שיחת הבהרה
במרוץ המטורף של החיים, כשמתמרנים בין הבית לבין הקריירה, הזמן שאנחנו מבלים בנהיגה יכול לשמש אותנו לדברים רבים שלא הגענו אליהם – ושניתן לסיים אותם בשיחת טלפון. אבל מה קורה לנהיגה שלנו כשאנחנו מנהלים שיחת טלפון במהירות של 100 קמ"ש? לקחנו את נטלי דדון לנסות, היה מפחיד
מתפרסם בשיתוף חברת מובילאיי
מי מאיתנו לא משוחח בטלפון בזמן נהיגה? ברור שרק בדיבורית ובטח שבלי להסיר את הידיים מההגה, אבל נדמה שאין נהג שלא מנצל את שעות העמידה בפקקים כדי "לסגור עוד פינה" במשרד, לבדוק מה קורה בבית, או להתעדכן עם החבר'ה מה עושים הערב.
נטלי דדון היא נהגת מיומנת וגם אישה עסוקה מאוד. אמא במשרה מלאה לריף הקטן וגם דוגמנית מצליחה, שלא אחת מנהלת את יומה בשיחות טלפון מתוך מכוניתה, בזמן שהיא אוחזת בהגה. גדי טריכטר, מנהל מקצועי בבית הספר לנהיגה "שרייבר", יצא עם דדון לנסיעה בכביש מהיר, כדי לבחון איך הסחות דעת אפשריות - כמו למשל שיחות טלפון - משפיעות על נהיגתה.
"תמיד כשאני נכנסת לכביש מהיר, ובייחוד אם הילד איתי במכונית מאחור, אני הופכת להרבה יותר דרוכה וזהירה", הצהירה דדון רגע לפני כניסתה לדרך המהירה. ואכן הנסיעה מתחילה בצורה חלקה. טריכטר תיכנן ליצור כמה הסחות דעת לדדון, אך עוד לפני שהספיק לעשות זאת התקבלה שיחת טלפון נכנסת. דדון ענתה לשיחה ובתוך שניות מערכת הבטיחות, שעד לאותו רגע דממה, החלה בשורת התרעות.
צפצוף בגלל אי שמירת מרחק מהמכונית שמלפנים, ואז צפצוף נוסף בגלל סטייה מהנתיב. "הנה, המערכת התריעה שוב", מכריז טריכטר ודדון נכנסת למגננה: "בלמתי", היא אומרת. "מזל שאת קיימת", היא מסננת לעבר המערכת.
דדון ממשיכה לנהל את השיחה והמערכת ממשיכה להתריע. איתות נשכח, נתיב הנסיעה לא נשמר. טריכטר מרגיש שהוא חייב להתערב. הוא מעיר לדדון ומראה לה עד כמה הריכוז שלה בנהיגה נפגע תוך כדי השיחה, ומדגים לה כיצד עליה לאחוז נכון בהגה, כדי להגיב בצורה הטובה ביותר לכל סכנה בזמן אמת.
דדון נכנעת. היא מסיימת את השיחה ומבטיחה להמשיך אותה לכשתגיע הביתה. טריכטר חובש את כובעו המקצועי כבוחן ומפרט בפני דדון מה התרחש בנסיעתה בזמן שהיא הייתה עסוקה בשיחת הטלפון: אי שמירת מרחק, מעבר בין נתיבים בלי בדיקה ואיתות. אלה הן רק חלק מההערות שלו, והוא ממש לא מרוצה.
"אבל עניתי יפה ודיברתי בדיבורית לפי החוק, זה לא פייר", מתגוננת דדון אבל לבסוף נכנעת: "כשהבנתי שאי אפשר גם וגם, ניתקתי". וכך, בעקבות נהיגת המבחן, היא מבינה עד כמה חשוב לשמור על ריכוז בנסיעה במהירויות גבוהות כשמכוניות "טסות" סביבה. היא קלטה שלא צריך הרבה, ושמספיקה אפילו שיחת טלפון קצרה, כדי לסכן את עצמנו ואת אהובינו שנמצאים איתנו במכונית.
נדמה שדדון הפנימה עד כמה כל הסחת דעת קטנה היא מסוכנת כשנוהגים במכונית ובמיוחד בכביש מהיר, שם הריכוז והמודעות לסביבה הם חיוניים כדי להגיע ליעד בבטחה. "אני מקווה שהשיחה הזו במהלך הנהיגה הייתה הפעם האחרונה", מוודא טריכטר.
בסיום הנהיגה דדון מסכמת: "כשנוהגים בכביש מהיר עם מספר נתיבים ובמהירות גבוהה - גם הסכנה עולה. לכן, חשוב מאוד לשמור על ריכוז מקסימלי, להימנע מכל הסחת דעת, ולהעביר את שיחות הטלפון לאחר כך, כשנהיה על קרקע יציבה, ולא במכונית שנוסעת במהירות של 100 קמ"ש. מערכות בטיחות אקטיביות יכולות לעזור לנו, אבל בסופו של דבר זה תלוי בנו – הנהגים".
גם שרייבר חוזר על המסר הקבוע שלו: "אפילו אצל הנהג הכי טוב, חלוקת הקשב תיפגע כשגורם נוסף יתווסף לנהיגה שלו. כל שינוי או היסח דעת מפחית את איכות הנהיגה. המערכת אמנם יכולה לתקן ולהתריע כדי שנשים מהר לב לבעיה, אבל הדרך הטובה ביותר כנהגים היא להימנע מכל ההפרעות וההיסחים כדי שהיא בכלל לא תצטרך להתריע".
מתפרסם בשיתוף חברת מובילאיי
לפנייה לכתב/ת 
