שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    "חוקרים פרטיים": מעבדים לפליטים
    מדוע נחשבות קבוצות מסוימות לנחותות לעומת קבוצות אחרות? מה מאפשר לבני אדם לשרוד מצבים של דיכוי קיצוני?

     

     

    ההיסטוריה של מדינות הדרום בארצות הברית מרתקת אותי מאז שאני ילדה. איך קרה שדווקא בדמוקרטיה המודרנית הראשונה, זו שחרטה על דגלה את השוויון בין בני האדם ואת זכותם לחירות, חיו מיליוני בני אדם כעבדים במשך מאות שנים? מדוע נדרשה מלחמת אזרחים אכזרית כדי להביא לשחרורם? ואיך אפשר להסביר את העובדה שגם מאה שנה לאחר ששוחררו, המשיכו רוב האמריקנים ממוצא אפריקני לחיות כאזרחים סוג ב׳, תחת משטר אפרטהייד נוקשה?

     

    חוקרים פרטיים - הכתבות הקודמות

     

    בחרתי ללמוד היסטוריה כדי לענות על השאלות הללו גם מפני שהן חשובות בפני עצמן, אבל גם כי הן מאפשרות לחשוב על כמה מהסוגיות המהותיות ביותר של הקיום האנושי: מדוע נחשבות קבוצות מסוימות לנחותות לעומת קבוצות אחרות? מה מאפשר לבני אדם לשרוד מצבים של דיכוי קיצוני? כיצד מתחולל שינוי היסטורי שהופך את יחסי הכוח בחברה? ומדוע שינויים כאלו מתרחשים לעתים תכופות כל כך בזמן מלחמה?

     

    את עבודת הדוקטורט שלי כתבתי על מלחמת האזרחים, שפרצה בשנת 1861 כאשר 11 מדינות הדרום פרשו מהאיחוד האמריקני כיוון שחששו כי הממשל החדש של הנשיא אברהם לינקולן יכפה שחרור עבדים כללי ושוויון זכויות בין לבנים ושחורים. עם פרוץ המלחמה, פלשו חיילי צבא ארצות הברית אל מדינות הדרום ובמהלך ארבע שנות המלחמה כבשו את שטחו, הכניעו את צבא המורדים, והביאו לשחרור של מאות אלפי עבדים.

     

    המחקר שלי ניסה להציע זווית חדשה על המלחמה דרך התמקדות לא בעורף או בחזית, כפי שהיסטוריונים נוהגים לעשות, אלא דווקא בדרכים שקישרו ביניהם. ההתמוטטות של מוסד העבדות החלה עם הבריחה של אלפי גברים ונשים משועבדים מאחוזות שבהן הוחזקו אל עבר המחנות של הצבא הצפוני. לבריחה ההמונית היו השפעות מרחיקות לכת על התנהלות המלחמה: בבסיסים אליהם הגיעו העבדים הבורחים הם סיפקו לחיילים שורה ארוכה של שירותים הכרחיים, החל במודיעין וכלה בטיפול בפצועים.

     

     ד
    ד"ר יעל שטרנהל

     

    בתוך שנה וחצי גויסו גם כחיילים לכל דבר וגדודים שחורים השתתפו בכמה מהקרבות הדרמטיים ביותר לקראת סוף המלחמה. שלוש שנים לאחר שוך הקרבות, קיבלו העבדים המשוחררים אזרחות אמריקנית. השאלה שעניינה אותי הייתה כיצד חוויית התנועה במרחבים העצומים של הדרום עיצבה את הדינמיקה של שחרור העבדים? כיצד דבר פשוט כמו תנועה של גוף אנושי יכול להביא לקריסת סדר חברתי בן 250 שנה? וכיצד השתלבו העבדים הנמלטים עם אוכלוסיות אחרות שנעו בדרכי הדרום במהלך המלחמה: חיילים שצעדו אל שדה הקרב, האזרחים שהפכו לפליטים, והעריקים מהצבא שניסו להגיע הביתה? המחקר שערכתי שכנע אותי שגם אם אלימות נתפסת כתכונה המגדירה של מלחמה, למעשה רוב האוכלוסיות הנקלעות למצבים של עימות אלים חוות אותו דרך תנועה במרחב ולזרמי התנועה הללו יש השפעה לא פחותה על מהלך המלחמה מלכל קרב או מצור.

     

    כיום, כאשר העולם חווה את משבר הפליטות הקשה ביותר מאז מלחמת העולם השנייה, השאלות הללו רלוונטיות במיוחד. מלחמת האזרחים בסוריה עקרה מבתיהם עד כה כ-5.6 מיליון בני אדם. כל אחד מהם חווה את הפליטות כטרגדיה אישית, אולם כולם יחד מהווים גל אדיר של תנועה, בעל השלכות מרחיקות לכת הן על המקומות שעזבו והן על המקומות שקולטים אותם. למרות הפערים במקום ובזמן, הידע שצברתי במחקר על אוכלוסיות בתנועה במלחמת אזרחים האמריקנית מאפשר לי להעריך גם את המשמעויות המורכבות של פליטות עכשווית ולעזור לסטודנטים שלי למצב את התופעות בעולמם בתוך הקשר היסטורי עשיר שבו כמעט לכל מצב יש תקדימים ומקבילות מהם ניתן להפיק לקחים.

     

    ד"ר יעל שטרנהל היא מרצה בכירה להיסטוריה ולימודים אמריקניים באוניברסיטת תל אביב וחברת האקדמיה הצעירה. לשעבר מגישה בכירה בערוץ 1.

     

    חוקרים פרטיים הוא מדור שבועי בערוץ הלימודים של ynet, שבו מסבירים חוקרים מדוע החליטו לעסוק בתחום המחקר שלהם. המדור נעשה בסיוע "האקדמיה הצעירה הישראלית". 

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים