כשסבא וסבתא מעורבים יותר מדי בחינוך הילדים

גם עכשיו, כשהחופש הגדול נגמר והשגרה לכאורה חזרה (רק עוד חג אחד או שניים והיא באמת תחזור), שעות הלימודים עדיין קצרות בהרבה משעות העבודה של רובנו והרבה מההורים מוצאים את עצמם מג'נגלים בין סידור כזה או אחר לילדים.

אחת האופציות המועדפות היא השימוש בשירותי הבייביסיטינג של ההורים שלנו. אך יחד עם היתרונות שיש למעורבות של סבא וסבתא בחיי הילדים, יש גם חסרונות שאנו, כהורים, מתקשים לעיתים להכיל.

טבעי שיהיו לנו תפישות שונות בחינוך הילדים. סבא וסבתא ונכדה(צילום: shutterstock)

"היא נותנת להם ממתקים בלי הגבלה בכלל": יש סבים וסבתות שאצלם מותר הכל וכמה שיותר, מבחינתם יותר טוב. כשיש לנו תפישות שונות בחינוך ילדים, כשזה מתנגש עם הכללים והערכים שקיימים בבית שלנו, הקונפליקט ביננו לבין ההורים שלנו, במוקדם או במאוחר, מגיע.

קראו גם:

"לא אוהבת את המורה של הילד שלי"

ניכור הורי: "מרגישים כמו הורים שכולים לילדים חיים"

"לפעמים אני מרגישה שאבא שלי עושה לי דווקא", מספרת מיכל מחיפה. "אני לא מרשה לילדות שלי לשהות שעות רבות מול מסכים, ובניגוד לבקשתי המפורשת אבא שלי קנה להן טאבלט. לפעמים אני ממש מרגישה שהוא עושה את זה נגדי. הוא טוען שאני לא מאפשרת להן להתפתח ואני טוענת שיש דרכים רבות ושונות להתפתחות של ילדים חוץ ממסכים".

אז מה עושים?

יש הורים שמנסים להעביר את הוריהם תהליך של "חינוך מחדש" בכל הנוגע להתנהלות עם הנכדים – ולפעמים זה באמת מצליח, אם אנחנו משכילים לשוחח באדיבות ובנועם ומתאמים את הציפיות שלנו איתם לפני שהנכדים מגיעים אליהם.

יחד עם זאת, לעיתים גם שיחה נעימה עם ההורים שלנו לא תוביל לתוצאות הרצויות מבחינתנו. במקרה כזה עומדות בפנינו כמה אפשרויות:

1. לשים על כף המאזניים מה יותר חשוב לנו. אם הגבולות חשובים יותר, המשמעות היא לצמצם את זמן השהות של הילדים אצל הסבא והסבתא – שזה אומר שאנחנו מוותרים או מפחיתים את בקשת העזרה מהם.

זמן איכות משותף. יתרונות רבים(צילום: shutterstock)

2. לשים דגש על היתרונות שיש ל "זמן סבא-סבתא" ולהבליג על החסרונות מתוך הנחה שהשהות אצלם היא זמנית.

בואו נבחן את היתרונות:

1. עזרה לוגיסטית שחוסכת לנו כסף רב. אי אפשר להתעלם מהנתון הכלכלי היבש שמאפשר לנו בסופו של דבר לא רק חיסכון כלכלי, אלא גם את הידיעה שהילדים שלנו נמצאים בידיים נאמנות ואוהבות, מה שמאפשר לנו ללכת לעבודה בראש שקט.

2. העמקת ההיכרות וזמן איכות משותף. במיוחד אם הסבא והסבתא גרים במקום מרוחק, הזמן יחד מאפשר להם להשלים פערים ולבלות יחד באינטנסיביות.

3. העמקת הקשר שלנו עם ההורים שלנו. כחלק מהתהליך, גם ההורים שלנו הופכים לחלק משמעותי יותר בחיים שלנו. כשאנחנו מביעים הערכה כלפי העזרה שלהם, שאין להתייחס אליה כדבר מובן מאליו כלל, זה תורם לתחושת המשמעות ולתחושת הערך העצמי שלהם כשהם מרגישים שאנחנו עדיין זקוקים להם.

אהבה ללא תנאים. סבתא ונכד(צילום: shutterstock)

4. תאמינו באינטליגנציה של הילדים שלכם. הם יודעים היטב מה מותר בבית ההורים ומה מותר בבית הסבים. כללים שונים לא בהכרח "יקלקלו" את החינוך שלכם אם תהיו עקביים במה שקורה אצלכם בבית ולא תפלו למלכודת של "אבל סבתא מרשה לנו".

5. חיזוק ההערכה העצמית והביטחון של הילדים שלנו. כן כן, ברור שגם הילדים שלנו מושפעים לטובה מהקשר הזה. כיוון שהסבים נמצאים פחות בעמדה מחנכת ויותר מקבלים ואוהבים את הנכדים ללא תנאי – זה בונוס עבור כל ילד.

לאחרונה סיפר לי אבא שבתו בת ה- 14 מתקשרת לפחות פעמיים בשבוע לסבתה, בגלל הסבלנות והפנאי שיש לסבתא להקשיב לנכדה. כמה חשוב שיש למתבגר או למתבגרת דמות כזו לפנות אליה בשעת הצורך.

לסיום אני רוצה לשתף אתכם במחשבה שעולה לי לא מעט לגבי הקשר של ילדיי עם הסבים והסבתות שלהם – יכול להיות שהם בסך הכל מנסים לאזן את דרך החינוך שלנו שנראית להם קשוחה מדי? אולי הם מנסים לפצות על הקשיחות שנהגו בנו כשהיינו ילדים? יכול להיות שעכשיו זו ההזדמנות שלהם לתת ולהעניק בלי כל הלחץ שיש לנו כהורים בחינוך ילדינו, בלי מחשבה או ערך חינוכי מאחורי כל פעולה – וגם זה בסדר, כי לפעמים זה פשוט נטו אהבה טהורה שהילדים שלנו מקבלים. לא הייתי מוותרת על זה.