פותחים שנה אקדמית: השיבושים והמספרים

היום בבוקר (יום א') תיפתח שנת הלימודים האקדמית, ובהדרגה יחזרו או יגיעו לראשונה ל-62 מוסדות ההשכלה הגבוהה כ-306 אלף סטודנטים. כמעט 231 אלף מהם הם סטודנטים לתואר ראשון, 63 אלף ילמדו לתואר שני, 11 אלף לתואר דוקטורט וכ-1,000 סטודנטים ילמדו לימודי תעודה. במועצה להשכלה גבוהה (מל"ג) מתגאים בכך שישראל נמצאת במקום השני באחוז האקדמאים בקרב מדינות ה-OECD, אך עם זאת מנתוני המל"ג עולה כי מגמת ההתייצבות במספר הסטודנטים נמשכה גם בשנה שעברה. על פי הנתונים שפורסמו בשבוע שעבר, מזה כמעט עשור שלא חל שינוי משמעותי במספר הסטודנטים לתואר ראשון, זאת בניגוד לתואר שני שבו מספר הסטודנטים דווקא עלה מכ-50 אלף בשנת 2009 ל-63 אלף בשנה שעברה.

על אף פתיחה שקטה יחסית של שנת הלימודים, צפויים בה גם שיבושים ואף שביתות. למעט שביתות של הסגל הזוטר באוניברסיטת תל אביב ובאוניברסיטת בן גוריון, שכרגע, על פי הודעות הסגל בשתי האוניברסיטאות, יהיו ללא הגבלת זמן. בבוקר יפגינו חברי הסגל הזוטר באוניברסיטת תל אביב במחאה על מה שהם מכנים "העסקה פוגענית", זאת לאחר שמאמצי המשא ומתן בינם ובין הות"ת ומשרד האוצר הסתיימו ללא הסכמות. במקביל, גם חברי הסגל הזוטר באוניברסיטת חיפה מאיימים להשבית את הלימודים.

"רק בשבוע שעבר, רגע לפני פתיחת שנת הלימודים, קיבלו ארבעה חברי סגל זוטר אצלנו באוניברסיטה הודעה שהעסקתם לא תימשך", אומרת נטלי לוי, יו"ר הסגל הזוטר באוניברסיטת תל אביב. " זה מצב שהוא בלתי מתקבל על הדעת מבחינתנו. היום נעמיד את משמרת המחאה שלנו בכניסה לקמפוס ונוודא שאכן חברי הסגל הזוטר לא ייכנסו לכיתות. יש הרבה מאוד נכונות לצאת למאבק הזה אצלנו. אני בטוחה שנצליח". באשר למטרות מאבק הסגל באוניברסיטה, אומרת לוי כי "אנחנו מעוניינים לייצר ביטחון תעסוקתי ולבטל פערי שכר בכל מסלולי ההעסקה. חוץ מזה, אנחנו לא מוכנים שהאוניברסיטה תכתיב לנו את ההסכם שלנו, בלי שהיינו שותפים לניסוחו. אין סיכוי שנחתום על הסכם שפוגע בזכויות שלנו".

מנגד, אמרו באוניברסיטה השבוע כי היא "מצרה על כוונת ארגון הסגל הזוטר לשבש את תחילת שנת הלימודים בשבוע הבא. מדובר בשביתה מיותרת וחסרת הצדקה הפוגעת לחינם בציבור הסטודנטים". עוד נמסר מהאוניברסיטה כי " במשא ומתן אינטנסיבי שקיימה הנהלת אוניברסיטת תל אביב עם ארגון הסגל הזוטר בתקופה האחרונה, הוצעו פתרונות רבים עבור חלק ניכר מהצרכים הנוספים שהוצגו על ידו. הנהלת אוניברסיטת תל אביב סבורה כי ארגון הסגל הזוטר היה פועל נכונה אילו היה נמנע מקיום השביתה, וזאת לנוכח ההתקדמות הרבה במשא-ומתן ורצון הצדדים להמשיך לקיים משא-ומתן רצוף, וכמובן שגם לאור נזקיה של שביתה כזו לאוניברסיטה, לסטודנטים ולחברי הסגל".

