האמא "חטפה" את הילדים וחזרה לארץ

רותי טענה כי למרות שהצדדים התגוררו בחו"ל, מקום המגורים הרגיל היה בישראל ולא בארה"ב. עוד היא טענה שהמשפחה התכוונה לנסיעה לזמן קצוב של ארבע שנים בלבד, בסופם ישובו ארצה, וכי ביתם ורכושם של הצדדים נותרו בארץ, הצדדים המשיכו לשלם ביטוח לאומי וקופת חולים למשפחה בארץ.

בנוסף, לדבריה, כל הסביבה ידעה שמדובר בנסיעה לזמן קצוב, וכך היה ברור לשני הצדדים, וגם נסיעתה ארצה היתה בהסכמתו של דניאל.

רצו לחזור לבית בישראל(צילום: shutterstock)

תביעתו של דניאל במקרה זה נדחתה זאת לאור הראיות החד משמעיות שהביאה רותי לעניין ההסכמה על פרק זמן קצוב בו הוסכם כי יתגוררו בחו"ל, וכן על הראיות שהביאה רותי לעניין ההסכמה עם דניאל לעניין השיבה ארצה.

מהי חטיפת ילדים?

חטיפת ילדים היא תופעה אשר קורית כאשר הורי הקטין נמצאים בסכסוך, בין אם החלו הליכי גירושין או פרידה ובין אם טרם החלו הליכים. מצב זה קורה כאשר אחד ההורים מעביר את הילדים המשותפים איתו למדינה אחרת, ללא הסכמת ההורה השני ועל פי רוב גם מבלי שההורה השני ידע על כוונותיו.

לעיתים, הוצאת הקטינים מהמדינה הינה תחת הסכמת ההורה השני, אשר מסכים להוצאתם לתקופה מוגבלת, אך בפועל ההורה שלקח את הילדים לא משיב אותם בתום התקופה המוסכמת. פעולות אלה גורמות להפרה של זכויות משמורת ראיה.

קראו עוד:

"אמרו לי להחביא את הרגל של בתי"

כך ילד דחוי יכול לשנות את מצבו החברתי

היום שבו יתחילו ללמוד פורטנייט בבית ספר

מתי מוגדרת לקיחת קטין כחטיפה על פי חוק?

כאשר מוכח שמקום מגורי הקטין הרגיל נמצא בארץ ממנה נחטף. כלומר, כאשר הקטין התגורר באותו מקום, התחנך שם, דיבר את השפה ויש לו חברים במדינה ממנה נחטף. למקום המגורים הרגיל יש חשיבות רבה בקביעה האם אכן מדובר בחטיפה.

מהי אמנת האג?

בשנת 1991 ישראל הצטרפה לאמנת האג (החזרת ילדים חטופים), שנועדה להבטיח את חזרתם המידית של ילדים, אשר הורחקו שלא כדין ממדינה בה התגוררו באופן קבוע. על אמנה זו חתומים מדינות רבות באירופה, אמריקה הצפונית, אמריקה הדרומית, אוסטליה ועוד.

בהתאם לאמנת האג, בכל מדינה צריכה להיות "רשות מרכזית" שתסייע בהחזרת ילדים שנחטפו אל תחומיה. בישראל הרשות המרכזית בפועל הינה המחלקה הבינלאומית של משרד המשפטים.

גירושים(צילום: shutterstock)

במידה וילדיכם נחטף לחו"ל, מי יבדוק האם מדובר בחטיפה?

במדינה שחתומה על אמנת האג - בית המשפט במדינה בה שוהה הקטין יבדוק האם מדובר בחטיפה. המטרה של בית המשפט היא לערוך בדיקה מהירה ככל שניתן כדי לא לעכב את השבת הקטין.

במדינה שאינה חתומה על אמנת האג - על ההורה ממנו נחטף הקטין לפתוח בהליכים משפטיים. העדר חתימה על האמנה עלול מאוד לסבך את ההליך ולהאריכו. במקרה שכזה ניתן להגיש בקשה לצו "הביאס קורפוס".

על מנת למנוע מצב של חטיפת ילדים, מומלץ:

• הוצאת צו עיכוב יציאה מהארץ כנגד הקטינים - אפילו בטרם פורץ הסכסוך וסמוך לו ככל שניתן.

• התייחסות להגירת הקטינים בהסכם באופן מפורש - להכניס סעיף מפורש האוסר על הוצאת הקטינים מן הארץ, ו/או הוצאתם רק למדינות החתומות על אמנת האג.

• דרישה לביטחונות - במסגרת הסכמים בין ההורים ניתן לדרוש בטחונות כגון התחייבות אישית לפיצוי כספי, ערבויות אישיות של צדדים שלישיים, שיעבוד נכס או הפקדת ערבות בנקאית.

• אמצעים נוספים - כאשר ישנו חשש אמיתי והוא מוכח בראיות שילד ייחטף, כמו למשל כאשר הילד כבר נחטף בעבר, ניתן יהיה להפעיל אמצעים מגוונים לשמירה ולמניעת החטיפה כגון: שומרים, התערבות משטרתית ואפילו העברת המשמורת להורה השני.

עו"ד אביבית מוסקוביץ, בעלת משרד לדיני משפחה