שתיקות, התחמקויות ו-111 מסרונים: הכרעת דנקנר

111 מסרונים ושיחות ביומיים. הרצת מניות בתוכנית מרמה שבה הושקעו מיליונים. ושתיקה ותשובות מתחמקות בחקירה. בפסק דין נרחב, שכלל 124 עמודים, הסבירו השופטים ניל הנדל, ג'ורג' קרא ודוד מינץ כיצד נוחי דנקנר - פעם "נער הזהב" של המשק הישראלי - ניסה לרמות משקיעים ביחד עם איש שוק ההון, איתי שטרום. בשורה התחתונה הם החמירו את העונש של שניהם: דנקנר נשלח לשלוש שנות מאסר וייכנס לכלא ב-2 באוקטובר, שטרום נידון לשנתיים מאסר.

לעיון בפסק הדין המלא של בית המשפט - לחצו כאן

בעקבות פסק הדין אמר דנקנר: "אני מופתע ומאוכזב מההחלטה. בשעה קשה זו אני שואב כוח ממשפחתי, חברי, ואהבתי למדינה. אני מאחל לעם ישראל שנה טובה כתיבה וחתימה טובה".

את פסק הדין פתח השופט ניל הנדל מציטוט מספר ויקרא ובו נכתב "וְכִי תִמְכְּרוּ מִמְכָּר לַעֲמִיתֶךָ אוֹ קָנֹה מִיַּד עֲמִיתֶךָ, אַל תּוֹנוּ אִישׁ אֶת אָחִיו". בהמשך מפרט הנדל על אחת מהונאות שוק ההון הראשונות בהיסטוריה שהתקיימה בשנת 1814 ובה אדם שהיה לבוש כחייל בריטי הודיע שהבריטים ניצחו במערכה ונפוליאון נפל בקרב. זה גרם לעליית שערי האג"ח וכך הוא וחבריו מכרו את האג"ח שהיו ברשותם ברווח אדיר.

בהמשך הזכיר השופט הנדל, שכתב את פסק הדין הנוגע לערעור דנקנר, את כתב האישום שלפיו "דנקנר ושטרום רקמו תוכנית להשפעה על שער מניית אי.די.בי בתקופת ההנפקה, על מנת שהמחיר שייקבע במכרז המקדים יהיה גבוה ככל הניתן, ובכדי לשפר את סיכויי הצלחתה של ההנפקה. בין היתר שטרום פנה למנהלת מחלקת שוק ההון בבנק הבינלאומי, לצורך קבלת מסגרת אשראי בסך 15 מיליון שקל".

"משבקשתו נענתה בשלילה עקב היעדר בטחונות והון עצמי נמוך, פנה שטרום לדנקנר אשר בתורו פנה לאילן בצרי, מנהל חטיבת האשראי של הבנק, פנייה אשר לאחריה אושר האשראי המבוקש", הזכיר הנדל את אותה שיחה מרכזית, מעיקרי האישום שהוביל להרשעה. "הפניות המתוארות התרחשו ביום הראשון להנפקה. שער המניה ירד ביום זה ב-1.9%, כאשר נטען שלולא תכנית ההשפעה, שער המניה היה יורד באותו היום בצורה חדה אף יותר.

השופט הנדל ציטט את פסק הדין של המחוזי שם נכתב כי "נאשמים כמו הנאשמים שבפניי, שהם אנשים מתוחכמים, שקולים, מנוסים ומקצועיים לכל הדעות - אינני יכול לקבל גרסתם כי לא ראו את שעמד לנגד עיניהם, כי לא הכירו באי חוקיות שבמעשיהם. התנהגותם בזמן אמת כמו גם תגובותיהם המתחמקות בחקירתם ובעדותם מעידות שלא אלו פני הדברים". בנוסף צוין כי תכני השיחות וההתכתבויות בין דנקנר לשטרום מהימים הרלוונטיים נמחקו ממכשיריהם, ולגבי מכשירו של שטרום לא נשללה האפשרות שמדובר במחיקה יזומה. בסך הכול הם החליפו ביניהם 111 מסרונים ביומיים הראשונים להנפקה - פי 5 ביחס לתדירות הרגילה.

העליון קבע כי "התשתית הראייתית תומכת במסקנה לפיה לדנקנר הייתה כוונה להשפיע על שער מניית אי.די.בי בתקופת ההנפקה. כוונתו של דנקנר להשפיע על השער נלמדת גם משיחת הטלפון לבנק הבינלאומי, מהפניית המשקיעים אל שטרום, מההלוואה שנתן לשטרום לאחר ההנפקה, מאמירותיו של דנקנר בחקירתו, ומשתיקתו ותשובתו המתחמקת בחקירה. נתוני התקשורת בין דנקנר לשטרום בימי ההנפקה, ביחס לתדירותם הרגילה, מחזקים את המסקנה האמורה. הסיוע לשטרום בהשגת מימון לפעילותו, בין אם באמצעות שיחת הטלפון לבנק ובין אם באמצעות הפניית המשקיעים, כאשר חברת אי.די.בי זקוקה לגיוס ההון דווקא בהנפקה - מחזק את המסקנה כי הייתה כוונה להשפיע על השער".

