עושות היסטוריה: לוח השנה ששם נשים חזקות בפרונט

קשה להאמין, אולם עד לפני כעשור עוד ניתן היה למצוא במרחב הציבורי, כעניין לגיטימי למדי, לוחות שנה בהם הציגו נשים חשופות חזה, פשוקות שפתיים ובעיניהן מבט מזמין (עבור חלקנו, ומעורר תחושת קבס עבור חלקנו האחר). גם אם תפשת את עצמך בזמנו כאישה חזקה ועצמאית בקבלת ההחלטות שלך, כזאת שיכולה לבחור לקחת את האוטו לטיפול במוסך בלי להסתמך על גבר, בכניסה למוסך חיכו לך תמונות לוח השנה כדי להזכיר לך את מקומך. להזכיר לך שלמרות הסיפור שמכרת לעצמך, עבור האנשים שמולם כרגע את מתנהלת, את לא הרבה יותר מזוג שדיים.

עוד בנושא:

• מרילין מונרו וסימון דה בובואר: הנשים ששינו את העולם קמות לתחייה
  

כאלטרנטיבה ללוחות השנה המחפיצים, מוציאה עמותת "כולן" לוח שנה פמיניסטי. בלוח השנה הזה לא תמצאו דמויות נשיות חסרות שם שכל תפקידן הוא להיות נתונות למבטו של הגבר, אלא דמויות אקטיביות וחזקות שפעלו ופועלות על מנת לשנות את העולם. "זה התחיל כבדיחה בין חברות בעמותה", מספרת הילה אסיה (24), פעילה בתחומי הפמיניזם והלהט"ב שהפיקה את לוח השנה.

פרידה קאלו בגילומה של רונה סופר(צילום: לובה פיין)

הטרנסג'נדרית אפרת טילמה מגלמת את תמרה אדריאן, הטרנסג'נדרית הראשונה שנבחרה לתפקיד פוליטי בוונצואלה(צילום: לובה פיין)

פרופסור יפעת ביטון מגלמת את קתרין מקינון(צילום: לובה פיין)

איה כורם במחווה לביורק(צילום: לובה פיין)

"התעצבנו שבכל לוחות השנה נשים מוצגות בצורה פרובוקטיבית ובעיקר בצורה של החפצה היסטרית, כאילו שאנחנו עוד אובייקט שצריך להסתכל עליו ותו לא. לוח השנה החדש עושה לזה ריקליימינג. אה, כן? אתם רוצים להחפיץ אותנו? אז במקום זה אנחנו נציג נשים חזקות שהצליחו בניגוד לכל הסיכויים, גם כשכולם אמרו להן לא".

חלק מן הייחוד של לוח השנה הוא שכל חודש מצוין באמצעות אקטיביסטית ישראלית מעוררת השראה, המצטלמת בדמותה של דמות מפתח מההיסטוריה העולמית. כך, למשל, מגלמת הקומיקאית והפעילה החברתית אורנה בנאי את דמותה של השחקנית והקומיקאית הבינלאומית לילי טומלין.

כיצד נבחרו הנשים שלוקחות חלק בפרויקט?

"כל הנשים שבחרנו הן נשים שעושות היסטוריה, כלומר בימים אלה ממש הן כותבות אותה. קחי למשל את פרופסור יפעת ביטון שמועמדת לבית המשפט העליון. זה לא קורה שאישה מזרחית בת 45 מועמדת לבית המשפט העליון. היא פורצת דרך ועושה את הדברים הכי קשים בראש מורם מול כל הקשיים. נראה לי שהיא פיתחה מנגנון של לא לשמוע 'לא' על עצמה. זאת דמות נשית שנשים אחרות צריכות ללמוד ממנה, והלוואי שזה הדימוי העצמי שהיינו מצליחות להעניק לנשים צעירות".

אורנה בנאי מגלמת את לילי טומלין - שחקנית, קומיקאית ותסריטאית עטורת פרסים(צילום: לובה פיין)

"אחרי שבחרנו את הנשים הישראליות, ישב צוות של היסטוריוניות מ'היא-סטוריה' ונתנו רשימה של דמויות. דיברנו עם המצולמות, הצגנו בפניהן את האופציות והן בחרו דמות שיש להן איתה קווי דמיון. 'היא-סטוריה' זה פרויקט שמטרתו להפיץ מידע על נשים שעשו היסטוריה, כי נשים עשו היסטוריה לא מתועדת שלא קיבלה את המקום שלה. לכן הרבה מהדמויות הבינלאומיות שבחרנו הן לאו דווקא נשים מוכרות, ולא היה סיכוי להגיע אליהן אם את לא עוסקת בלכתוב מחדש את ההיסטוריה של הנשים".

"מטרת לוח השנה היא להגיד קודם כל שנשים לא תמיד קיבלו את המקום שלהן בהיסטוריה, אז הנה אנחנו מראות לך נשים שעשו דברים גדולים למרות שלא מדברים על זה. מצד שני, אנו באות ואומרות שמול כל לוחות השנה של העירום אנחנו מייצרות אלטרנטיבה פמיניסטית נשית, חזקה ועוצמתית, עם צוות שמורכב כולו מנשים ועם הצגה של דמויות נשיות".

דמויות שילדות יכולות לשאת אליהן עיניים

על הצילומים מספרת שני שטלריד, יו"ר עמותת אות הזדהות לנפגעי תקיפה מינית ואקטיביסטית בתחום, שגילמה את דמותה של הנסיכה דיאנה: "הגעתי לצילומים ביום השני לפרשה של נשים שסוממו או הותקפו תחת סם אונס, כך שכל שתי שניות קיבלתי שיחת טלפון. למרות שהיה קשה במובן הזה, היה ממש כיף בצילומים. הכרתי צוות של נשים נפלאות שהן פעילות למען מטרות טובות, וזה נהדר לגלם נשים ענקיות מהעבר".

