קיבל פטור ממזונות: ביטוח לאומי כבר משלם

הוריו של ילד המוגדר נכה 100% התעמתו סביב גובה הקצבה שהוא מקבל. ביהמ"ש קבע כי מאחר שהסכום מספיק לצורכי הילד, אין צורך במימון נוסף

עו"ד גיל אלימלךפורסם: 22.09.18 , 10:29

בית המשפט למשפחה בירושלים החליט לאחרונה לפטור אב מתשלום מזונות לבנו בן השנתיים, אף שהמשמורת עליו היא של האם והכנסתו גבוהה כמעט פי שלושה משלה. השופט איתי כץ הגיע להחלטה הזו מאחר שהילד – הסובל ממום מולד בלבו ומוגדר נכה 100% – מקבל קצבת נכות שמספקת את כל צרכיו.

ההורים חברו יחד להבאת ילד דרך אתר "הורות משותפת". לאחר לידתו הגישה האם תביעת מזונות ואילו האב תבע משמורת משותפת. האישה טענה שמלבד קצבת הנכות שהילד מקבל מביטוח לאומי (2,569 שקל בחודש), הוא זקוק מהאב לעוד כ-2,400 שקל כולל הוצאות דיור. בתחילת ההליך היא ציינה כי הקצבה משמשת לרכישת תרופות ומכשירים רפואיים מיוחדים, אך לאחר מכן הודתה שקיבלה עבורם החזר וטענה כי הקצבה מיועדת למימון השגחה רפואית 24/7 לילד.

דיני משפחה

אב קיבל משמורת על בנו – האם תחזיר מזונות

עו"ד גיל אלימלך

גם אחרי שהבן הבכור עבר לגור עם אביו, המשיכה האם לגבות מבעלה לשעבר את התשלום החודשי. בית המשפט הורה לה להחזיר כ-20 אלף שקל

אב קיבל משמורת על בנו – האם תחזיר מזונות

מנגד הכחיש האב שבנו זקוקה להשגחה צמודה וטען כי קופת החולים מממנת את מלוא הצרכים הרפואיים שלו. מאחר שהקצבה מכסה את יתר הוצאותיו, הדגיש, הרי שיש לקזז אותה מהמזונות. הוא ביקש לחייב את האם להחזיר לו את המזונות הזמניים ששילם עבור הילד בשנתיים האחרונות (תחילה חויב ב-2,200 שקל בחודש ולאחר מכן עלה הסכום ל-3,000 שקל).

בין לבין נדחתה תביעת המשמורת של האב, ונקבע כי הוא יראה אותו פעמיים בשבוע, שעתיים בכל פעם, ללא סופי שבוע וחגים.

בבואו להכריע בתביעת המזונות הבהיר השופט איתי כץ כי מאחר שהילד כבן שנתיים ושני הוריו יהודים, החיוב ייקבע לפי הדין העברי שלפיו עד גיל 6 האב צריך לשלם את מלוא המזונות של בנו. כדי להגיע לסכום החיוב המדויק הוא בדק מה הם צורכי הילד ומהו מצבם הכלכלי של הוריו. נקבע כי ההכנסה החודשית הפנויה של האם עומדת על 3,724 שקל כולל קצבת הנכות שהיא מקבלת עבור הילד, ואילו לאב הכנסה פנויה של 9,000 שקל.

האב לא חלק על ההערכה של האם לגבי צרכיו, כך שלמעשה, המחלוקת העיקרית הייתה בשאלה אם יש לקזז את קצבת הנכות מהמזונות או לא. בעניין הזה הכריע השופט כץ לטובת האב: הוא קבע שלמרות הדין העברי, לפי פסיקת בתי המשפט אין לילד זכאות לקבל תקציב חורג ממה שדרוש לו.

לפיכך נדחתה טענת האם שלפיה הילד זקוק להשגחה צמודה של גורם חיצוני ונקבע כי קצבת הנכות אכן מספיקה למימון מלוא צרכיו, ולכן אין הצדקה לחייב את האב בתשלום כלשהו.

עם זאת, השופט לא פסק לאב החזרי מזונות, והסביר כי ההנחה היא שהאם כבר השתמשה בהם לטובת הילד כך שהשבתם תפגע בטובתו, בפרט כשבמרבית התקופה המדוברת היא לא עבדה.

לבסוף פטר השופט כץ האב ממזונות, אך לנוכח פערי ההכנסות בינו לבין האם, הוא יישא ב-70% מכל הוצאה חריגה - כולל הוצאות חינוך והוצאות רפואיות שקופת החולים לא מכסה.