שתף קטע נבחר

נחשפה כתובת בת 2,000 שנה המציינת לראשונה את שמה המלא של ירושלים

אבן ועליה הכתובת "חנניה בר דודלוס מירושלים" התגלתה בחפירות ליד בנייני האומה. ברשות העתיקות אמרו: "זוהי כתובת האבן היחידה מתקופת הבית השני המוכרת במחקר, המציינת את השם ירושלים בכתיב מלא"

 

 

 

עוד הוכחה לקשר ההיסטורי בין העם היהודי לירושלים: כתובת אבן יחידה במינה מתקופת בית המקדש השני (המאה ה-1 לפני הספירה), המציינת את שמה של ירושלים באותיות עבריות בכתיב מלא, כפי שהוא מוכר בימינו, נחשפה במהלך חפירות ארכיאולוגיות בירושלים. האבן הוצגה לראשונה הבוקר (יום ג') במסיבת עיתונאים של רשות העתיקות ומוזיאון ישראל.

 

הכתובת נחשפה בחורף האחרון ליד בנייני האומה בירושלים, בחפירה שניהלה ארכאולוגית רשות העתיקות דנית לוי לפני סלילת כביש חדש, ביוזמת מוריה -החברה לפיתוח ירושלים, ובמימונה. במהלך החפירה נחשפו יסודות מבנה מהתקופה הרומית שנתמך בחוליות עמודים.

 

הכתובת כפי שנמצאה בשטח (צילום: דנית לוי, רשות העתיקות)
הכתובת כפי שנמצאה בשטח(צילום: דנית לוי, רשות העתיקות)

הכתובת הנדירה מירושלים כפי שמוצגת במוזיאון ישראל (צילום: יוֹֹלי שוורץ, רשות העתיקות)
דנית לוי עם האבן שנמצאה(צילום: יוֹֹלי שוורץ, רשות העתיקות)

 

גולת הכותרת הייתה חוליית עמוד אבן עגולה, ששולבה במבנה הרומי בשימוש חוזר, ועליה כתובת ארמית באותיות עבריות, האופייניות על פי צורתן לימי הבית השני, סביב ימי שלטונו של הורדוס. וזו לשון הכתובת: חנניה בר דודלוס מירושלים.

 

מנכ"ל מוזיאון ישראל, פרופ' עידו ברונו, אמר: "כבן העיר ירושלים, אני חש התרגשות גדולה בקריאת הכתובת הזו שנכתבה לפני 2,000 שנה, במיוחד כאשר מדובר בכתובת שנגישה לכל ילדה וילד שלמדו לקרוא בשפה חיה, שעושה שימוש באותו הכתב מזה למעלה מ-2,000 שנה. שיתוף הפעולה החשוב והמעניין בין רשות העתיקות לבין מוזיאון ישראל, שבא לידי ביטוי גם בטיפול ובהצגת ממצאים חדשים, מאפשר לציבור הרחב להיחשף לתגליות החשובות מכל רחבי הארץ ולהכיר את התרבויות העתיקות שהתפתחו בישראל במרוצת הדורות".

 

הכתובת הנדירה מירושלים כפי שמוצגת במוזיאון ישראל (צילום: יוֹֹלי שוורץ, רשות העתיקות)
דנית לוי עם האבן שנמצאה(צילום: יוֹֹלי שוורץ, רשות העתיקות)

 

ארכאולוג מרחב ירושלים ברשות העתיקות, ד"ר יובל ברוך, ופרופ' רוני רייך מאוניברסיטת חיפה, שקראו וחקרו את הכתובת, מציינים כי "כתובות מימי הבית הראשון והשני המציינות את השם ירושלם / ירושלים נדירות ביותר". לדבריהם, "נדיר אף יותר הוא ציון השם ירושלים בכתיב המלא כפי שמקובל לכתוב בימינו, ולמעשה, זוהי כתובת האבן היחידה מתקופת הבית השני המוכרת במחקר, המציינת את השם ירושלים בכתיב מלא. מופע כזה מוכר פעם אחת בלבד בתקופת בית שני, על מטבע מימי המרד הגדול ברומאים (66-70 לספירה). נדירות השם בכתיב המלא עולה גם מן המקרא, ששם העיר מופיע בו 660 פעם, ורק ב-5 מקרים, מאוחרים יחסית, הכתיב מלא (ירמיהו כו:יח; אסתר ב:ו; דה"ב כה:א; דה"ב לב:ט; דה"ב כ"ה:א)".

 

דודי מבורך, אוצר בכיר לארכאולוגיה במוזיאון ישראל, הוסיף: "ההקשר הארכאולוגי של הכתובת אינו מציע פתרון לשאלה באיזה מבנה שובצה הכתובת במקור, או מי היה חנניה בן דודלוס - אך סביר להניח שהיה קדר אומן, בן לקדר אומן, שאימץ לעצמו כינוי מן המיתולוגיה היוונית, בעקבות דידאלוס, האומן האגדי. מעניין שבחר להוסיף לייחוסו המשפחתי גם את מוצאו מירושלים השכנה".

