שתף קטע נבחר

פלייסטיישן ויטה: הסוף?

אחרי קריסה מתמשכת במכירות, תפסיק סוני בקרוב לייצר את הקונסולה הניידת "פלייסטיישן ויטה". מה קרה להבטחה הגדולה ומה תהיה עכשיו התשובה של סוני ל"סוויץ'" של נינטנדו

כבר קרוב לשבע שנים מנסה סוני לשכנע אותנו לקנות את הדור השני של מכונת המשחקים הניידת שלה. בשנה הבאה זה כבר לא יקרה: המלאי של "פלייסטיישן ויטה" יפסיק להתחדש, ופס הייצור שלו יתפנה למוצרים אחרים. למעשה, "ויטה" מעולם לא הצליחה לשבות את לב הקהל. סוני אפילו הפסיקה מזמן לדווח כמה יחידות שלה נמכרו. פרסומים עצמאיים מדברים על 15־18 מיליון, הרבה פחות מ־80 מיליון היחידות של קודמתה, PSP. ואם חשבתם שבסוני מפסיקים את הייצור כדי להתרכז בממשיכת דרך אחרת, בחברה כבר הודיעו כי אין לה תוכניות לקונסולה ניידת נוספת.

 

 

אז למה ה"וויטה" כשלה? ולמה סוני מחליטה לצאת מהמשחק דווקא כשקונסולת "סוויץ'" הניידת של נינטנדו נמכרת בקצב מסחרר?

 

אין להיטים

כבר בתחילת דרכה של "ויטה" — הן בהשקה היפנית, בדצמבר 2011, והן כשהושקה בשאר העולם, בתחילת 2012 — הייתה לסוני בעיה. הקונסולה עצמה הייתה בנויה היטב, עם מסך OLED מעולה, אחיזה נוחה, ג'ויסטיק אנלוגי חדשני ומשטח מגע בגבה. אלא שהמשחקים שנוצרו עבורה לא היו מרשימים במיוחד. סדרות כמו Uncharted ו־Wipeout קיבלו גרסאות ניידות, אבל הן לא היו טובות כמו מקבילותיהן על הפלייסטיישן הביתית, ומפתחי סוני התקשו לייצר להיטים חדשים.

 

פלייסטיישן ויטה (צילום: סוני)
פלייסטיישן ויטה(צילום: סוני)

 

הייתה זו גם תקופה, שבה משחקי סלולר כבר השתלטו על חיינו. מכשירים כמו אייפון 4 וגלקסי S3 החלו להראות למיליוני רוכשיהם כמה מתוחכמים סמארטפונים יכולים להיות, וכמה קל להוריד משחק בעלות שקלים בודדים לטלפון, שממילא נמצא איתנו תמיד. בנינטנדו, שבבעלותה סדרות־להיט ותיקות כמו "פוקימון", "מריו" ו"אנימל קרוסינג", זה פגע פחות, אבל לסוני לא היו להיטים גדולים כאלה.

 

המחסור בלהיטים פגע ביכולתה של סוני לשווק את הקונסולה בשנה הראשונה — דבר שהוביל לכך, שגם יצרני המשחקים החליטו שהשקעה ביצירת גרסאות "ויטה" עבור המשחקים שלהם פשוט לא מצדיקה את המאמץ. הזנחת הקונסולה הייתה מהירה מאוד, ודרסטית. כבר בסוף השנה השנייה לקיומה כמעט לא עמדו לרשות בעלי "ויטה" משחקים משמעותיים. ושנה אחר־כך הפסיקה סוני עצמה את פיתוח המשחקים ל"וויטה".

 

פיתחו עצמאות

לזמן מה נראה היה שימיה האחרונים של "ויטה" קרובים, אבל אז אירעה תפנית מעניינת: בסוני השכילו לבנות קשרים עם מפתחים קטנים ועצמאים, שראו ב"וויטה" הזדמנות ממשית: בהרבה מקרים, כאשר הם התקשו להכין גרסאות סלולר למשחקים שלהם, בגלל הדרישות הטכניות המורכבות, "ויטה" איפשרה להם להכין בכל זאת גרסה ניידת של הכותרים.

 

וכך, משחקים כמו Limbo, Hotline Miami ו־Shovel Knight הגיעו ל"וויטה" במחירים שהיו קרובים מספיק למחירים של משחקי סלולר, והציעו חוויה טובה מזו שיכלו להציע הסמארטפונים באותם ימים. כמו כן, המכירות הטובות־יחסית ביפן הצליחו להאריך את חיי הוויטה. מפיצים יפנים יצרו עבורה גרסאות למשחקי תפקידים פופולריים. הלהיטים האלה אמנם היו מוגבלים ליפן, אבל שיפרו את המכירות.

 

פלייסטיישן ויטה (צילום: סוני)
הבטיח הרבה, קיים קצת פחות(צילום: סוני)

 

מחוץ ליפן, היצע המשחקים הוגבל כמעט לחלוטין, אך ל"וויטה" היה תמיד עוד "אס" בשרוול: היכולת להתחבר לפלייסטיישן 3 או 4 דרך הרשת הביתית, כדי לשחק במשחקי הקונסולה הנייחת על המסך הנייד הרחק מהטלוויזיה. בתחילת דרכה של הקונסולה רק למעטים הייתה רשת ביתית חזקה מספיק, אך בהמשך התשתיות הביתיות כבר התקדמו מספיק כדי לאפשר משחקים מרחוק בקלות.

 

למה עכשיו?

אבל למה לצאת משוק הקונסולות דווקא עכשיו, כש"סוויץ'" של נינטנדו עושה חיל? קודם כל, בגלל ה"סוויץ'". בנינטנדו מתייחסים ליצרני משחקים עצמאיים כיום כמו שסוני התייחסה אליהם לפני 3־4 שנים, רק עם חומרה עדכנית יותר. שנית, ל"וויטה" כבר אין יתרון יחסי גם על טלפונים סלולריים, שמצויידים במסכים גדולים יותר, בזיכרון רב יותר ובמעבדים חזקים יותר.

 

מעבר לכך, קל לנחש שבסוני אמנם לא מתכוונים לייצר קונסולה חדשה שתהיה רק ניידת, אבל לא אדישים להצלחה של "סוויץ'". אי שם במעבדותיה, החברה מנסה להבין האם הפלייסטיישן הבאה תוכל גם היא לשלב בין נוכחות בסלון לבין יכולות ניידות. האם זה יצליח? על כך נדע רק כשיוכרז הדור הבא של פלייסטיישן, בעוד שנה־שנתיים.

 

בינתיים, יכולים בסוני להתנחם בכך, שמי שרכשו את ה"וויטה" כנראה הצליחו ליהנות ממנה. בסופו של יום, אולי מדובר בכישלון יחסי בתחום המכירות, אבל החוויות שה"וויטה" סיפקה לאורך השנים לבעליה היו איכותיות ומגוונות.

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: סוני
פלייסטיישן ויטה
צילום: סוני
מומלצים