זורמות על הכביש: שוק המכוניות החשמליות מתחמם

בשיתוף UMI

הרבה שנים דיברו על הרגע הזה, לכולם היה ברור שכך ייראה העתיד, אבל רבים טענו שהוא לא יגיע בימי חיינו. הם טעו. אנחנו לא מדברים על השלום במזרח התיכון. 2018 היא שנת הזינוק העולמי של מכירות המכונית החשמלית. נכון, מדובר עדיין באחוזים קטנים השוק העולמי, אבל השינוי מתחיל לתפוס תאוצה. בארה"ב, מכונית חשמלית (טסלה מודל 3) הצליחה בחודש יולי להיכנס לראשונה לרשימת עשרת דגמי המכוניות (ללא טנדרים וג'יפונים) הנמכרות ביותר. בסין זינקו מכירות החשמליות ביותר מ-50% השנה.

הסוכנות הבין לאומית לאנרגיה מעריכה שבכבישי העולם נוסעות 3.7 מיליון מכוניות חשמליות ועד סוף 2020 יהיו כבר 13 מיליון. אחר כך יגדל השוק ב-24% לשנה, עד שיגיע ל-130 מיליון מכוניות חשמליות והיברידיות נטענות ב-2030.

המשמעות תהיה קודם כל שיפור גדול באיכות הסביבה. בניגוד למכוניות בנזין ודיזל, מכוניות חשמליות לא פולטות זיהום אוויר מהאגזוז שלהן. החשמל שהן טוענות מיוצר בתהליך הרבה יותר נקי מאשר האנרגיה שמיוצרת במנועי שריפה פנימית. יותר ויותר ממנו מופק מגז טבעי, שאינו נקי לגמרי אבל מזהם הרבה פחות מפחם ומנפט, מאנרגיה סולרית ומסוגים אחרים של אנרגיה מתחדשת, ומאנרגיה גרעינית.

בולט. החשמלית החדשה של שברולט

אם השנה כבר חוסכות החשמליות הפקה עולמית של 300 אלף חביות נפט ביום, ב-2030 כבר יתקרב המספר לשלושה מיליון. לשינוי כזה יהיו גם משמעויות בין לאומיות ברורות: הקטנת הכוח שיש למדינות שמפיקות כיום נפט.

איפה היה החשמל עד היום?

דווקא בתחילת ימי המכוניות, החשמליות זכו להצלחה, בעיקר בארה"ב. בסוף המאה ה-19 היו בעולם 30 אלף מכוניות חשמליות. שיא המהירות העולמי שנקבע ב-1899, 100 קמ"ש, הושג בידי מכונית חשמלית. הן היו שקטות ונוחות יותר לנהיגה, לא דרשו החלפת הילוכים באמצעות תיבות ההילוכים המגושמות הראשונות, ולא התנעה מסובכת כמו במנועי הבנזין הראשונים. אבל בשני העשורים הראשונים של המאה ה-20 התהפכה התמונה: מכוניות הבנזין השתכללו, הוקמו עוד ועוד תחנות דלק וב-1912 הומצא המתנע החשמלי. מכונית הבנזין ניצחה.

משנות ה-70 החלה התמונה להשתנות בשל עליית כוחן המפחידה של המדינות יצרניות הנפט והבנת המחיר הבריאותי והסביבתי של מנועי בנזין ודיזל. בתחילת שנות ה-90 קבעה מדינת קליפורניה, אחד משווקי הרכב הגדולים והרווחיים בעולם, כי עד 1998 יצטרכו 2% מהמכוניות שנמכרות בה להיות חשמליות ועד 2003 – 10%.

תעשיית הרכב האמריקאית הייתה סקפטית אבל נענתה לאתגר: ג'נרל מוטורס הייתה הראשונה שהכניסה מכונית חשמלית לייצור סדרתי, עם ה-EV1. אז היא הייתה חידוש גדול, היום המספרים שלה מצחיקים: גדולה כמו מאזדה 3, כבדה יותר, ועם טווח מרבי של 160 קילומטר. ג'נרל מוטורס ייצרה כמעט 1,200 מכוניות כאלה והחכירה אותן, אבל אחרי חמש שנים החלה לאסוף אותן מלקוחות מאחר שהגיעה למסקנה שהשוק עדיין לא מוכן למכוניות חשמליות.