בנוסף, ביום ראשון הבא צפויים חברי הסגל הזוטר בשמונה מכללות ציבוריות לשבות למשך שבוע. המכללות הן: ספיר, כנרת, המרכז האקדמי רופין, סמינר הקיבוצים, המכון הטכנולוגי חולון, אחווה, תל חי ומכללת אשקלון.

משמעות השביתה של הסגל הזוטר היא שחלק מהתרגולים ומהשיעורים הפרונטליים במוסדות הללו לא יתקיימו וצפויים ביטולים ושינויים של מערכת השעות של הסטודנטים. גם בדיקת מטלות הסטודנטים יכולה בחלק מהמקרים להתעכב.

39% באוניברסיטאות

על פי נתוני המל"ג, 39 אחוזים מהסטודנטים בשנה שעברה למדו באוניברסיטאות, לעומת כ-29 אחוזים במכללות הציבוריות, 18 אחוזים במכללות הפרטיות ו-18 אחוזים במוסדות נוספים להשכלה גבוהה. באשר למגמות החברתיות שנרשמו בשנים האחרונות בקרב הסטודנטים, נרשמה עלייה חדה של כ-82 אחוזים תוך עשור במספר הסטודנטים הערבים, וגם אחוז הנשים עלה בהדרגתיות מ-53 אחוזים בשנת 1989 ל-59 אחוזים בשנה שעברה. עם זאת, נראה כי תקרת הזכוכית לנשים עדיין לא נפרצה בחוגי ההנדסה ומדעי המחשב, והן עדיין מהוות מיעוט בקרב הסטודנטים.

במקצועות ההנדסה למשל, רק 28.5 מהסטודנטים לתואר ראשון הם נשים. במקצועות הסיעוד, לעומת זאת, אחוזן עמד על 82 אחוזים ובחינוך 79 אחוזים. באשר למגזר הערבי, יש להדגיש כי לא כולו נהנה מנגישות להשכלה הגבוהה. סטודנטים מהמגזר הבדואי עדיין מהווים אחוז זניח מאוד בקרב הסטודנטים ובשנת 2015, למשל, היו רק 850 סטודנטים מהמגזר הבדואי. עוד עולה מהנתונים כי גם החרדים נותרו מאחור: בשנת הלימודים הקודמת רק 13 אלף מהסטודנטים היו מהמגזר החרדי, מתוך כ-306 אלף סטודנטים. מנגד, מספר הסטודנטים הדרוזים דווקא יותר מהוכפל בעשור האחרון: בשנת הלימודים הקודמת מספרם עמד על 4,865 לעומת כ-2,300 ב-2007.

באשר לחוגי הלימוד, על פי נתוני המל"ג, לראשונה הגיעו בשנה שעברה מקצועות ההנדסה לצמרת רשימת המקצועות הנלמדים. לצד עלייה באחוזי ההרשמה להנדסה, כמו גם למדעי המחשב, נמשכה ההתייצבות במספר הלומדים במדעי הרוח לצד המשך הירידה במספר הסטודנטים במקצועות מדעי החברה, כמו גם במשפטים.

שנת הלימודים הקרובה תיפתח על רקע יישום חוק נקודות הזכות לסטודנטים במילואים, שעבר ביולי. לראשונה, יחויבו המוסדות האקדמיים להעניק שתי נקודות זכות לסטודנטים המשרתים לפחות 14 ימי מילואים בשנה, או עוסקים בפעילות חברתית במסגרת האוניברסיטה בהיקף של לפחות 30 שעות. עם זאת, בדיקת ynet שנערכה השבוע העלתה כי הרוב המכריע של האוניברסיטאות טרם ניסח את התקנונים הסופיים, או ניסח כאלו שאינם עומדים בנוסח החוק.