השינויים במזרח אנטרקטיקה שהפתיעו את החוקרים

מחקר מקיף, שנערך במשך יותר מעשור, מספק את הראיה הראשונה כי שינוי האקלים משפיע על המערכת הסביבתית היבשתית במזרח אנטרקטיקה. המחקר התפרסם בכתב העת Nature Climate Change.

טחב במזרח אנטרטיקה(צילום: אוניברסיטת וולונגונג)

בזמן שמערב אנטרקטיקה וחצי האי האנטרקטי הם בין המקומות שמתחממים הכי מהר בכדור הארץ, מזרח אנטרקטיקה לא התחממה באותו האופן ונראה היה עד עתה כי הצליחה לחמוק מההשפעות החזקות של שינוי האקלים. המחקר, שנערך על-ידי חוקרים מאוניברסיטת וולונגונג, המחלקה האוסטרלית לאנטרקטיקה והאגודה למדעי הגרעין וטכנולוגיה - מצא כי הצמחייה במזרח אנטרקטיקה משתנה במהירות כתוצאה מאקלים מתייבש.

מזרח אנטרקטיקה, לטענת החוקרים, הפכה לקרה יותר, עם יותר רוחות ויבשה יותר - הודות להשפעות שינוי האקלים והידלדלות האוזון. לפני יותר מעשור, החוקרים ניטרו מקבץ בתולי של משטחי טחב ליד התחנה האוסטרלית "קייסי". משטחי הטחב השופעים ב"קייסי", הידועה כ"דיינטרי" (שם של שמורת טבע באוסטרליה) של אנטרקטיקה, נחשבים למערכת האקולוגית הגדולה ביותר במזרח היבשת.

מובילת המחקר, פרופ' שרון רובינסון, מהמרכז לפתרונות למערכות אקולוגיות בנות קיימא בבית הספר למדעי הביולוגיה באוניברסיטת וולונגונג, סיפרה כי כאשר החוקרים החלו לנטר את משטח האזוב בראשית המאה הם חשבו שכל שינוי שיראו יהיה מאוד הדרגתי. "היינו מאוד מופתעים כשראינו כמה מהר זה השתנה. אחרי מחקר פיילוט ב-2000 הנחנו מעקב ב-2003. כשחזרנו ב-2008, כל משטחי הטחב הירוקים הללו הפכו אדומים כהים, מה שמעיד שהם היו נתונים במצוקה חמורה".

איור של השינויים באנטרקטיקה, מתוך המחקר(צילום: אוניברסיטת וולונגונג)

כשהחוקרים ניסו לאתר את גורם הלחץ, הם מצאו ראייה לאקלים מתייבש. אחת העדויות הייתה שינויים בהרכב הזנים. כשהמחקר התחיל משטחי הטחב נשלטו על ידי Schistidium antarctici (סוג של טחב הגדל באנטרקטיקה), זן שיכול לשרוד תקופות ארוכות תחת מים, תנאים שמשטחי הטחב ב"קייסי" נתונים בהם הודות לקיץ הקצר של אנטרקטיקה. עד שנת 2013 חדרו אל רבים מהאזורים האלו שני זנים אחרים של טחב, שמשגשגים בתנאים יבשים יותר ופחות סבילים למשקעים.

המחברת השותפה למחקר, ד"ר מלינדה ווטרמן, הוסיפה כי נמצאו גם ראיות של התייבשות בנצרים של הטחב עצמו שהן, כמו טבעות שנתיות, משמרות תיעוד למעבר אקלים. "כשאנחנו עוקבים אחרי ליבת הנצרים, אנחנו רואים סימני הכר שמספרים לנו כמה רטוב או יבש היה בזמן שגדלו. כמה מהטחבים הם בני מאות שנים, כך שהם מספקים לנו תיעוד באמת טוב של האקלים בחלק הזה של אנטרקטיקה", אמרה ד"ר ווטרמן.

ד"ר ווטרמן ופרופ' רובינסון במעבדה(צילום: אוניברסיטת וולונגונג)

"מתוך 18 הטחבים שדגמנו, ברובם היו עדויות להתייבשות ו-40% נשאו ראיות להתייבשות משמעותית. רק שלושה לא הראו התייבשות", אמר ד"ר ווטרמן.

נתונים מתחנות של לשכת המטאורולוגיה במזרח אנטרקטיקה הראו כי האזור נהיה קר יותר ובו נושבות יותר רוחות במהלך תקופה זו. "העובדה שקר יותר במהלך הקיץ משמעותה שיש פחות מי שלגים - אף פעם לא יורד שם גשם, אז זה אומר שכל המים צריכים להגיע משלג וקרח שנמס", הסבירה פרופ' רובינסון.

"כל סוגי הראיות השונים האלו מספרים לנו שהאזור נהיה יבש יותר וזה קשור לשינויים ברוחות. החור באוזון ושינוי האקלים משכו את הרוחות המערביות קרוב יותר לאנטרקטיקה, מה שהגביר את מהירות הרוח והפך אותה לקרה ויבשה יותר", אמרה פרופ' רובינסון. "זו העדות הראשונה שהקהילות של מזרח אנטרקטיקה הושפעו משינוי האקלים וההידלדלות באוזון".

המסר הרחב יותר מהמחקר, לפי פרופ' רובינסון, הוא שההשלכות של שינוי האקלים לא חסות על שום מקום בכדור הארץ. "אנחנו חושבים על אנטרקטיקה כאזור טבע בראשיתי, אבל לשינוי האקלים ולהידלדלות האוזון יש השפעה עצומה שם. מה שאנחנו עושים בשאר חלקי הכדור משפיע על הצמחים והחיות באנטרקטיקה", הוסיפה החוקרת הראשית.

בו בעת, מה שקורה באנטרקטיקה משפיע על שאר המקומות בכדור הארץ. בעוד שהרוחות המערביות שנעות במחזוריות באנטרקטיקה זזות לכיוון הקוטב, הן משנות את דפוסי מזג האוויר בחציו הדרומי של כדור הארץ. "עוד מסר שעולה כתוצאה מכך הוא שאנחנו לא בהכרח צופים את התוצאות של מה שאנחנו עושים. ידענו שהידלדלות האוזון תגביר את קרינת ה-UV, אבל זה היה עשורים לפני שידענו שהיא משפיעה על האקלים", אמרה פרופ' רובינסון.

"הרוחות המשתנות הללו משפיעות על דרום אפריקה, דרום אמריקה ואוסטרליה, מפני שהן מושכות את רצועות האקלים דרומה. חלק מהאזורים נהיים רטובים יותר ואזורים נרחבים שהיו יותר רטובים הופכים יבשים יותר. זה משפיע על איך עצים גדלים בניו זילנד. זה משפיע על הקצה הדרומי של צ'ילה, שם העצים גדלים פחות טוב, יערות מתכווצים ויש פחות מים לתחנות כוח הידרואלקטריות".

כשהם נתמכים על ידי התוכנית לאתגרים גלובליים של אוניברסיטת וולונגונג, החוקרים ימשיכו לנטר את ההשפעות של שינוי האקלים על אנטרקטיקה.

למחקר המלא:

https://www.nature.com/articles/s41558-018-0280-0