מרצדס A200 (מבחן ראשון) - יותר טובה, יותר יקרה

מרצדס A קלאס הייתה בתחילת דרכה מכונית מקורית, אפילו שנויה במחלוקת, שכן בהיצע הדגמים היוקרתי של מרצדס דאז התבלטה הקטנה בעלת תא הנוסעים המוזר והעיצוב הקופסתי כשונה, אחרת. גם העובדה שקהל היעד המוצהר שלה היה צעיר יותר גרמה לבידול של ממש, ובניגוד לדגמים היותר גדולים, יקרים ומפוארים של היצרנית, ההצלחה לא ממש האירה לה פנים. רק ה-A קלאס היוצאת (שהושקה ב-2012) הציגה הצלחה של ממש, קסמה לקהל לקוחות צעיר בהרבה ולגידול ניכר במכירות, שאפשר למרצדס לחזור להוביל את שוק היוקרה העולמי ב-2016.

(צילום: ניר בן זקן)

ובכל זאת, המכונית הנאה מאוד למראה ובעלת תג המחיר האטרקטיבי לא הייתה נקיה מביקורת, שנמתחה בעיקר על תא הנוסעים הלא איכותי דיו ועל נוחות נסיעה הנמוכה מהמקובל במותג הגרמני. בנהיגת הבכורה שערכנו ל-A קלאס החדשה גילינו כי שני תחומים אלה עברו שדרוג ניכר, אך יש לכך מחיר. ה-A התייקרה באופן ניכר. לא רק שהפכה יקרה יותר ב-20% לפחות, היא גם חצתה בארץ את הרף הפסיכולוגי של 200 אלף השקלים, זה שאפשר למכונית היוצאת להיות כרטיס כניסה נגיש (יחסית) למותג היוקרה.

מחיר רכב מבחן (בסיס): 270 אלף שקל (243 אלף שקל)

מתחרים: אודי A3, ב.מ.וו סדרה 1, וולוו V40

(צילום: ניר בן זקן)

טוב: עיצוב, תא נוסעים, איכויות נסיעה

בסדר: ביצועים, אבזור

טעון שיפור: מחיר

ציון:

איך נראה

כפי שכבר דיווחנו וכפי שהתמונות מלמדות, ה-A החדשה נראית מצוין, עם חרטום מרשים וכוחני וצללית נאה מאוד. חלקה האחורי לעומת זאת מעט מגושם מדי ואינו מקורי מספיק, גם כאשר היא מציגה שני פתחי מפלט דומיננטיים.

תא הנוסעים עבר שדרוג מהותי בהרבה, והוא כעת איכותי למראה ולמגע, עם חומרים מוקפדים ומגוונים מבעבר ואלמנטים עיצוביים שהושאלו מהסדרות הבכירות - למשל פתחי מיזוג בעיצוב צינור פליטה של מנוע סילון וצמד מסכים - האחד משמש לוח מחוונים ("7), השני מסך מגע ("10.25) למערכת הבידור-נוחות. במקרה כזה מדובר בסביבת נהג מהטובות בתעשיית הרכב, אך יש לזכור כי גרסאות הבסיס מצוידות במסך "7 קטן שאינו כולל צימוד Apple CarPlay ו-Android Auto, בדומה למקובל כיום גם במכוניות מיני שמחירן כשליש ממחיר ה-A.

(צילום: ניר בן זקן)

תפעול המערכות קל ופשוט ביחס למתחרים, ויש גם מערכת הפעלה קולית ייחודית - בסגנון Siri של אפל - תחת השם "Hey Mercedes", המסוגלת להפעיל מערכות בסיסיות. יש יותר תאי אחסון גדולים מבעבר וארבעה שקעי USB C לטעינה (שלושה בגרסת הבסיס), עם מתאמים ל-USB רגיל. המושבים נוקשים אך מציעים תמיכה טובה, אם כי תמוה בעינינו הוויתור על ידיות אחיזה בתקרה לנוסעים.

ה-A החדשה גדולה יותר באורך (12 ס"מ), ברוחב (1.5 ס"מ) ובבסיס הגלגלים (עוד 3), ורק הגובה כמעט שלא השתנה. נוסעי המושב האחורי נהנים מסביבה מרווחת יותר, אך במפתיע ייאלצו להסתדר ללא פתחי מיזוג נפרדים, שאינם מוצעים בכלי הרכב המגיעים לישראל. נפח תא המטען גדל בכ-10% (370 ליטר) וזוכה למפתח רחב יותר, אך הוא עדיין נטול גלגל חלופי.

