים, החופש הגדול והשם שלכם על גרגר אורז, עם הניחוח המתוק-חמוץ של גיל ההתבגרות.