"דבריו של דנקנר בחקירותיו מלמדים על הקשר בינו לבין שטרום, ועל מעורבותו של דנקנר בפעולותיו של שטרום, לטובתו ולטובת ההנפקה", הוסיף הנדל. בנוסף כתב כי עולה שדנקנר חשש מפני כמות משמעותית של מוכרים, ושטרום סייע בכך על ידי "קליטת היצעים" אלו, תוך עדכון שוטף של דנקנר בפעילותו. בדבריו של דנקנר אף נמצא הסבר להתפתחותה "הספונטנית" של התכנית להשפעה על השער. הכוונה להשפיע על השער גם נלמדת מחוסר יכולתו של דנקנר להשיב בחקירתו לשאלה פשוטה: "ביקשת מאיתי שטרום שיפעל במניה?". השתיקה הארוכה, וההתחמקויות במשך תשע דקות, מחזקים את המסקנה כי אכן הייתה כוונה כאמור.

הנדל סיכם באומרו כי "עמדתי היא שהמסקנה הסבירה היחידה, העולה ממכלול הראיות שנבחנו לעיל, היא שדנקנר התכוון להשפיע על שער המניה, וכי פעל במסגרת תכנית משותפת עם שטרום לשם כך. מסקנה זו מעוגנת במכלול הראיות, ובתמונה הכוללת שהן מציירות".

נוחי דנקנר, הבוקר(צילום: אוראל כהן)

בתו של דנקנר(צילום: אוראל כהן)

מתוך ההכרעה

השופט מינץ, שהצטרף לעמדת הנדל, כתב כי "במקרה שלפנינו מדובר בפרשת תרמית בניירות ערך מהחמורות והחריגות שהתגלו בשנים האחרונות, אשר מתייחסת לחברה הבולטת והמשפיעה בישראל באותם ימים. דנקנר ושטרום הוציאו אל הפועל תוכנית מרמה רחבת היקף, בה הושקעו מיליוני שקלים ב'הרצת מניות' שנועדה לייצב את שער ניירות הערך של אי.די.בי. הפעילות בוצעה במהלך שלושה ימי מסחר, במהלכם ביצע שטרום מסע רכישות של מניות אי.די.בי בבורסה, הזרים ביקושים פיקטיביים תוך הצגת תמונת מצב מסולפת לפיה מניית החברה עוררה עניין רב מצד משקיעים אובייקטיביים, אשר היו סבורים באמת ובתמים כי מדובר באפיק השקעה ראוי, חרף מצבה העגום של החברה באותה תקופה לנוכח משבר הנזילות שפקד אותה, הירידה בדירוג האג"ח שלה ובשער מניותיה".

"אין המדובר ב'התארגנות ספונטנית', אלא בהרצת מניות שנעשתה בכוונת מכוון על ידי אנשים הבקיאים בשוק ההון, בעלי קשרים, נגישות ויכולת השפעה על גורמי מימון ומשקיעים אחרים בשוק, אשר ניצלו משאבים אלה כדי להטות את כללי המשחק לטובת ענייניהם האישיים", הדגיש השופט מינץ. "דנקנר מצדו, היה בעל האינטרס הכלכלי הישיר בהוצאתה אל הפועל של התוכנית העבריינית. הוא ניצל את קשריו ומעמדו על מנת שיוענק לשטרום אשראי בנקאי לצורך המשך פעילות המסחר הבעייתית".

גם הוא הזכיר את שיחת הטלפון בעת ההנפקה: "לאחר שנדחתה בקשתו של שטרום כי הבנק הבינלאומי יעמיד לטובתו הלוואה בסך 15 מיליון שקל, דנקנר פנה בנושא זה לדרגים הבכירים ביותר בבנק. חרף סירוב הבנק הבינלאומי לבקשת ההלוואה מצד שטרום, הוא ניאות לאותה בקשה לאחר התערבותו של דנקנר. כמו כן, דנקנר הפנה אל שטרום משקיעים פרטיים אשר תכננו להשקיע בהנפקה, והניע אותם לרכוש משטרום את מניות אי.די.בי מחוץ לבורסה במחירים נמוכים יותר".

