שתף קטע נבחר

אם אישפזה ילד ללא סיבה – והוא הוצא מחזקתה

בן 4 נלקח ע"י שירותי הרווחה מאמו, שעלה חשד שסובלת מ"תסמונת מינכהאוזן על ידי שליח". היא ערערה על ההחלטה – אבל נדחתה

בית המשפט המחוזי בחיפה דחה לאחרונה ערעור שהגישה אם שבנה בן ה-4 הועבר למרכז חירום לצורכי טיפול: דו"חות של גורמי המקצוע שכנעו את השופט חננאל שרעבי שהאם – שמאביסה את הילד ומאשפזת אותו פעמים תכופות ללא צורך – מסכנת אותו עקב חרדות מוגזמות שלא מאפשרות לו להתפתח באופן תקין.

 

בתחילת יולי השנה הגישה המחלקה לשירותים חברתיים באזור הצפון בקשה דחופה לבית המשפט לנוער להוציא את הילד למרכז חירום לאחר שלא הגיע לגן במשך שבוע. המשפחה מוכרת לרווחה בשלוש השנים האחרונות. במסגרת הליכים שהתנהלו בבית המשפט למשפחה לאחר שהורי הילד התגרשו והמשמורת עברה לאם, התברר שהיא סובלת מהפרעה דלוזיונלית (מחשבות שווא), חרדתית ביותר, מאכילה את הבן הרבה מעבר לצרכיו ומרבה לקחת אותו לרופאים ולאשפז אותו גם כשאין בכך צורך. נכון להיום, בהיותו בן 4, הוא עדיין נזקק לחיתול ומוצץ וסובל מעיכוב התפתחותי קיצוני.

 

לבקשה צירפו רשויות הרווחה חוות דעת רפואיות המעידות על בעיה אמיתית בטיפול בילד. מאחר שאביו הודיע שאינו מסוגל לטפל בו, נטען כי אין ברירה אלא להוציאו מחזקת האם תוך שילובה יחד עמו ביחידת האימהות במרכז החירום לצורך טיפול והדרכה.

 

לאחר שבית המשפט אישר את הבקשה האם ערערה עליה בטענה שמדובר בצעד קיצוני מאחר שאפשר היה לשלוח אותה לטיפול בקהילה. אולם היועץ המשפטי לממשלה במשרד הרווחה אישר שההחלטה להוציא את הילד הייתה נכונה כיוון שהוא נמצא בסיכון התפתחותי, גופני ונפשי כל עוד הוא נמצא במשמורת אמו.

 

האפוטרופוס שמונה לילד לצורכי ההליך תמך אף הוא בעמדה זו ואבי הילד ביקש לעשות מה שנכון לו כדי לשפר את מצבו.

 

השופט חננאל שרעבי ציין כי אף שאין מחלוקת שהאם אוהבת מאוד את בנה, אין כרגע אפשרות להחזיר אותו למשמורתה המלאה, בפרט מאחר שהיא שולבה בטיפול בקהילה וזה כשל עקב חוסר שיתוף פעולה.

 

הוא ציין כי על רקע הבעיה הפסיכיאטרית של האם, ניכר כי חרדותיה לא מאפשרות לבנה להתפתח באופן תקין. לדבריו הגורמים המקצועיים אבחנו שהיא ככל הנראה סובלת מ"תסמונת מינכהאוזן על ידי שליח" ופוגעת בבנה מדאגת יתר. נקבע כי במצב דברים זה, התמלאו כל התנאים שמונה חוק הנוער להוצאת הילד ממשמורת לצורכי טיפול.

 

השופט שרעבי הוסיף בפסק הדין כי אף שמדובר בהחלטה לא פשוטה, הוא שוכנע "כי מדובר בצעד הכרחי לטובתם של הקטין והאם".

 

הוא הדגיש שלא מדובר בהוצאה מוחלטת ממשמורת אלא באקט טיפולי שנועד לסייע לאם ולקדם את הילד מבחינה התפתחותית. הובהר כי אם האם תשתף פעולה עם גורמי המקצוע אפשר יהיה לסיים את ההליך הטיפולי הרבה יותר מהר והיא תוכל לחזור יחד עם בנה לשגרה.

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים