שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    מחכות לפרישה? כך פערי השכר בין נשים וגברים ישפיעו גם על הפנסיה
    מחקר של מרכז טאוב קובע כי פערי ההכנסה בין גברים ונשים בישראל שעומדים כיום על קרוב ל-40% ישמרו גם לאחר גיל הפרישה. הפער גדול אף יותר בין נשים וגברים שאינם נשואים. עם זאת, השוואת גיל הפרישה לגברים תצמצם את הפער בכשני שליש
    הכנסות הפנסיה של אישה נשואה שתפרוש בגיל הפרישה הרשמי לנשים, 62, צפויות להיות נמוכות ב-38% מהכנסות הפנסיה של גבר נשוי שיפרוש בגיל הפרישה הרשמי לגברים, 67. אך אם היא תפרוש בגיל 67, הפער יצטמצם ל-13%. כך עולה מסימולציה שערך מרכז טאוב לבדיקת השפעת המדיניות הנוכחית בשוק העבודה והפנסיה בישראל על הפער המגדרי בפנסיה בעתיד. נתונים אלה דומים לנתונים שעלו מבדיקת ynet שנערכה לפני כשנה

     

     
     

    החוקרות ליאורה בוורס והדס פוקס ממרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל בדקו את פערי הפנסיה המגדריים בקרב אנשים שפרשו משוק העבודה, אך השאלה המרכזית בה התמקדו היא תמונת המצב העתידית של פערי הפנסיה בין המינים. שאלה זו נוגעת למי שנמצאים כיום בקרב קבוצות הגיל הצעירות והעיקריות בשוק העבודה – גילאי 25-45 – קבוצה שצפויה להיות מושפעת במידה הגדולה ביותר מהמגמות הנוכחית בשוק העבודה ומהמדיניות במערכת הפנסיה כיום.

     

    אילוסטרציה קריירה (צילום: shutterstock)
    (צילום: shutterstock)

    בסקירה טוענים במרכז טאוב כי היות שלחיסכון לפנסיה יש קשר חזק להכנסה לכל אורך החיים, מיסודה משקפת מערכת הפנסיה הפרטית את ההבדלים בשוק העבודה: ההכנסות החודשיות מפנסיה של נשים נמוכות יותר מכיוון שבממוצע נשים מרוויחות פחות, יוצאות להפסקות ארוכות יותר בגלל הטיפול בילדים, יוצאות לפנסיה בגיל מוקדם יותר והן חיות עד גיל מבוגר יותר.

     

    בדיקת ההשוואה בין גברים לנשים בקרב שכירים ופנסיונרים בקבוצות גיל שונות נעשתה על ידי מרכז טאוב באמצעות נתונים על 640 אלף איש שהיתה ברשותם קרן פנסיה חדשה במנורה מבטחים בשנת 2017. הבחירה בנתונים מקרן פנסיה זו נעשתה משום שזוהי קרן הפנסיה הגדולה בישראל, שחלקה בשוק הקרנות החדשות עומד על 36% נכון ל-2016 לפי נתוני משרד האוצר.

     

    כדי להעריך את ההכנסה מפנסיה ואת הפער המגדרי הצפוי בה בעתיד, הוזנו בסימולטור של מנורה מבטחים נתוני בסיס לפיהם הפער המגדרי בשכר ברוטו עומד על 18% בגיל 30 ומגיעים לשיאם בגיל 45 וכן שצמיחת השכר אצל הגברים גבוהה באופן ניכר. כמו כן הוזנה ההכנסה הצפויה מפנסיה לגברים בפרישה בגיל 67 ולנשים בגילאי פרישה שונים – 62, 64 ו-67, עבור נשואים ורווקים.

     

    נשים פנסיה פרישה טאוב (מקור: מרכז טאוב)
    (מקור: מרכז טאוב)

     

    הנתונים שהתקבלו מספקים הערכה גסה, שלדברי מרכז טאוב, מספקת תמונה כללית, אך לא אומדן מדוייק. בתרחיש שבו גבר ואישה נשואים פורשים בגיל 67, ההכנסה הצפויה מפנסיה פרטית לאישה תהיה 10,410 שקל לחודש וקצבת האזרח הוותיק שלה תהיה 2,878 שקל. הפנסיה הפרטית הממוצעת לגבר תהיה 13,010 שקל וקצבת האזרח הוותיק שלו תהיה 2,303 שקל. סך כל הכנסתו החודשית של הגבר צפויה להיות גבוהה ב-2,025 שקל מהכנסתה החודשית של האישה.

     

    ההשפעה הדרמטית של גיל הפרישה

    אולם נתוניה של אישה שתפרוש בגיל 62 במקום בגיל 67 ממחישים את היקף השפעתן של חמש השנים האלה על מצבה הכלכלי. פרישה בגיל הפנסיה הרשמי, 62, תביא לפנסיה פרטית בסכום מוערך של 7,176 שקל בחודש לאישה זו – 3,234 שקל פחות (31%) לעומת פרישה בגיל 67. גם קצבת האזרח הוותיק שהיא תקבל תהיה נמוכה יותר (2,303 שקל) היות שלא תקבל את תוספת הדחייה, שעומדת על 5% לשנה.

