"כוכב" הניצחונות של הנבחרת: ערן זהבי

ברכות לנבחרת ישראל על שני ניצחונות רצופים והגעה לעמדה טובה לקראת ההמשך. אך אי אפשר להתעלם מהעובדה שהנבחרת עשתה זאת ללא "הכוכב" ערן זהבי. כוכב במרכאות ולא בכדי, כי הכוכב האמיתי, או יותר נכון הכוכבת האמיתית, היא הנבחרת. נבחרת ללא ערן זהבי.

עם כל הכבוד לזהבי (ויש כבוד), אין לו שום ערך מוסף בנבחרת, לא מקצועית, לא תדמיתית ולא חברתית. שני ניצחונות יפים היו לנבחרת בשבוע האחרון, ועשינו זאת בצורה קבוצתית, עם הרבה נחישות והרבה לחימה. כשזהבי משחק צילו מרחף על כל המגרש וגם ביציעים... האסוציאציה הראשונה שעולה מהשם "זהבי" היא זריקת סרט הקפטן. לא שערים מרהיבים, לא הישג מרשים, לא משחק הירואי ולא מנהיג שיכול להוביל נבחרת.

ערן זהבי(צילום: עוז מועלם)

כשזהבי משחק, נראה שהשחקנים נרתעים מנוכחותו ומתגובותיו לפעולות לא מוצלחות שלהם. כשזהבי משחק, נראה שהם רק מחפשים למסור לו. כשזהבי משחק, נראה שהשחקנים בורחים מאחריות. בשני המשחקים האחרונים ראינו שחקנים נפלאים וצנועים כדוגמת כיאל, נאתכו ודור פרץ הנפלא שלוקחים על עצמם את המשחק, מפרגנים ומגלים הרבה סבלנות טקטית וסבלנות אחד לשני.

זו צריכה להיות רוח הנבחרת: צניעות, נחישות והרבה פרגון וסבלנות. כל הערכים האלה לא באים לידי ביטוי אצל זהבי וזה מקרין על כולם. אם הרצוג הוא מאמן אמיץ (וזה מה שאנחנו מחפשים שנים), הוא לא יפתח עם זהבי בעוד כחודש בסקוטלנד.