שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    "אוניברסיטאות לא הולכות לוותר על תואר ראשון"
    עם תחילת שנת הלימודים האקדמית, ועל רקע הטענות לפיהן אוניברסיטאות צריכות לעבור ולהתמקד בתארים מתקדמים ובמחקר, בדקנו: עד כמה באמת רלוונטית האקדמיה בעולם החדש? "בתואר ראשון מזהים את המצטיינים, אלה שיש להם דרייב מחקרי", אומרת פרופסור ניצה דוידוביץ, ראש התוכנית להכשרת מורים באוניברסיטת אריאל. "אף אחד לא הולך לוותר על זה"

    בשיתוף אוניברסיטת אריאל

     

    עם קצת יותר מ-300 אלף סטודנטים וסטודנטיות, נפתחה השבוע שנת הלימודים האקדמית במכללות ובאוניברסיטאות ברחבי הארץ. אלא שהיום, אולי יותר מאי פעם, יש מי שמציבים סימן שאלה גדול על הרלוונטיות של האקדמיה בעידן החדש.

     

    לצד נתונים סטטיסטים, סקרים על מוכנות הסטודנטים לשוק העבודה, על שביעות הרצון שלהם מהסגל האקדמי ומתוכניות הלימודים, וכמובן לצד דיווחים על שביתות מרצים, פורסמה השבוע גם הטענה שלפיה אוניברסיטאות צריכות להעביר את המיקוד שלהן לתארים מתקדמים ולמחקר, בעוד שמכללות צריכות להישאר ממוקדות בתארים ראשונים.

     

    בתואר ראשון אפשר לזהות את המצטיינים (באדיבות EducationUSA) (באדיבות EducationUSA)
    בתואר ראשון אפשר לזהות את המצטיינים(באדיבות EducationUSA)

     

    "גם אם נצא מתוך הנחה שזה מצב רצוי, האם האוניברסיטאות הולכות לוותר על תואר ראשון? זו שאלה גדולה", מסבירה פרופסור ניצה דוידוביץ, ראש התוכנית להכשרת מורים באוניברסיטת אריאל וראש הפורום של מרכזי ההוראה בישראל. "בתואר ראשון אפשר לזהות את המצטיינים, אלה שיש להם דרייב מחקרי, בעצם מזהים את העתודה לתארים מתקדמים. לעניות דעתי - אף אחד לא הולך לוותר על תלמידים לתואר ראשון".

     

    מהצד השני של המתרס, לא בטוח שלמכללות יש אינטרס להישאר ממוקדות רק בתארים ראשונים. "גם במקרה הזה אני לא נביאה, אבל יכולה לנחש שמכללות לא ירצו לוותר על ההישגים שלהן. יש היום מכללות שנותנות תארים מתקדמים, וצריך לחשוב איך מתנהלים בתוך המצב הקיים, אומרת פרופ' דוידוביץ.

     

    אי-אפשר להחזיר את הגלגל לאחור

    במשך קצת יותר משלושה עשורים, מאז חוקק חוק הנגישות להשכלה גבוהה - שהשווה תואר אקדמי שניתן במכללה לזה שניתן באוניברסיטה, האקדמיה בישראל עברה מהפכה של ממש. "הגענו למצב שבו הנגישות להשכלה גבוהה הצליחה מאוד", אומרת פרופ' דוידוביץ, "מאז ימי האוניברסיטאות שהיו מגדל שן, פתחנו את שערי ההשכלה הגבוהה לאנשים עם פרופילים שונים. אפשר לומר, במבט של 30 שנה לאחור, שהצלחנו עד כדי כך - שהיום אנחנו צריכים להתמודד עם התוצאות של ההצלחה הזו.