(צילום: ניר בן זקן)

למרות ההתייקרות, רשימת האבזור של ה-A קלאס במבחן צנועה יחסית למקובל בקטגוריה, ללא מפתח חכם או בקרת אקלים מפוצלת ובלי מצלמות היקפיות. אבזור הבטיחות כולל שבע כריות אוויר, בלימה אוטונומית במצבי חירום, שמירה על נתיב והתראה על ערנות הנהג, אך מערכות בטיחות מתקדמות יותר מוצעות רק בתוספת תשלום של 15 אלף שקלים, וכוללות בקרת שיוט אדפטיבית (כולל מעבר בין נתיבים באמצעות הפעלת האיתות), התראה על שטחים מתים, כולל מניעת פתיחת דלת כשהשטח אינו פנוי וזיהוי רוכבי אופניים. מערכת חשובה, שכן מראות הצד קטנות מדי והשטח המת בהן גדול יחסית.

איך נוסע

ל-A200 שבמבחן מנוע טורבו-בנזין בנפח 1.33 ליטר (שפותח על-ידי רנו-ניסאן) עם 163 כ"ס, והוא משודך לתיבת שבעה הילוכים כפולת-מצמד. למרות תוספת של שבעה כ"ס לעומת מנוע ה-1.6 ליטר היוצא ומשקל דומה, הזינוק מעמידה ל-100 קמ"ש אורך 8 שניות, איטי בשתי עשיריות מה-A200 היוצאת. תיבת ההילוכים החדשה (מבית Getrag, במקום תיבה של מרצדס בדגם היוצא) פחות מרשימה - היא הציגה אופי פעולה מעט מחוספס, ואפילו במצב "נוחות" הייתה קופצנית שלא לצורך בתחילת הנסיעה, עם תאוצה חדה ומפתיעה. במצב ספורט היא מגיבה היטב, וכמעט מייתרת את השימוש במנופי העברה ידניים מאחורי ההגה. צריכת הדלק הייתה טובה: 13.3 ק"מ לליטר בממוצע במבחן.

(צילום: ניר בן זקן)

גרסאות הבסיס (A180 ו-A200) מצוידות במתלה קורת מתח אחורי, לעומת רב-חיבורי בדגם היוצא ובגרסאות הבכירות שבהן נהגנו בהשקה. נוחות הנסיעה - שהייתה מצוינת בנהיגת הבכורה עם מתלה מתקדם ובולמי זעזועים אדפטיביים (אופציה בתוספת 12 אלף שקל) - טובה בסך הכל, אך כיול מתלים נוקשה יחסית המסייע במהירות גבוהה פוגם ביכולת להתמודד עם שיבושים עירוניים. בידוד הרעשים - מצוין.

(צילום: ניר בן זקן)

התנהגות הכביש של ה-A טובה, עם יציבות כיוונית משופרת ומעט פחות חדות וזריזות שאפיינו את הדגם היוצא. להגה מהלך ארוך יחסית (3 סיבובים מצד לצד), ובמצב ספורט נוסף לו משקל מלאכותי. יש גם מצב התאמה אישית המאפשר כיול עצמאי של כל אחת מהמערכות השונות (יחידת הנעה, הגה ובקרת יציבות).

(צילום: ניר בן זקן)

סיכום

מבחן מקומי ראשון ל-A קלאס החדשה חשף מכונית "בוגרת" יותר, פחות נמרצת ותזזיתית באופיה אך עדיין בעלת איכויות מרשימות, לרבות נוחות נסיעה גבוהה מהדגם היוצא ותא נוסעים מצוין. ואם בעבר נחשבה למובילת הקטגוריה, עד שיוצגו אודי A3 וב.מ.וו סדרה 1 חדשות, היא תמשיך לשמור על התואר גם להבא.

אלא שכאשר ניגשים לחתום על הצ'ק, העסק הופך מורכב מבעבר ופחות חד-משמעי. במפתיע, ולא לחלוטין באופן מוצדק, תג המחיר גבוה כעת באופן ניכר. המשמעות היא שמבחינת התמורה לשקל, מעמדה הוחלש במעט. וכדי להקשות עוד יותר, כעת היא חודרת לפתע גם לטריטוריה של רכבי פנאי יוקרתיים קטנים, ואפילו סדאן יוקרתיות הממוקמות קטגוריה מעל, כמו למשל מרצדס C קלאס שעומדת לצדה באולם התצוגה. ושם, ללא ספק, יהיה לה הרבה יותר קשה.