הכתובת הנדירה מירושלים כפי שמוצגת במוזיאון ישראל (צילום: לורה לכמן, מוזיאון ישראל )
הכתובת הנדירה מירושלים כפי שמוצגת במוזיאון ישראל(צילום: לורה לכמן, מוזיאון ישראל )

 

באזור בנייני האומה, שם התגלה הממצא הייחודי, מתנהלות חפירות לאורך שנים ארוכות, בשנים האחרונות פועלות במקום דנית לוי ורון בארי - שחשפו, צעד אחר צעד, אתר שהתמחה בייצור כלי חרס המתוארך מימי הממלכה החשמונאית ועד לתקופה הרומית המאוחרת - במשך כ-300 שנה ברצף. לדברי דנית לוי, "זהו האתר העתיק הגדול ביותר לייצור מוצרי חרס באזור ירושלים".

 

בסוף תקופת הבית השני, ובמיוחד בימי שלטונו של הורדוס, התרכזו מפעליו בעיקר בייצור כלי בישול. מתקני הייצור נמצאו פזורים ברחבי האתר, והם אורגנו ביחידות ייצור שכללו כבשנים, בריכות להכנת טין, מאגרי מים מטויחים, מקוואות וחללים לעבודה לייבוש ולאחסון התוצרת. לצד השטח שבו פעלו מתקני הייצור, התפתח כפר קטן שפרנסתו התבססה על ייצור כלי החרס. התוצרת שווקה בכמות גדולה לאוכלוסייה בירושלים וסביבותיה ולבאים בשעריה, ואף לעולי הרגל היהודים שפקדו את העיר.

הכתובת כפי שנמצאה בשטח (צילום: דנית לוי, רשות העתיקות)
הכתובת כפי שנמצאה בשטח(צילום: דנית לוי, רשות העתיקות)

 

לאחר חורבן ירושלים בשנת 70 לספירה, שב בית היוצר לפעילות מצומצמת ובראשית המאה ה-2 לספירה, הלגיון העשירי הרומי הקים במקום בית יוצר חדש לייצור המוני של מוצרי בנייה מחרס - רעפים, לבנים וצינורות וכלי מטבח, כלי שולחן וכלי אגירה האופייניים לצבא הרומי. כבשני הלגיון ומוצרי בית היוצר מוצגים במרתף מרכז הקונגרסים בבניני האומה ובמוזיאון ישראל.

 

לצד הכתובת הנדירה יוצגו לציבור כבר ממחר במוזיאון ישראל שני פריטים מרתקים: כתובת פסיפס יוונית, מהמאה ה-6 לספירה, שנחשפה סמוך לשער שכם, המנציחה בנייה של מבנה ציבורי בירושלים בתקופה הביזנטית - ככל הנראה אכסניה - על ידי הקיסר יוסטיניאנוס ואב מנזר בשם קונסטנטין. שניהם מוזכרים יחד גם בכתובת הבנייה של כנסיית הניאה המפוארת, שהתגלתה בחפירות הרובע היהודי בשנות ה-70 ומוצגת במוזיאון זה מכבר. שתיהן עדויות לפיתוח העיר לפני 1,500 שנה בידי האימפריה, לקראת הגלים האדירים של עולי רגל נוצריים שהגיעו בתקופה זו לארץ הקודש.

החפירה הארכיאולוגית בבנייני האומה (צילום: יוֹֹלי שוורץ, רשות העתיקות)
החפירה הארכיאולוגית בבנייני האומה(צילום: יוֹֹלי שוורץ, רשות העתיקות)

 

בנוסף יוצג גם מכסה ארון קבורה מאבן מהמאה ה-1 לספירה ועליו חקוקה כתובת עברית: ".... בן הכהן הגדול...". המכסה נמצא באחוזה כפרית מצפון לעיר והוא עדות נוספת למעמד הגבוה ולעושר של משפחות הכוהנים בימי הבית השני.

 

המחקר על הכתובת הנדירה יוצג מחר בערב הרצאות במוזיאון ישראל, אירוע שיפתח את הכנס "חידושים בארכאולוגיה של ירושלים וסביבותיה". הכנס ייערך ביום חמישי באוניברסיטה העברית בירושלים והוא פתוח לציבור.

 

פרטים בקישור http://www.antiquities.org.il/events_heb.aspx?id=2373

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: יוֹֹלי שוורץ, רשות העתיקות
האבן ועליה הכתובת
צילום: יוֹֹלי שוורץ, רשות העתיקות
מומלצים