ההחלטה הובילה לסרט המדובר "מי הרג את המכונית החשמלית?", שטען כי הפרויקט בוטל מחשש לפגיעה בחברות הדלק. ג'נרל מוטורס הכחישה. ריק ואגוניר, המנכ"ל דאז, אמר כמה שנים אחר כך שלו היה מבין בזמן אמת את עוצמת האהדה למכונית ואת הביקורת שתתלווה לגניזת הפרויקט, הוא לא היה מפסיק אותו. ב-2006 סגרה ג'נרל מוטורס מעגל וחזרה להוביל את השוק החשמלי עם ה"וולט": מכונית היברידית נטענת שיכולה לנסוע 80 קילומטר על חשמל - מספיק לצרכי היום יום של רוב האמריקאים - ובנסיעות ארוכות יותר על מנוע הבנזין שלה.

המהפכה החשמלית 

בסוף העשור הקודם הובילו שני יזמים שהגיעו מחוץ לתעשיית הרכב את המהפכה החשמלית. אלון מאסק האמריקאי השתלט על טסלה והפך אותה ליצרנית המכוניות החשמליות הגדולה בעולם. שי אגסי מישראל חתם עם רנו על הסכם לייצור 100 אלף חשמליות שאפשר יהיה לחליף את הסוללה המרוקנת שלהן בתחנות מיוחדות. שניהם הצליחו להעיר מרבצן גם את היצרניות הוותיקות, שהאיצו את תוכניות הרכב החשמלי שלהן. אבל הסוף ידוע: טסלה תייצר השנה רבע מיליון מכוניות חשמליות, בטר פלייס שייסד אגסי פשטה את הרגל ב-2013.

טסלה מודל 3 היא כיום המכוניות החשמלית הנמכרת ביותר בעולם, עם כ-50 אלף מסירות במחצית הראשונה של 2018. לדגם הבסיסי שלה יש סוללה של 60 קילוואט חשמל וטווח נסיעה אמיתי של 350 קילומטר בין טעינה לטעינה. היא נאה, מהירה, אבל יקרה - כ-50 אלף דולר בארה"ב.

ניסאן ליף. החשמלית הנמכרת ביותר בהיסטוריה

בולט, המכונית החדשה של שברולט, גם היא חשמלית "מלאה". בניגוד לוולט, אין לה מנוע בנזין לגיבוי. לסוללה שלה 50 קילוואט, ועדיין, היא מגיעה לטווח של 380 קילומטר, יותר מהטסלה, ועולה בארה"ב הרבה פחות ממנה - 30 אלף דולר אחרי הטבת מס בסך 7,500 דולר. הבולט, אגב, היא היחידה שהצליחה לגבור על טסלה מודל 3 במבחן שערך לשתיהן ירחון הצרכנות האמריקאי "קונסיומר ריפורט".

ייצור החשמליות, יש לציין, עדיין לא רווחי בגלל עלויות הסוללות, מה שהביא את טסלה להפסד של 700 מיליון דולר רק ברבעון השני השנה. ג'נרל מוטורס מעדיפה להגדיל באיטיות את קצב ייצור הבולט ולא להסתבך בגללה בהפסדים כבדים, אך בשנה הבאה הקצב אמור לגדול.

ניסאן ליף, שבשנה שעברה נחשף הדור השני שלה, היא החשמלית הכי נמכרת בהיסטוריה, עם 340 אלף מכוניות שעלו לכבישים מאז הושקה ב-2010. לדגם הנוכחי יש סוללת 40 קילוואט וטווח של כ-270 קילומטר. בשנה הבאה יצטרף אליו אחד יקר יותר, עם 60 קילוואט ו-360 קילומטר טווח. הליף עולה בארה"ב 30 אלף דולר, כמו הבולט, ומיוצרת במקביל ביפן, בארה"ב ובבריטניה. טסלה 3 עקפה אותה בקצב הייצור השנה.

כל השלוש זקוקות להטענה ביתית שנמשכת 5 עד 9 שעות, אבל מסוגלות להיטען ב-80% מקיבולת הסוללה בתוך חצי שעה בעמדות הטענה מהירה מיוחדות, שנפרשות לאורך כבישים מהירים ובמרכזי קניות ותחנות דלק.

ומה בישראל? אצלנו נמכרות כיום רנו זואי, סופר מיני חשמלית עם 44 קילווואט בסוללה, טווח מעשי של כ-250 קילומטר ומחיר של 144 אלף שקל, וב-מ-וו i3, מכונית קומפקטית עם סוללת 33 קילוואט, טווח מעשי של 200 קילומטר ותג מחיר של כ-250 אלף שקל. בתחילת 2019 יגיעו לארץ הגרסאות החשמליות של יונדאי איוניק (מ-150 אלף שקל) המשפחתית ושל הג'יפון יונדאי קונה (מ-155 אלף שקל), ניסאן ליף החדשה (מ-150 אלף שקל) ויגואר i-פייס (450 אלף ש'). בהמשך השנה צפויים להגיע דגמים חשמליים של מרצדס ואאודי, וסביר שגם שברולט בולט.

בשיתוף UMI