בבית המשפט: אם הנרצח היהודי בפיגוע הציגה קוראן שנמצא בכליו

"בכליו של בני, שנרצח בידי מוסלמי, היה ספר קוראן וניכר כי נעשה בו שימוש רב". כך סיפרה היום (ה') ברטה כפרי, אמו של גיא כפרי ז"ל, שנרצח בפיגוע בחיפה בינואר 2017. את הדברים אמרה האם השכולה בשלב הטיעונים לעונש של הרוצח, מוחמד שינאוי, בן 22 מחיפה.

שינאוי יצא למסע רצח בבוקר שלושה בינואר 2017. הוא הצטייד בתת מקלע שאותו רכש שנתיים קודם לכן, הסתיר אותו בתיק וממנו ירה לעבר יחיאל אילוז, אדם בעל חזות חרדית, ברחוב העצמאות בעיר התחתית של חיפה. אילוז נפצע קשה, ואילו שינאוי ירה לעבר אישה נוספת, שלא נפגעה. לאחר מכן עלה על מונית והגיע לשכונת חליסה בחיפה. הוא פגש בכפרי, בן 48 תושב נשר, שעבד כנהג הסעות לילדים מוגבלים. לאחר שווידא כי מדובר ביהודי, ירה לעברו מטווח קצר, ורצח אותו.

ביוני האחרון הודה הנאשם במפתיע במיוחס לו - עבירת רצח, ניסיון רצח וכן עבירות נשק ואלימות נוספות – והורשע במעשים.

גיא כפרי ז"ל

בדיון היום אמרה האם כי אינה מעוניינת לחשוף את הרגשות הפרטיים שלה ושל בני המשפחה בפני המחבל ומשפחתו. "אני רוצה לדבר רק על הבן שלי", אמרה. "עד עכשיו הוא היה 'הנרצח', 'המנוח', אבל היה לו שם, גיא יעקב, על שם סבו. היו לו פנים, עיניים כחולות, חיוך גדול, רגשות, תקוות, חלומות, תוכניות ונשמה ענקית.

"הוריי הצליחו לברוח מהנאצים בסלובקיה ברגע האחרון לאנגליה. אני נולדתי באנגליה. הגעתי לישראל ב-1973, ערב מלחמת יום כיפור, יחד עם יגאל בעלי, דור שביעי למשפחה שורשית ישראלית יהודית, ובעל צל"ש מחיל הים. ויחד עם ילדון חמוד, כחול עיניים, בן 4. רצח הספורטאים במינכן גרם לי להבין שמקומי כאן בארץ, בישראל, וכאן אני רוצה לגדל את ילדיי. הקמנו את ביתנו פה בחיפה, איפה שגיא גדל, התחנך ובחר לגור כמבוגר. ואני אצטרך לחיות עם המחשבה שגיא שילם את המחיר ולא הצלחתי לשמור עליו.

"לא הצלחה לשמור עליו". ברטה כפרי והקוראן שנמצא בכליו של בנה(צילום: שמיר אלבז)

"גיא היה בן אדם הכי חברותי שאני אי פעם הכרתי. תמיד צחקנו שהיינו מטיילים בחיפה, כל כמה דקות הוא היה עוצר להגיד 'אהלן' למישהו. הוא הכיר את כולם וכולם הכירו אותו. גיא אהב להיות בחברה של אנשים ואנשים אהבו להיות איתו. תמיד היה לגיא מה להגיד ותמיד היו לו דעות על הרבה נושאים. כשגיא פגש אנשים, לא היה לו חשוב מאיפה הם באים, מה הרקע שלהם, גיא רק ראה את הבן אדם. לא היה לו חשוב אם הם היו יהודים, מוסלמים, נוצרים, דרוזים, עולים חדשים, צעירים או מבוגרים. גיא פשוט אהב את כולם וכולם אהבו אותו.

"כולנו ידענו שתמיד אפשר לסמוך על גיא בכל מצב" הוסיפה האם, "אם לבוא לבית חולים בחמש בבוקר לעזור למישהו שנתקע עם רכב באמצע הלילה, גיא לא היה חושב פעמיים, פשוט היה מתייצב, תמיד מוכן לעזור. לגיא היה חוש הומור חד ושנון, בתזמון הכי נכון, גם בעברית וגם באנגלית, תמיד מצא את המילה הנכונה במקום הנכון.

"גיא היה בן אדם הכי חברותי שאני אי פעם הכרתי". האם ברטה והאב יגאל (צילום: גיל נחושתן)

"גיא לא רב אף פעם עם אף אחד, הוא לא שמר טינה ותמיד ראה את הצד הטוב של כל אחד, בכל מצב. ובמשפחות לא תמיד כל כך פשוט. גיא היה בן אדם מאוד סקרן מטבעו, הוא קרא המון, במיוחד הוא התעניין בהיסטוריה ומדע, התנ"ך ריתק אותו, הוא השתתף בשיעורי תנ"ך ותלמוד לאחר שעות העבודה. סקרנותו לגבי דתות הביאה אותו להכיר מקרוב גם את הברית החדשה וגם את הקוראן. בהרבה ארוחות משפחתיות התפתחו שיחות על דת.