איתי שטרום, הבוקר(צילום: יאיר שגיא)

השופט מינץ כתב כי דנקנר ושטרום היו מלאים טענות כרימון נגד האופן שבו שקלל בית המשפט המחוזי את נסיבות ביצוע העבירות, אשר לשיטתם גזר את דינם לחומרה: "הם ביקשו לשוות למעשיהם נופך של חומרה פחותה, כאילו דובר היה ברף החומרה התחתון של עבירת התרמית. אלא שטענות אלו דינן להידחות. יתר על כן, לא רק שגזר הדין אינו מחמיר איתם כלל ועיקר, אלא הוא גם הולך לקראתם כברת דרך ארוכה - ארוכה מידי".

דנקנר, לדבריו, ביקש לבנות תילי תילים על בסיס אמרת בית המשפט המחוזי לפיה הוא לא התכוון "לעקוץ" גורמים בשוק ההון. "אף אם דנקנר לא התכוון במישרין להסב נזק למשקיעים אחרים בשוק ההון, בכך שהאמין שהמהלך יניב תועלת כללית לכל המעורבים בדבר, הוא בחר להטעות משקיעים ולהציג להם תמונת מצב מעוותת ביחס לכוחות השוק הפועלים על ניירות הערך של החברה", סיכם מינץ - ויחד עם חבריו לעליון החליט לשלוח את דנקנר לשלוש שנים בכלא.

"תמונת מסחר מרמתית ומעוותת"

התובעת בתיק, עו"ד חנה קורין, אמרה: "בית המשפט העליון נתן היום חיזוק מאוד מאוד משמעותי לשוק ההון הישראלי, שוק ההון שכידוע ניצב בלבה של כלכלת המדינה. בית המשפט הסיר את המסווה המיתמם מהטענות של המערערים ביחס לתוכנית המרמתית שהייתה בקשר להנפקת מניות איי.די.בי בפברואר 2012. הוא קבע שמדובר היה במהלך מרמתי באופן חד משמעי. בעל השליטה נוחי דנקנר ביד אחת הזמין את ציבור המשקיעים לרכוש את מניות החברה אבל מאחורי הקלעים הציג ביחד עם שטרום תמונת מסחר מרמתית, מעוותת, מחיר המניה נותר יציב, מחזורי המסחר היו ערים וכל זאת רק בזכות ההתערבות המלאכותית במסחר.

"בית המשפט כשהוא קיבל את הערעור שלנו לעונש, קבע וקבע נכונה לדעתנו, שבכל מה שקשור לעבירות בשוק ההון הישראלי צריך לתת משקל יתר לאינטרס הציבורי, בשמירה על שוק הון תקין ונקי וזה צריך לקבל ביטוי בענישה מחמירה, מכבידה, שתסמן לכל הפעילים בשוק ההון, למשקיעים ולבעלי שליטה שעל שוק ההון צריך לשמור נקי, צריך לשמור עליו מכל משמר, שההתנהלות בו צריכה להיות ישרה, שקופה ואמינה".

פרקליטותיו של שטרום, עורכות הדין איריס ניב סבא ונוית נגב, מסרו: "אנחנו מצרים על ההחלטה. אנחנו חושבים שההחמרה בעונש אינה במקומה, במיוחד אחרי שבית המשפט העליון לא קיבל את עדות עד המדינה, היה לכל הפחות מקום להקל בעונש ולא להחמיר. אנחנו טענו בפני בית המשפט העליון שללא עדות עד המדינה אין בסיס להרשעה, ולחלופין - טענו להקלה בעונש של שנה שהוטל על איתי שטרום. טענו שבית המשפט המחוזי טעה כשפירש את הפעילות של של שטרום פרשנות פלילית.

"נזכיר שהתביעה התבססה בטענותיה על עדות עד המדינה עדי שלג. אותה עדות שהוכחנו בחקירה נגדית את שקריותה בממצא מדעי באיכוני טלפון. מדובר בעד שלא היתה מחלוקת שאף 'עקץ' את איתי שטרום וגנב ממנו מאות אלפי שקלים, כחלק מאותה פעילות. בית המשפט העליון קיבל שעדות שלג כעד מדינה נפלה - ועדיין, לצערנו, דחה את ערעורנו.

ב"מהלך המשפט נחשף אופיו המיוחד של שטרום, אדם רב פעלים, ערכי ומוסרי, אשר פועל בנתינה אין סופית שאינה תלויה בדבר ותרם בסתר מכיסו הפרטי ברוחב לב שאין שני לו. אדם עליו העידו כי השאיר חותם בליבם של כל מי שפגש. עוד נחשפה בפני בית המשפט פעילותו הרחבה של שטרום במסגרת שירותו הצבאי ושירות המילואים שפעל לטובת ביטחון המדינה".