     

    השוואת הפנסיה של גברים ונשים שאינם נשואים מעלה פער מגדרי אף גדול יותר. אישה ממוצעת שאינה נשואה ותפרוש בגיל 67 תקבל הכנסה חודשית של 10,749 שקל מהפנסיה הפרטית וכן קצבת אזרח ותיק בסך 2,878 שקל. לעומתה, גבר ממוצע שאינו נשוי ויפרוש בגיל 67 יקבל פנסיה פרטית בסך 14,659 שקל בחודש וקצבת אזרח ותיק בסך 2,302 שקל. קצבת האזרח הוותיק של האישה במקרה זה היא גדולה יותר בשל תוספת דחיית הפרישה. אישה לא נשואה שתפרוש בגיל 62 תקבל פנסיה פרטית בסך 4,459 שקל בחודש – 36% פחות מאישה שתפרוש בגיל 67.

     

    הפער המגדרי הממוצע בפנסיה הפרטית לאישה נשואה ביחס לגבר נשוי שפורש בגיל 67 נע בין 45% לאישה שתפרוש בגיל 62, ל-20% לאישה שתפרוש בגיל 67. עם שקלול קצבאות האזרח הוותיק, הפער יורד ל-38% לאישה שתפרוש בגיל 62 ול-13% לאישה שתפרוש בגיל 67.

     

    לאישה ממוצעת שאינה נשואה ותפרוש בגיל 62 תהיה פנסיה פרטית של כ-50% מהפנסיה הפרטית של גבר שאינו נשוי ויפרוש בגיל 67, ולאחר שקלול קצבת הזקנה הפער יצנח ל-43%. אישה כזו שתפרוש בגיל 67 תקבל פנסיה פרטית שתהיה נמוכה ב-27% מזו של גבר שאינו נשוי ולאחר שקלול קצבת הזקנה יצנח הפער ל-20%.

     

    השינוי הבין דורי בחברה הערבית מתבטא גם בפנסיה

    הנתונים מאפשרים גם בדיקה של הפערים המגדריים בפנסיה בקרב שלוש קבוצות אוכלוסייה שונות – ערבים, חרדים וכל היתר, וזאת לאור ההבדלים בשיעורי התעסוקה והשכר בין מגזרי האוכלוסייה השונים. בקרב בני 44 ומטה הפערים המגדריים הממוצעים בפנסיה דומים באוכלוסייה הערבית ובאוכלוסיית כל היתר ונעים בין 12%-15%. אולם בקבוצות הגיל המבוגרות יותר – 45-54 ו-55-64, הפער גדול הרבה יותר בקרב ערבים – 41% ו-44% בהתאמה, לעומת 28% ו-25% בהתאמה באוכלוסיית כל היתר.

     

    השינוי בפער בין קבוצות הגיל בקרב האוכלוסייה הערבית משקף כלל הנראה שינוי בין-דורי, שכן הנשים הערביות בדורות מבוגרים השתתפו בשוק העבודה הפורמלי במידה מועטה, אך התעסוקה בקרב נשים ערביות גדלה במידה ניכרת לצד שיעורי ההשכלה הגבוהה, וכיום הפער המגדרי קטן אף יותר מהפער בקרב יהודים, ולכן הפער בצבירה לפנסיה קטן יותר.

     

     

     

     

    נשים פנסיה פרישה טאוב (מקור: מרכז טאוב)
    (מקור: מרכז טאוב)

     

     

    לנשים חרדיות מתחת לגיל 45 יש בממוצע מאזני פנסיה גבוהים יותר בהשוואה לגברים חרדים עם פער של 26% לטובת הנשים בגילאי 25-34 ופער של 13% לטובתן בגילאי 35-44. נתונים אלה משקפים את שיעורי התעסוקה בקרב נשים חרדיות, שגבוהים מאלה של גברים חרדים.

     

    העובדה שבקבוצות הגיל המבוגרות יותר (45-54 ו-55-64) הפערים בחברה החרדית גבוהים לטובת הגברים, 45% ו-33% בהתאמה, כשם שהם גבוהים לטובת הגברים בחברת כל היתר (28% ו-25% בהתאמה), מוסברת על ידי שיעורי התעסוקה של גברים חרדים בשנות ה-70, שהיו דומים לשיעורי התעסוקה של גברים יהודים אחרים.

