להפועל ת"א יש סיבות לאופטימיות

ראשית, נראה שהעולה הטרייה ידעה בדיוק מה היא מחפשת בקיץ האחרון, וזה להחזיר לאוהדים האדומים את הצבע ללחיים. קובי רפואה בנה סגל צעיר שמושתת בחלקו הגדול על שחקנים שגדלו במועדון. ואין מה לעשות  במדינה שבה הכדורגל הולך מדחי אל דחי, הדבר היחיד שעוד מחזיק את המוצר המושמץ הוא לא אחר מאשר רומנטיקה. ואת זה הבינו בהפועל ת"א. עידן כהן, ניר לקס, רמזי ספורי ורז שלמה הם האנשים שאמונים על הצתת הניצוץ ביציעים האדומים. כל בישול, שער או חילוץ כדור של ה"ילדים" האלה ירגש את הקהל האדום הרבה יותר מעוד שער של שחקן זר, גדול ככל שיהיה.

הפועל תל אביב חוגגת(צילום: ראובן שוורץ)

הפועל ת"א יצרה מודל של סגל צעיר-מנוסה בצורה הכי מאוזנת שיש. לצד הכישרונות הצעירים המבטיחים, ניצבת חבורה של פיגורות שכבר עשו דבר או שניים בכדורגל הישראלי/אירופי. אל אריק ינקו, אוראל דגני ואדי גוטליב, שהובילו את המועדון בחזרה למקום אליו הוא ראוי, חברו אחמד עאבד ועומר דמארי המנוסים. תוסיפו לתערובת חלוץ שקרע רשתות בליגה הלאומית (רועי זיקרי) וקשר אחורי ברזילאי עם רזומה של 7 עונות בבונדסליגה (רוג'ר), ותקבלו חבורה ששום קבוצה לא תרצה להיתקל בה. אלה שהאיזון וההיררכיה הברורה אותה בנה רפואה יכולה להיות בעוכריו.

דמיינו לרגע תסריט ובו הפועל ת"א מגיעה לדרבי הראשון של העונה ומובסת בידי היריבה העירונית. דמארי החמיץ מול שוער, טעות של דגני מובילה לשער של שכטר שחוגג מול הקהל האדום, וינקו מקבל גול בין הידיים. תסריט שכזה יגרום לשחקנים הצעירים לשאול את עצמם שאלות. הניסיון, הכריזמה והמעמד, הכל עשוי להתפוגג ברגע. לפתע האוטוריטות בחדר ההלבשה מוצאות עצמן כעוד שחקנים שאחראים לבושה, וכגודל הציפייה כך גם גודל האכזבה.

השחקנים המנוסים של הפועל ת"א צריכים להבין דבר אחד – העיניים נשואות אליהם. עיני הקהל, הבעלים, המאמן, וחשוב מכל אלה – עיניי השחקנים הצעירים. ניר לקס, שחקן מוכשר לכל הדעות, ישתף פעולה בקישור עם רוג'ר שאמור להיות לא פחות ממנטור עבור הקשר הצעיר. ברגע שהשני יציג יכולת חלשה בצורה עקבית, לקס ככל הנראה יבין שאת ההשראה הוא יאלץ למצוא בכיוון אחר, ויאבד כיוון. אם רוצים לעשות את ההקבלה למודל כזה שלא הצליח הרי שלא צריך להצפין יותר משעה וחצי נסיעה כדי לראות את הפרויקט הכושל של מכבי חיפה, שזרקה למערכה לאורך שנים שחקנים צעירים שלמזלם הרע נקלעו לסיטואציה שבה השחקנים המובילים מאכזבים פעם אחר פעם. במושגים של כדורגל זה ממש כמו לגדול ללא אמא, אבא, או כל דמות מעוררת השראה.

אבל נראה שבהפועל ת"א הבינו את מה שהירוקים עדיין לא הבינו – שחקנים צעירים חייבים לגדול לתוך סביבה בריאה. בינתיים, זה נראה לא רע בכלל. רוג'ר נראה כמו הגרסה התל אביבית לג'ון אוגו, דמארי כובש בכל הזדמנות שהוא מקבל, עאבד מראה ניצוצות של אותו שחקן שעזב את ק"ש וגוטליב ודגני נראים כמו צוות חזק שיעשה חיים קשים לכל התקפה. כל אלה יודעים שהמשימה להחזיר את המועדון האדום לצמרת של הכדורגל הישראלי מוטלת על כתפיהם. קבוצות בליגת העל יירתעו הרבה פחות מהקהל האדום ומהמסורת, ובדרבי כמו בדרבי, הניסיון והיכולת ינצחו.