היום בו עומרי כספי נכנס אל הארץ המובטחת
אחרי כמה עשורים של שחקנים שכמעט נגעו בדבר האמיתי אבל סיימו בצהוב של מכבי תל אביב, הגיע ב-2009 סוף סוף האיש שעשה את זה וקיבל חוזה ב-NBA. עשר שנים אחר כך, הוא עדיין שם. וגם: איך מייקל ג'קסון קשור לעניין? הראשונים, פרויקט מיוחד
האירוע שהאמריקנים יזכרו יותר מהכל מה-25 ביוני 2009, הוא מותו הפתאומי של מייקל ג'קסון מדום לב. גם בישראל מנת היתר שהרגה את כוכב הפופ עשתה כמובן הרבה רעש, אבל עבור אוהדי הספורט בישראל אירוע אחר, משמח יותר, היה כנראה המנה העיקרית: זה היה היום שבו עומרי כספי הפך לישראלי הראשון שהבטיח לעצמו חוזה ב-NBA, כשנבחר במקום ה-23 בסיבוב הראשון של הדראפט. סקרמנטו הימרה עליו, וסוף סוף, אחרי שנים ארוכות של ציפייה, קיבלנו נציג בליגה הטובה בעולם.
לפני שמתענגים על הבכורה המרגשת של כספי על המגרש, שווה לומר כמה מילים על התקוות הישראליות הנכזבות לשחקן ראשון משלנו ב-NBA, שהתחילו הרבה לפני שכספי בכלל נולד. ואיכשהו, שמה של מכבי תל אביב נקשר פעם אחר פעם בכישלונות של ישראלים להגיע אל ארץ הכדורסל המובטחת.
הֶרְאִיתִיךָ בְעֵינֶיךָ וְשָׁמָּה לֹא תַעֲבֹר
מיקי ברקוביץ' היה כנראה הראשון שיכול היה לעשות את זה. אחרי אליפות אירופה מדהימה ב-1979, בה הוביל את ישראל למדליית כסף ונבחר ל-MVP של הטורניר, קיבל ברקוביץ' הצעה להצטרף לניו ג'רזי נטס. הוא נאלץ לוותר כי היה מחויב בחוזה למכבי עד 1981.
הבא בתור היה נדב הנפלד. אחרי קדנציה מרשימה במכללת קונטיקט, כולל אליפות הביג-איסט ומרחק נגיעה מחצי גמר ליגת המכללות, הוא השתתף במחנה של בוסטון סלטיקס בקיץ של 1990. לא ברור אם באמת היה מקבל חוזה, אבל הצעה כספית נדיבה ממכבי והרצון להבטיח לעצמו עתיד יציב, גרמו לו להעדיף בסופו של דבר את הטיולים בין אוסישקין, כפר בלום והקופסל על פני היכלים נוצצים כמו הפורום והמדיסון סקוור גרדן.
אחר כך הגיע דורון שפר, שהיה הישראלי הראשון שנבחר בדראפט - במקום ה-36 בסיבוב השני, שאינו מבטיח חוזה. שפר ניסה, באמת ניסה, במהלך הקיץ, אבל פציעה שממנה סבל לא איפשרה לו להרשים במחנות שהשתתף בהם, וגם הוא איכזב את אוהדי הכדורסל בארץ – מלבד אלו של מכבי כמובן - כשנאלץ להסתפק בשקט הכלכלי של המדים בצהוב.
הקרוב מכולם היה כנראה עודד קטש - שכבר היה סגור בניקס לפני עונת 1998/99, עם חוזה מוכן לחתימה. רק חוסר מזל בתזמון השאיר אותו בחוץ: באותו הקיץ פרץ סכסוך עבודה נדיר ב-NBA, שהשבית את הליגה לחצי עונה – וגם קטש חזר - נכון - למכבי.
הילד מיבנה הופך לראשון לציון
נחזור לכספי. אולי היינו שבעי אכזבות, אולי ריאליים ואולי פשוט הסתפקנו בעצם העובדה שקוף ה-NBA סוף סוף ירד ירד לנו מהגב. כך או כך, הציפיות בארץ מכספי לא היו בשמיים. התקופה הקצרה שלו בבוגרים של מכבי הראתה את הפוטנציאל שלו, אבל כנראה שהבכורה של כל אחד מהאחרים שהוזכרו כאן הייתה מעוררת יותר באזז מזו של כספי. אלא שהנחישות ומוסר העבודה של הפורוורד עשו את שלהם, וההופעה הראשונה שלו במדי סקרמנטו הפתיעה גם את האופטימיים ביותר.
ב-28 באוקטובר 2009, עלתה לראשונה לפרקט באוקלהומה סיטי ארנה התסרוקת המשונה של הילד מיבנה, שחגג 21 רק שלושה חודשים קודם לכן, והספיק מאז לשפר משמעותית את הסטייל שלו. את הכדורסל שלו, בכל אופן, הוא דאג לשדרג עוד קודם.
הסטטיסטיקה במשחק הראשון שלו מרשימה בפני עצמה - 15 נקודות ב-19 דקות. אבל היא מספרת רק חלק מהסיפור. 3:44 דק' לתוך הרבע הראשון הוא עלה לפרקט ומייד בהתקפה הבאה לקח זריקה לשלוש. היא לא נכנסה, אבל שפת הגוף שלו שידרה מהרגע הראשון ביטחון והיה ברור שהוא לא מתכוון לסמן V על ההופעה הזו ולהסתפק בלהיות שחקן ספסל זניח. הוא לא חשש לדבר בקול רם עם החברים על המגרש, לכוון אותם בהגנה, לדרוש את הכדור - וגם לעשות את התנועה הנכונה כדי לקבל אותו.
כשהשעון הראה 6:14 כספי קלע את הנקודות הראשונות שלו בליגה בג'אמפ אחרי אסיסט של קווין מרטין. אחר כך הגיעו עוד 13, עם 70 אחוזים לשתי נקודות וארבעה ריבאונדים.
בהמשך הדרך הוא שיפר את הקליעה משלוש (0 מ-2 בבכורה), והדבר המרשים ביותר היה כנראה מה שלא הכרנו ממנו: המהירות שבה שחרר את הכדור בזריקה, אותה פיתח ושיפר במהלך אותו קיץ, כחלק מההתאמה שלו לאתלטיות של השומרים בליגה. בסופו של דבר, אלו הם הדברים שהפכו אותו לשחקן לגיטימי ברוטציה של רוב הקבוצות בהן שיחק.
את העונה ההיא כספי סיים עם ממוצעים של 10.3 נקודות ו-4.5 ריבאונדים, הרבה
יותר מהמצופה. ארבע שנים אחריו הגיע גל מקל, והעובדה שבפועל שיחק רק עונה וחצי בליגה, יכולה לתת אינדיקציה עד כמה מרשימה קריירת ה-NBA של כספי: האיש עומד להתחיל את העונה העשירית שלו בליגה, עם ממוצע קריירה של 8 נקודות ו-4.1 ריבאונדים - נתונים שמהווים תעודת כבוד לכדורסל הישראלי. יש לו אפילו טבעת אליפות מהתקופה הקצרה בגולדן סטייט, גם אם החלק שלו בה היה בעיקר סמלי.
הלוואי שבעתיד הוא יהווה השראה לעוד רבים שיגיעו אחריו. בתקופה הקרובה, כך זה נראה, נצטרך להסתפק ב"הלוואי".
לפנייה לכתב/ת 
