שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות

    הבמאי הישראלי שסיפר את סיפורו של ניאו-נאצי שהתחרט

    גיא נתיב חדר מתחת לעור המצולק משאריות קעקועים נאצים של בריאן ווידנר, מנהיג תנועת עליונות לבנה שהחליט לפרוש מהפעילות האלימה, והפך את סיפור חייו לסרט. עכשיו הוא הוקרן לראשונה בפסטיבל טורונטו

    גיא נתיב נולד וגדל בתל אביב במשפחה תומכת מהזן המכונה אליטיסטי. לכאורה דבר לא קושר בינו למציאות הקשה והמטונפת, נוטפת השנאה, של הווייט טראש האמריקאי וארגוני הניאו-נאצים שמשגשגים בו. נופי ילדותו השמשיים של הבמאי הישראלי במזרח התיכון כל כך שונים מאלו הקפואים והקודרים של המערב התיכון בארצות הברית. ולמרות זאת, בסרטו החדש Skin הוא נוגע בעצבים החשופים של החברה האמריקנית, כפי שהיא משתקפת באדמת הטרשים המוזנחת והגוועת של מדינת אוהיו בה דבר לא נובט מלבד זרעים של גזענות אלימה.

     

    זהו סרטו הראשון של נתיב בן ה-45 בארצות הברית, אליה עבר לפני כמה שנים בעקבות נישואיו לשחקנית ג'יימי ריי ניומן. השניים אולי התמקמו בלוס אנג'לס, אך הבמאי מצא עצמו נמשך לחצר האחורית של סביבתו החדשה וכפרויקט ראשון בארצות הברית בחר לאמץ את הסיפור האמיתי של בריאן ווידנר, מנהיג תנועת עליונות לבנה, שהחליט לפרוש מהפעילות האלימה ובהמשך אף הפך למודיע של ה-FBI והיה אחד מהדוברים הבולטים נגד קבוצות השנאה.

     

    גיא נתיב בבכורת הסרט בטורונטו

    גיא נתיב בבכורת הסרט בטורונטו

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    ההפקה של Skin שונה בתכלית מכל סרט אחר שנתיב עשה בעבר בישראל. הוא התניע את הקריירה שלו בארץ עם שיתופי הפעולה שלו עם ארז תדמור ב"זרים", ו"הבן של אלוהים", ועשה זאת גם לבדו בדרמה המשפחתית "מבול". הפרויקט האמריקאי גדול, נועז ומוצלח יותר. לצורך הצלחתו הוא חבר למפיקים מובילים בזירת האינדי המקומית ובראשם אורן מוברמן, ובתמיכתם משך להפקה צוות שחקנים מרשים בהובלתו של ג'יימי בל שמגלם את ווידנר, ולצדו דניאל מקדונלד כבת זוגו, מייק קולטר כמומחה אפריקני-אמריקאי לשיקום ניאו-נאצים, ועד ביל קמפ וורה פרמיגה כמנהיגי קבוצת השנאה.

     

    סיפור הגאולה של ווידנר והתייצבותו בצד של "הטובים" אינו נושא יוצא דופן בקולנוע האמריקאי, במיוחד לא בימינו, אולם Skin נחלץ מהמלכודת של פוליטיקלי קורקט וראייה ברורה של שחור ולבן, כאבחנה של צבע עור או מצפן מוסרי. זוהי דרמת מתח על המרחבים האישיים של הגיבור והתמודדותו עם הסביבה החיצונית, הטבעית לכאורה. כך יכול נתיב להרשות לעצמו לשלב בין הריאליזם הנוקשה של המציאות המחוספסת, לבין רגעים של התנסות אסתטית שמעניקה לסרט אלמנטים פואטיים כמעט, נוגעים ללב כפי שהם מזעזעים.

     

    ג'יימי בל כניאו-נאצי ב-Skin ()
    ג'יימי בל כניאו-נאצי ב-Skin
     

    ווידנר תועד בעבר בהפקת טלוויזיה בשם Erasing Hate מ-2011, כשהוא עובר הליכים מסובכים להסרת קעקועים נאציים מעור פניו, ואלו גם העניקו לסרט העלילתי של נתיב את שמו. הקעקועים הללו הם סימני הדרך לאורך המסע המתיש והכואב לגאולה. ורגעים קשים מחוויה נוראית זאת משובצים לאורכו של Skin כמקרא מפה לתהליך שעובר הגיבור. כאילו כל קעקוע שנמחק מעל העור משקף עוד צלקת שהתאחתה מתחתיו. עוד טראומה שהודחקה בהצלחה.