"את הנשימה האחרונה גיא נשם ב-3.1.17 ב-10:30 בבוקר, כמה דקות אחרי שהוא דיבר עם אבא שלו. זאת השיחה האחרונה. אני ראיתי את גיא אחרי הרצח, מחוץ לתחנת המשטרה, כמה שעות לאחר מכן. זה הזיכרון האחרון של הפנים של גיא, של הבן שלי. כשהחפצים האישיים הוחזרו לנו, אחרי הרצח, מצאנו את העותק הזה של הקוראן של גיא", אמרה האם והציגה את ספר הדת לבית המשפט. "כפי שאתם רואים, נעשה בו שימוש רב. ולחשוב שגיא נרצח בדם קר על ידי מוסלמי מאמין".

הנאשם ברצח מוחמד שינאוי(צילום: עידו ארז)

הערב אמרה כפרי כי המעמד בבית המשפט היה מרגש, אך היא הקפידה שלא לחשוף את רגשותיה ורגשותיהם הפרטיים של בני המשפחה בפני המחבל ומשפחתו. לפיכך, העדיפה להתרכז בסיפור חייו של בנה, שהיה אדם משכיל ורחב אופקים. "כמה אירוניה יש בזה שהוא נרצח על ידי מוסלמי בעוד ספר הקוראן אצלו", אמרה.

היא הציגה את הספר ודפדפה בו כדי להראות כי לא היה עוד ספר במדף הספרים, אלא ספר שגיא ז"ל קרא בו, למד ממנו ואף סימן קטעים נבחרים במרקר. "זה לא היה רק הקוראן אלא גם הברית החדשה, וכמובן התנ"ך והתלמוד. הוא אהב ללמוד".

האכזבה מהפוליטיקאים

כפרי ביקשה להעביר הערב מסר נוסף: לדבריה, מאז רצח בנה איש מהפוליטיקאים במדינה לא התייחס לרצח והשלכותיו, ואיש גם לא בא לנחם, כפי שנהוג במקרים של נפגעי טרור. "אני לא צריכה את הביקורים, אבל לא מבינה איך אף אחד לא מדבר על זה. איפה ראש העיר חיפה שמדבר כל הזמן על דו-קיום? הרי הרצח הזה הוא השבר של הדו-קיום בחיפה. איפה שר החינוך? הרי אם יש משהו שאפשר לעשות בעניין הזה הוא חינוך וחינוך וחינוך.

"לאן כולם נעלמו? ממה הם מפחדים? הרי אם המצב היה הפוך ויהודי מחיפה היה רוצח שני ערבים, כל המדינה הייתה על הרגליים. אבל כאשר יהודי נרצח, כנראה גם הפוליטיקאים מפחדים מהמוסלמים".

התובעות, עורכות הדין שלי זאבי ושונית קדם נימצן מפרקליטות מחוז חיפה, ביקשו בדיון בבית המשפט כי העונשים ייגזרו על הנאשם באופן מצטבר, כך שירצה מאסר עולם בגין הרצח, מאסר שבין 23 עד 25 שנה בגין ניסיון הרצח, ותקופת מאסר שבין 5 ל-8 שנות מאסר בגין עבירות נוספות שבהן הורשע - ניסיון שוד, החזקה והובלה של נשק במטרה לקדם ביצוע מעשה טרור, החזקת סכין וגניבת קטנוע.

עו"ד ראניה סרוג'י, שמייצגת את הנאשם מטעם הסניגוריה הציבורית, יצאה אף היא בהצהרה מפתיעה: "אין ולו נימוק אחד שאוכל היום לעמוד ולהביא לטובת הנאשם כדי לבקש מכבודכם להקל עמו".

הסנגורית טענה עם זאת כי הנאשם מתחרט על מעשיו וכי חל שינוי בהתנהגותו בעת שהחל להפנים את חומרת מעשיו. "ההזדמנות היום שיש לנאשם, היא לעמוד ולבקש רחמים מבית המשפט ולהתיר לו ולו פתח של תקווה, לצאת בחיים מבין כותלי בית הסוהר. זו הבקשה שאני מביאה בשמו לבית המשפט. ההתנצלות שאני מביאה בשמו בפני בית המשפט ובפני הקורבנות, היא אמיתית וכנה".

היא ביקשה כי העונשים שיטיל בית המשפט על המחבל יהיו חופפים. גזר הדין יינתן בחודש הבא.