בלאט וזוסמן עושים טוב על הלב

ניצחונה של הפועל ירושלים על לייטקבליס הראה ניצוצות של כדורסל אירופי, אך לא נותן מדד לגבי ההמשך שכן הקבוצה הליטאית הייתה חלשה אף יותר מהרגלה. לעומת זאת, גם הפסדה של מכבי ת"א לצסק"א מוסקבה אינו מלמד רבות, מאחר והפסידה בשיניים לקבוצה בכירה ברמות הגבוהות מאוד. עם זאת, ניתן להסיק מסקנות לגבי דור העתיד שלנו: כשצופים בתמיר בלאט ויובל זוסמן אפשר להבין שגדל כאן דור שעוד יביא לנו הרבה כבוד והישגים.

בלאט הראה את כישוריו ויכולתו לרכז קבוצה כבר בעונה שעברה. אך נדמה שהעונה הוא מתעלה על עצמו בכמה רמות. בגיל 21 מציג בלאט יכולת מסירה פנטסטית שלא ראינו בארץ אפילו משחקנים זרים בכירים ומנוסים, וראיית משחק שפשוט גורמת להתענג. בד בבד הוא גם שיפר את הקליעה ומגלה אינסטינקטים של חתול בתפיסת עמדה מתאימה ושחרור הכדור מהיד בצורה זריזה ומדויקת. לא ברור אם זה חינוך או עניין גנטי, אבל מה שבטוח, הכדור לא נפל רחוק מהעץ.

יובל זוסמן(צילום: מכבי תל אביב)

במקרה של זוסמן יש לציין לשבח את ספאחיה. אחרי שנים של הבטחות שווא לדקות משחק לישראלים צעירים (איתי שגב, בן אלטיט ועוד רבים וטובים), סוף סוף נעתר מאמן צהוב לפרויקט קידום צעירים, ומשלב אותם גם במשחקים סופר חשובים. זוסמן בהחלט משיב לו כגמולו עם הרבה ביטחון במשחק והגנה טובה כולל חטיפה ברגעים מכריעים. זוסמן מראה לכולנו שככל שניתן ביטחון לשחקן הישראלי כך הוא ישתפר, ולא יועילו שום חוק רוסי או צ'רקסי. היה ניתן לראות את הביטחון שחש כשפנה אל השופט בשלבי סוף המשחק והורה לו לצפות במוניטור על שריקה לא נכונה, במקום להוריד את הראש ולקבל את רוע הגזירה של המבוגרים.

בעתיד אני מקווה שנראה את דני אבדיה משתלב גם כן, ואיתו עוד שחקנים, מה שיועיל לא רק להם ולנבחרת אלא בעיקר לקבוצות שלהם. כי השינוי האמיתי שחל במכבי העונה הוא השחקן הישראלי. במקום בו לא עזרו רוצ'סטי, סוני ווימס וגאודלוק, גם לא יעזרו ווילבקין ופארגו. הכל יקום ויפול על כמה הקבוצה תהיה גאה בעצמה.