     

    גיא נתיב (צילום: אמיר בוגן)
    גיא נתיב בטורונטו(צילום: אמיר בוגן)

    במקום לעסוק במה שמתבקש אולי מעל פני השטח, במיוחד בארצות הברית של טראמפ, דווקא נתיב עם נקודת המבט החיצונית שלו כמהגר, פחות מתעניין באידיאלוגיה הגזענית המניעה את הדמויות. מניעה, רק לכאורה. האידיאולוגיה פה היא רק המייקאפ, ו-Skin חודר מתחתיו, מתחת לצלקות, מתחת לעור. קבוצת השנאה בה פעיל ווידנר היא בעצם קייטנה למבוגרים. מנהיגיה המכונים אימא (פרמיגה) ואבא (קמפ) אספו לאורך השנים ילדים נטושים חסרי מעש ותכלית, והעניקו להם מסגרת בה הם יכולים להמשיך להיות ילדים. להתענג התענגות חסרת רסן של אלכוהול, מין, סמים ואלימות בוטה.

     

    האורגיה המתמשכת הזאת מוצאת לה מרחב מוגן משלה בחסות הקבוצה הניאו-נאצית, שמסגלת לעצמה מנהגים אינפנטיליים השאובים מהמיתולוגיה הנורדית הקדומה והיררכיה נוקשה של שבט זאבים. חברי הקבוצה, ובהם ווידנר, ממושמעים ונשמעים להוראות האב. וכך מסירים מעצמם אחריות לחייהם, או לחיי אחרים. הדינמיקה הזאת הלב של עלילת Skin, והוא פועם באופן נמרץ, ומוחשי לאורך כל הסרט המחוספס והגולמי הזה.

     

    גיא נתיב (צילום: אמיר בוגן)
    הקהל עומד בסוף הקרנת הסרט(צילום: אמיר בוגן)

     

    המהלך שעובר הגיבור הוא תהליך של התבגרות כשהוא נמלט מהשבט בעקבות האהבה, כדי להתחיל חיים חדשים כאדם עצמאי, איש משפחה. לא למופת. ווידנר מתאהב באם חד הורית ושלוש בנותיה ונמשך אליהן מתוך הרחם הדוקרני של הוריו המאמצים. כמובן שלהחלטה האישית הזו יש השלכות עליו ועל משפחתו, הנמצאת תחת איום.

     

    בתום הקרנת הבכורה הערב (שבת) בטורונטו, שהסתיימה בסטנדינג אוביישן מרשים, סיפר נתיב לקהל שכמו בארצות הברית גם בישראל יש בעיה קשה של גזענות, כך שהנושא לא זר לו והוא מעסיק אותו רבות. בהמשך דיבר על ההשראה האישית שקיבל מסבו ניצול השואה שהלך לאחרונה לעולמו, ולו מוקדש הסרט. "במשך שנים הוא שנא את הגרמנים ורק אחרי מלחמת ששת הימים כשגרמניה נחלצה לעזרתנו, הוא אמר: 'זוהי גרמניה החדשה. הדור השני והשלישי של הגרמנים הם אנשים אחרים. והוא אמר לי שאני חייב לספר את הסיפור הזה. סבי היה גיבור בשבילי", סיפר נתיב מעל הבמה.

     

    על החיבור שלו עם ווידנר עצמו, גילה נתיב כי חודשים אחרי ששלח אימייל ראשוני, הוא נענה על ידו ולאחר שיחת סקייפ, הוא יצא למקום מגוריו החשאי (בחסות תוכנית העדים של ה-FBI) ובילה איתו סוף שבוע. "פגשתי אדם אינטליגנטי ומלא רגישות, שבאמת רוצה להיות אדם טוב יותר. מהרגע הזה התחלנו לעבור יחדיו", נזכר והוסיף, "מאז שהתחלנו לעבוד, טראמפ נבחר, ואז החצר האחורית של אמריקה הפכה לחזית של אמריקה. אני לא הייתי מופתע שטראמפ נבחר. ידענו שזה יקרה, הרגשנו את זה".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    לאתר ההטבות
    מומלצים