ברוכים הבאים למוזיאון האינסטוש
מוזיאון הגלידה, מכונת החלום, מפעל הצבעים - בזה אחר זה נפתחים בארצות-הברית מתחמי חוויה, שמציעים בעיקר שיטוט בין מיצבים מרהיבים, שמצטלמים נפלא באינסטגרם
"קנדיטופיה" הוא לא היחיד מסוגו. הפופ-אפ המפורסם ביותר נפתח בסן-פרנסיסקו לפני כשנתיים, והוא נקרא "מוזיאון הגלידה". גם במקרה הזה מדובר במתחם שמציע למבקריו להתהלך בין מיצבי גלידה, ליהנות ממתקנים כמו בפארק שעשועים מעוצב במיוחד, ולצלם תמונות סלפי, שייצאו מוצלחות באחריות. גם במקרה הזה, תורים משתרכים מחוץ למתחם והכניסה אליו היא "סולד-אאוט" הרבה זמן מראש. המוזיאון הוא מוקד משיכה לסלבריטאים - כפי שמוכיח ההאשטאג הפופולרי באינסטגרם ובפינטרסט.
ויש כמובן עוד דוגמאות: "אחוזת רוזה" נפתחה בחודש שעבר בניו-יורק, ומציעה בילוי חווייתי למבוגרים על טהרת המשקה האלכוהולי, כולל טעימות. כרטיס עולה 45 דולר. בארץ, ליאור קוקה מריאליטי האפייה "בייק אוף" פתחה לפני כשבועיים את חנות הפופ-אפ שלה בתל־אביב, שם היא מציעה "עוגות אינסטגרם": עוגת קרפ צבעונית של 40 שכבות בטעמים שונים. אבל זו ממש לא הסיבה היחידה לקפוץ פנימה: החנות מעוצבת כמו חלום אינסטגרמי, כשכל פינה שבה מאפשרת למבקרים לעמוד ולצלם את התמונה המושלמת. העוגות, כנראה, טעימות - אבל זה כבר פחות רלוונטי. הן בעיקר מצטלמות נהדר.
שם המשחק: בידור
בארצות-הברית קוראים לזה "כלכלת החווייה", וחלקים ממנה כבר עושים את הדרך ארצה. הרעיון מתבסס על תפיסת החווייה האנושית כמוצר צריכה. המונח נטבע לראשונה בשנת 1998 במאמר של הכלכלן ג'יימס גילמור והסופר ג'וזף פיין, שחזו כי כלכלת החווייה היא ה"כלכלה הבאה" - אחרי החקלאות, התעשייה וכלכלת השירות, שבה אנו נמצאים היום. לפי השניים, עסקים צריכים (ויצטרכו יותר בעתיד) להציע "חוויות" מקיפות כמוצר. היום, הרבה מהחוויות האלה מקבלות תוקף באמצעות הרשתות החברתיות - בייחוד אלה הממוקדות בצילום: אינסטגרם ופינטרסט.
כלכלת החוויה היא השלב הבא בהתפתחות הצריכה האנושית, שמציע ערך מוסף עבור הצרכנים. אם לפני עשור היינו ממוקדים בשירות כערך מוסף, היום הערך הזה הוא החוויה. זה נכון גם בתחומים נוספים: תיירות, אדריכלות ועיצוב - כולם מבקשים היום "למכור" חוויות ללקוח. כלומר, לא משנה מה העסק שלך - בידור מוכרח להיות חלק ממנו. הטכנולוגיה משתלבת בכך מצוין, משום שהיא מצליחה להרחיב את גבולות החוויה: היום בעזרת רשתות חברתיות, אבל בקרוב ממש - גם בעזרת מכשירי VR ו-AR.
הפופ-אפ הברוקליני "מכונת החלום" (Dream Machine) כבר מכר יותר משני מיליון כרטיסים מאז נפתח באפריל האחרון. הוא צפוי להישאר פעיל עד לתחילת ספטמבר, ומחיר הכרטיס עומד על 38 דולר. את חשבון הרווחים תעשו לבד. הגל הולך ותופס תאוצה עם עוד פופ-אפים שרק מחכים להיפתח, בהם "מפעל הצבעים", שהחל את דרכו בסן-פרנסיסקו ומגיע עכשיו לניו־יורק, ו"מוזיאון הפיצה", שצפוי להיפתח בעוד כחודשיים.
אמנים לכל דבר
העובדה שמתחמי האינסטגרם תופסים תאוצה דווקא בערים כמו ניו-יורק וסן-פרנסיסקו היא לא מקרית. בשני המקרים מדובר בערים גדולות ומתויירות, אבל גם בשניים ממוקדי התרבות והאמנות הגדולים בעולם. אם תגיע בשורה מאיפשהו, היא כנראה תגיע משם, וכרגע היא ממוקדת בתמונות סלפי צבעוניות לאינסטגרם. חלק ממקימי המתחמים רואים בעצמם אמנים לכל דבר; חלקם מכנים עצמם "מעצבי חוויות", אבל לכולם ברור שיש כאן תעשיה עם פוטנציאל כלכלי מוכח.
הבחירה במתחמי פופ-אפ, כאלה שמוקמים לזמן מוגבל, גם היא מסייעת לתנופה הכללית. המקרה של מוזיאון הגלידה הוא ייחודי, שכן הוא נמשך כבר שנתיים, אבל רעיון התחלופה עוזר לגוון את החוויות, למשוך קהל ולייצר הכנסות גם בחוזה שכירות של חצי שנה או פחות. אפשר לעבור מעיר לעיר, ואפשר גם לעבור מחוויה לחוויה: היום זה גלידה, בעוד חודשיים זה פיצה - אבל הקונספט נשאר דומה ונאמן לאיקוניות הייחודית של אוכל כאחד המאפיינים החזקים של הרשת החברתית הוויזואלית, שבה מתחילת הדרך ועד היום צילומי מנות הם פרקטיקה שגורה.