המשתתפות בלוח השנה מגלמות דמויות של נשים מצליחות אחרות. מדוע הן לא מגלמות את עצמן? הן לא עשו מספיק כדי לעמוד בפני עצמן ולקבל את המקום שלהן בהיסטוריה?

"כל אחת מהנשים שבחרנו להיות חלק מלוח השנה היא אישה מאוד מרשימה, וכל אחת מהן היתה יכולה להיות לוח שנה בפני עצמה", משיבה הילה. "הדבר האחרון שאנחנו מחפשות הוא למחוק זהות של מישהי אחרת. זו בחירה אמנותית שמאפשרת חשיפה כפולה - גם לתת מקום לנשים שלא קיבלו את ההכרה שלהן אז, וגם לתת מקום לנשים שצריכות לקבל את ההכרה שלהן עכשיו. חזרתי מההפקה הזאת כל יום עם חיוך ענק על השפתיים בקטע של וואוו! אנחנו עושות פה היסטוריה! אנחנו מתעדות פה נשים שמגיע להן את ההכרה הזאת, והן באמת לא מקבלות אותה מספיק".

שני שטלריד בתור דיאנה, הנסיכה מוויילס(צילום: לובה פיין)

"ישבתי בצילומים מול חנה רדו, אישה בשנות ה-50 לחייה, יזמית עסקית שראתה שבכנס המנהיגים הגדולים היו רק 12 נשים מתוך 200 דוברים, אז היא התקשרה לברר איך יתכן שיש רק 12 נשים. כשאמרו לה שאין נשים שרוצות לדבר, היא אמרה ככה? אין בעיה, והקימה מאגר של נשים מרצות בנושאים שונים כדי שלא ניתן יהיה להגיד יותר שאין נשים שמרצות. ואז, כשאמרו לה שנשים לא יודעות לעמוד מול קהל, היא הקימה מיזם שמלמד נשים כלים של עמידה מול קהל. את שואלת את עצמך איך מישהי כמוה לא מקבלת מספיק חשיפה. איך אין כתבה עליה בעיתון כל שבועיים".

הילה אסיה ויפעת ביטון בהכנות לצילומים(צילום: אוסף פרטי)

את חשיבות החשיפה מאשרת נועם שנהב, שחקנית וחברת המועצה הישראלית לקולנוע, שהצטלמה לפרויקט בדמותה של השחקנית מרי טיילר מור. "כולנו הגענו בהתנדבות למען המטרה החשובה הזאת מכיוון שיש כאן הזדמנות נהדרת להציג את הסיפור שלנו לצד הסיפור של הנשים מההיסטוריה, ולהראות מה הן עשו למען נשים אחרות בעולם", היא אומרת.

לאיזה סוג של קהל אתן מקוות להגיע באמצעות הפרויקט?

"אם אני בתור ילדה בת 17 הייתי רואה לוח שנה כזה של נשים מצליחות, היו לי דמויות לשאת אליהן עיניים, דבר שהרבה פעמים אין לנו", אומרת הילה. "זה בעיניי הקהל שלנו. אני לא מחפשת עכשיו להגיע לכל סלון, אלא מחפשת להגיע לנשים מגוונות מהחברה הישראלית. שלנשים ערביות תהיה את דמותה של איאת אבו שמיס, משוררת ערביה מוסלמית מיפו עם מסרים מאוד חתרניים. או שיהיה להן את דמותה על אימאן ספדי להסתכל עליה כאשת תקשורת דרוזית שנותנת בראש, ואחראית על כל הנושא של הטרדות מיניות בעולם העיתונאות".

מי קונה את לוח השנה?

"מי שמבינה שהמיזם אדיר ורוצה לראות את הנשים המהממות האלה ולהיזכר שנשים עושות היסטוריה. בנוסף, חברות שמעוניינות בלוח שנה כשי לחג לעובדים שלהן. לוח שנה פמיניסטי זה רעיון מגניב, ויש חברות שמשתפות פעולה ומזמינות מאתנו לוחות שנה. כל ההכנסות מלוח השנה הולכות לטובת פעילות העמותה, שעומדת לעסוק השנה בהרבה מיזמים חשובים כמו פתיחת תאים פמיניסטים באוניברסיטאות, עצרות למיניהן וכמובן שנפיק שוב את צעדת השרמוטות".

אני תוהה אם מוצר שאנשים רבים הפסיקו להשתמש בו כמו לוח שנה, יכול להעניק חשיפה מספקת לנשים פורצות הדרך האלה שאינן זוכות לחשיפה המגיעה להן.

"המאבק הפמיניסטי היה וצריך להיות בכמה חזיתות במקביל. אנחנו פועלות בשביל לקדם נשים בכל מיני זירות, למשל בנושא של מרחב בטוח ותקיפות מיניות או במיזמים שאנחנו עושות כדי לחזק נשים אקטיביסטיות ולתת להן כלים בשדה הפמיניסטי. לוח השנה בעיניי הוא מיזם שהיה לנו כיף לעשות, וחוויה מגבשת ומלמדת. עצם העובדה שנשות הצוות זכו להכיר את הנשים האלה ולראות מה הן עושות בעולם הזה, כדי שנוכל לקבל כוחות בשביל העשייה שלנו – כבר שווה את הפרויקט".