     

    "כן, הוזלנו את ההשכלה הגבוהה, אבל האם היטבנו איתה? פתחנו בפני תלמידים ותלמידות את השער למחקר, אבל היום כ-75 אחוזים מהלימודים לתואר שני הם ללא תזה, כלומר רק רבע מהסטודנטים הם בכיוון מחקרי. האם זה טוב למחקר? תואר שני כיום הוא במידה רבה תואר לצורכי שכר, והאקדמיה הפכה לסוג של ביזנס. אם זה טוב ואם זה רע - אין מכאן דרך חזרה, ועכשיו צריך להבין מה עושים במסגרת מה שיצרה ההצלחה המסחררת של תהליך הנגישות להשכלה גבוהה - שהוא בייסודו תהליך נכון".

     

    פרופ' דוידוביץ מסבירה כי תהליכים דומים קורים בשדה האקדמי ברחבי העולם. לכן, האתגר של האקדמיה הוא להישאר רלוונטית, ולשמור על רמה גבוהה של איכות - גם בתוך תהליכי ההנגשה שמתקיימים. "הידע היום פתוח בפני כולם", היא אומרת, "השאלה היא איך אנחנו מייצרים איכות? איך אנחנו מביאים סטודנטים לכיתות?"

     

    לטענתה, המהות של אקדמיה היא שיח ודיאלוג. אלה מוכרחים להתקיים בתוך כיתות עמוסות פחות, ועם שיטות הוראה מתקדמות. "אנחנו חיים היום בעידן של מהפכה דיגיטלית", אומרת פרופ' דוידוביץ, "אבל עדיין לא נמצאה הוראה שהיא חסינת מרצה. דמות המרצה היא חיונית, ומצד שני אי אפשר להמשיך להסתמך על הפופוליזם של סקרי הוראה. אנחנו מוכרחים לשקול את איכות ההוראה במימדים משמעותיים".

    "לבחור לקום כל בוקר ולהיכנס לשיעור לא כי אתה חייב, אלא כי אתה רוצה". דבורה תורגמן, סטודנטית שנה ג' לתקשורת באוניברסיטת אריאל

    מתברר שגם התלמידים מבינים את המורכבות, ואלה שבוחרים להגיע לאקדמיה מוצאים בה, למרות הכל, מוסד רלוונטי. "ללמוד באקדמיה זה לפתוח דלת לעולם של ידע ופיתוח המחשבה", אומרת דבורה תורגמן, סטודנטית שנה ג' לתקשורת באוניברסיטת אריאל. "זה לאתגר את עצמך, לבחור לקום כל בוקר ולהיכנס לשיעור לא כי אתה חייב אחרת המחנכת תתקשר להורים, אלא כי אתה רוצה להעמיק ולדעת וללמוד מאנשים עם ניסיון חיים ריאלי ואקדמי. כשאתה לומד תקשורת חשוב להתנסות בכלים הכי חדשניים ולפגוש אנשים עם ניסיון. באקדמיה אני זוכה לקבל גם ידע תיאורטי וגם ידע מעשי שהופכים אותי בסופו של דבר למקצועית יותר ועם יתרון בהשתלבות בתעשייה".

     

    לדברי אביעד ניסים, סטודנט להנדסה אזרחית בשנה ג' ומנכ"ל אגודת הסטודנטים באוניברסיטת אריאל, הלימודים באקדמיה, מעבר להעשרת הידע התיאורי

    והמעשי בתחום לימודים ספציפי, נותנים כלים לפתח את החשיבה בצורה עצמאית וחדשנית. "האוניברסיטה וסגל המרצים שלה מעודדים סטודנטים ליזום, לחקור וליצור, תומכים במיזמים מקוריים תוך כדי שמירה על אינטגרציה עם העולם ההולך ומתפתח". כמנכ"ל האגודה, מוסיף ניסים, "אני יכול לומר שאגודת הסטודנטים תומכת בסטודנטים, עוזרת ומלכדת, יוצרת הווי חברתי בתוך הקמפוס ומחוצה לו ומעודדת סטודנטים וסטודנטיות להיות מעורבים בעשייה חברתית גם ממעבר לכיתת הלימוד".

     

    "סגל המרצים מעודדים סטודנטים ליזום, לחקור וליצור". אביעד ניסים, סטודנט להנדסה אזרחית.

     

    בשיתוף אוניברסיטת אריאל

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים