שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    בוגד בה ואז כותב בפייסבוק על אהבתו אליה
    הוא שחקן תיאטרון, מראה לה תמיד סימנים חיצוניים של חיבה ואהבה. הוא מאלה שכותבים בפייסבוק כל שני וחמישי שהיא האישה של חייו, שהיא כל עולמו. בשיניו הצחורות ובחיוכו הרחב הוא כמעט נראה אמין, אבל כל מי שמספיק קרוב אליו יודע

    בוגד? אני? די. כולה מנשנש מהצד וכותב פוסטים חמודים בפייסבוק (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
    בוגד? אני? די. כולה מנשנש מהצד וכותב פוסטים חמודים בפייסבוק(צילום: shutterstock)

    כמו לביאה היא מגדלת את שלושת ילדיה. נותנת חום וחיבה ומתמסרת אליהם. היא אשת משפחה למופת, מעריצה את בעלה, הוא הכול בשבילה. היא תוריד בשבילו את השמש, תמיד משקיעה, לא שוכחת לטפח את הזוגיות שלהם. מי אני שאנפץ לה את האשליה שהיא חיה בה? מי אני ומה אני שאעשה זאת ואגרום לה להשפלה? אני בטוחה שבתוך תוכה היא יודעת את האמת, אלא שכרגע היא מתכחשת לכך בתוקף. מציגה אותו כבעל המושלם, כאידיאל.

     

    לפעמים בלילות היא מתעוררת, מסמסת לי שהיא לא מצליחה להירדם. אחוזת חרדה היא נזכרת איך אתמול בבוקר התקשרה אליו שוב ושוב והוא לא ענה. וזה קורה הרבה פעמים ולפעמים הוא נשאר יותר מדי שעות בערבים, ולמרות זאת היא מגרשת את המחשבות הטורדניות, מציעה לעצמה כל מיני הסברים ואומרת לעצמה להפסיק לחשוב שטויות. הוא גבר מושך, יצא עם אינספור נשים לפני שהתמסד איתה והיא היתה בטוחה שאיתה יגיע לשקט ולנחלה. אבל לא כך הדבר. הוא מכור לריגושים, פלרטטן חסר תקנה. איתה הוא מרגיש בטוח, היא תקבל אותו תמיד בחיוך וזרועות פתוחות. הלביאה היא אישה של פעם שמבשלת מטעמים, שעושה עיסוי ברגליים ודואגת לילדים. אני יודעת שהוא בוגד בה, רועה בשדות זרים, אבל לעולם לא אומר לה את האמת על כך.

     

    אני רואה איך היא מוטרדת כשהוא לא עונה, באיזה אי-שקט היא נמצאת כשהוא נעלם. אנחנו יושבות בחוף הים והוא נכנס לשחות ולהשתעשע עם הילדים, ואני רואה איך היא בודקת לו הודעות טקסט בנייד, יודעת שהיום קל מאוד למחוק ולא להשאיר זכר לשום הודעה, ובכל זאת היא מרגיעה את עצמה שעל פניו אין שום דבר חשוד, שהכול בשגרה. לפעמים נדמה לי שהיא מתעלה יותר ויותר מעל עצמה. עושה לו הפקת יום הולדת מרשימה, מארגנת חופשה. חושבת שאולי כך היא תגרום לו להפסיק, אבל זה לא באמת קורה. זה לא משנה כמה היא תיתן לו, זה לא משנה כמה מכילה, מפנקת ונעימה היא תהיה, הוא עדין ירצה לטעום גם דברים אחרים. הוא מכור ולא באמת רוצה להפסיק.

     

    האיש שהפך את הבגידה לשיר ראפ

    האיש שהפך את הבגידה לשיר ראפ

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    הוא שחקן תיאטרון, מראה לה תמיד סימנים חיצוניים של חיבה ואהבה. הוא מאלה שכותבים בפייסבוק כל שני וחמישי שהיא האישה של חייו, שהיא כל עולמו. בשיניו הצחורות ובחיוכו הרחב הוא כמעט נראה אמין, אבל כל מי שמספיק קרוב אליו יודע. אני מנסה לרמוז לה להפסיק להתאמץ כל כך, לדאוג לעצמה יותר, לא להיות כל כך טוטלית. אבל היא בשלה, לא מוותרת על הגבר שלה. הוא האהבה שלה והיא מכורה אליו.

     

    הוא, מצידו, כועס לפעמים כשהיא יוצאת עם חברות. זה נראה שהוא חושב שהיא הולכת לעשות את מה שהוא עושה. אבל אצלה זה באמת תמים, אצלה לא קורה שום דבר שאסור. על ראש הגנב בוער הכובע, והפוסל במומו פוסל. הוא, הבוגדני, חושש להפוך לקורבן. לזה שיבגדו בו. ואולי, אני תוהה, זו הזוגיות שמתאימה לעידן שלנו. ואולי זה או זה או לפרק משפחה. כבר אמר איזה זמר שאני לא ממש מחבבת שגם שלאכול סטייק כל יום זה משעמם. יש בזה משהו. לפעמים רוצים משהו אחר.

     

    לפעמים צריכים להרגיש, לעוף, להיזכר איך זה היה פעם. אבל יש לזה מחיר כבד. תמיד יש את הצד הנפגע, את זה שכן בוחר להמשיך להיות נאמן, את זה שנאלץ להתמודד עם כאב והשפלה. איכשהו בסוף השקר תמיד צף. האמת נגלית גם אם בוחרים לטאטא אותה מתחת לשטיח, והסבל שנוצר הוא גדול ומדביק ובעיקר מיותר.

     

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    הכרויות
    כתבו לנו
    מומלצים