     

    הסיבות לפערים ואיפה אנחנו ביחס ל-OECD

    מחקר שפרסם הפרלמנט האירופי ב-2017 בחן את הפערים המגדריים העתידים שצפויים בפנסיה במדינות אירופה, ואף שהוא לא כלל את ישראל, הוערך המדד בהמשך בעבור ישראל כדי לאפשר את השוואתה ל-28 המדיניות האירופיות שנבדקו. ההערכה הכללית מצביעה על כך שישראל נמצאת בקרב מדינות הביניים, כלומר בין המדינות עם הפערים העתידיים הנמוכים ביותר (דנמרק, ליטא, שוודיה, צ'כיה, פינלנד, סלובניה) למדינות עם הפערים העתידיים הצפויים הגדולים ביותר (אוסטריה, לוקסמבורג, בלגיה, מלטה, ספרד, איטליה, יוון). ההערכה היא שישראל ממוקמת בקרב המדינות עם הפערים העתידיים הבינוניים, כמו גרמניה, בריטניה, קפריסין, סלובקיה, פורטוגל וצרפת.

      

     

     

     

    נשים פנסיה פרישה טאוב (מקור: מרכז טאוב)
    (מקור: מרכז טאוב)

    בעוד ששיעורי התעסוקה בקרב האוכלוסייה בגילאי העבודה עומדים על 65.5 בקרב נשים ישראליות ועל 72.5 בקרב גברים ישראלים עם פער של 6.9 נקודות אחוז לטובת הגברים, הרי שבממוצע ה-OECD הפער המגדרי בשיעורי התעסוקה הוא גדול יותר – 15.4 נקודות אחוז לטובת הגברים. ישראל ממוקמת בשליש העליון (מקום 11) בדירוג מדינות ה-OECD בפערי שיעור התעסוקה בין המינים, ושיעורי התעסוקה של הנשים הם גבוהים בישראל יחסית לשיעור הפריון הגבוה במדינה ביחס למדיניות אחרות – 3.1 ילדים לאישה ישראלית לעומת ממוצע של 1.7 ילדים ב-OECD.

     

    הפער בין המינים בשכר בישראל הוא בולט והוא נובע מפער השכר השעתי ומהעובדה שבממוצע נשים עובדות פחות שעות בשבוע. בין 2014-2015 עמד פער ההכנסה ברוטו על 36%, הנתון החמישי בגובהו מבין 21 מדינות ה-OECD. לאחר ההתאמה להבדלי שעות העבודה, פער השכר השעתי עמד על 15% בשנים אלה – נתון שממוקם באמצע דירוג ה-OECD, אך ב-2016 עלה פער השכר השעתי ל-19%.

     

    נשים פנסיה פרישה טאוב (מקור: מרכז טאוב)
    (מקור: מרכז טאוב)

    בהשוואה למדינות ה-OECD, ההגנה על הפנסיה בישראל ברובד הפנסיה התעסוקתית בתקופה של טיפול בילדים נמוכה יחסית. "בגלל הקשר הישיר בין ההפקדות לגודל הפנסיה", נכתב, "הגבלת ההפקדה רק לתקופת הלידה שבתשלום (החוק דורש מהמעסיק ומהעובדת להפריש את הסכום החודשי לפנסיה פרטית רק בתקופת חופשת הלידה שבתשלום, כלומר רק עד 15 שבועות, ומי שמאריכה את חופשת הלידה לא זכאית להפרשה בשבועות הנוספים, שאינם בתשלום) יוצרת פער ניכר בהפקדות בחופשות לידה ארוכות יותר לצורך טיפול בילדים".

     

     

    נשים פנסיה פרישה טאוב (מקור: מרכז טאוב)
    (מקור: מרכז טאוב)

    סימולציה שערך ה-OECD ב-2015 הראתה כי אישה ישראלית שמשתכרת שכר שדומה לשכר הממוצע במשק ויוצאת להפסקה בת חמש שנים מהקריירה שלה בגיל 30 כדי לטפל בשני ילדים תקבל בערך 90% מההכנסה מפנסיה של אישה שלא יצאה להפסקה כזו. מדובר בשיעור הרביעי מהסוף בהשוואה ל-34 מדינות ה-OECD האחרות, כשבארה"ב, בבריטניה, בספרד, בניו זילנד, באירלנד, בקנדה ובסלובניה, אישה מקבילה תקבל 100% מההכנסה מפנסיה של אישה שלא יצאה להפסקה כזו. בממוצע ה-OECD נשים מקבילות מקבלות 96% מההכנסה של אישה שלא יצאה להפסקה כזו.

     

    ישראל היתה אחת מתשע מדינות בלבד מתוך 35 מדינות ה-OECD עם פערים בין המינים בגילאי הפרישה ב-2016 והיא מבין שלוש מדינות בלבד בארגון, נוסף לפולין ולשוויץ, המתכננות לשמר את הפער. גיל הפרישה לגברים בישראל, 67, הוא הגבוה ביותר מבין מדינות הארגון, לצד איסלנד ונורבגיה. בשנה זו, 53% מהנשים בישראל ו-70% מהגברים בגילאי 60-64 היו מועסקים – מעל 10 נקודות אחוז יותר מאשר ב-OECD. בגילאי 65-69 51% מהגברים ו-29% מהנשים היו מועסקים.

     

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים