המהפך של שולם: הניצחון האחרון של הפועל חדרה על מכבי ת"א

יש כבר מי שקורא לזה "משחק העונה", וגם אם התואר הזה קצת מוגזם, קשה להתעלם מכך שהמשחק היום (שבת, 17:00) בין הפועל חדרה למכבי תל אביב, סוג של דוד נגד גוליית, הפך לאחד הסיפורים הגדולים של השבוע. בטח כשדוד מוביל את טבלת ליגת העל.

אבל לא רק התרגשות מסיפור סינדרלה יש כאן. המשחק הזה מחזיר את זקני העיר חדרה לאחד המשחקים הגדולים בתולדות המועדון הצנוע - הפעם האחרונה שחדרה ניצחה את הצהובים בליגה. הוא זכור לא רק בגלל התוצאה והניצחון הסנסציוני, אלא מפני שהיה במה לאחד המקרים המוזרים שאפשר לדמיין, שבוודאי יכול לתפוס מקום של כבוד בפנתיאון של הכדורגל הישראלי.

חדרה מנצחת את מכבי ת"א ב-1977(צילום: מתוך "ידיעות אחרונות")

41 שנים אחרי. מימין לשמאל: אלחדד, ארגז ועפגין(צילום: עוז מועלם)

10 בדצמבר 1977, מחזור תשיעי בליגה הראשונה. למגרש בחדרה מגיעה הדאבליסטית, מכבי ת"א, על שלל כוכביה כמו אבי כהן, בני טבק, ויקי פרץ ומיקו בלו. בחדרה קראו לזה: "העשירים מתל־אביב מול המשפחה הקטנה והצנועה".

אבל לחדרה היה ג'וקר אחד ביד, שלום שוורץ ז"ל ("שולם") שנחשב עד היום לגדול שחקני המועדון בכל הזמנים. הבעיה הייתה שהוא היה לא מרוצה. בתקופה שלפני המשחק שוורץ הרבה להתעמת עם ההנהלה על תנאיו הכספיים. הכוכב הגדול חש שאינו מקבל תמורה ושכר הולם למעמדו. במונחים של היום דרישתו נראית צנועה למדי: הוא רצה שהמועדון יממן שתי מיטות לבנותיו. הבקשה נותרה ללא מענה, ובתגובה החליט להחרים את המשחק הגדול נגד מכבי ת"א.

שוורץ (משמאל). הגיבור שבכלל לא היה אמור לשחק(צילום: באדיבות ההתאחדות לכדורגל)

בנו, יקיר שוורץ (42), סיפר השבוע: "אבא ראה איך שחקני נבחרת סביבו התקדמו כלכלית, בזמן שהוא דרך במקום. זה עשה לו משהו. כשביקש מהנהלת חדרה לקנות את המיטות לאחיות שלי, הם מרחו אותו. זה היה מעליב. כשהגיע המשחק מול מכבי ת"א, הוא החליט לעשות מעשה".

למרות זאת, הקפטן אבי ארגז דווקא האמין שחברו לא ינטוש אותם. "תרשום 15 שחקנים בטופס המשחק במקום 16", אמר למנהל הקבוצה קיצ'י כהן. "תשאיר מקום לשולם. הוא לא יפקיר אותנו". בהמשך ההחלטה הזו תתברר כהברקה.

"רוגבי של שמחה"(צילום: מתוך "ידיעות אחרונות")

קיצ'י אכן רשם 15 שחקנים בטופס, ובלי כוכבה הגדול חדרה נקלעה לפיגור 1:0 משער של אריה מזרחי בדקה ה־36. בזמן שהשחקנים רצים על הדשא, האוהדים הבינו מהר מאוד שככה אי אפשר לנצח. הם ערכו מגבית, ושני נציגי הקבוצה, יוסל'ה ז'לניק ומשה עמר, נשלחו אל ביתו של שוורץ חמושים במזומנים. "אבא סיפר שהם הגיעו בהפסקה ואמרו לו שהאוהדים אספו כסף", מספר הבן יקיר. "הם התחננו: 'מכבי מובילים, ואתה חייב לבוא'. אבא לא הצליח לעמוד בפניהם, התלבש והלך איתם למגרש".

זוכרים את טופס המשחק? למזלה של חדרה, השופט משה אשכנזי ז"ל שכח להעביר אותו ואת כרטיסי השחקן לקוון, והם נותרו בחדר ההלבשה. וכך, עם הגעתו של שולם לאצטדיון, הוא לבש מדים בזמן שהמנהל קיצ'י כהן מיהר להוסיף את שמו לרשימת השחקנים במקום הפנוי בטופס.

ומה יהיה בשבת הקרובה?(צילום: ראובן שוורץ)

בואו של שוורץ עורר גל של התרגשות בקהל והכניס התלהבות בקרב שחקני חדרה. ההמשך כאילו נכתב בתסריט הוליוודי: שוורץ כבש צמד (דקות 77 ו־87), ובתווך עמי אלחדד הבקיע בדקה ה־82. המהפך מהאגדות הושלם. 1:3 לחדרה על "העשירים מתל־אביב". "שולם עשה ככל העולה על רוחו במגרש", משחזר אלחדד (63). "בסוף רק רציתי למחוא לו כפיים. זו הייתה תצוגה שרואים פעם בדור. זה היה משחק היסטורי להרבה מאוד אנשים בחדרה, עבורנו זה היה כמו זכייה בגביע. בעיר התגוררו 30 אלף איש, 6,000 מהם באו למשחק. האוהדים פרצו למגרש, הרימו אותנו על הכתפיים ולא נתנו לנו לרדת לחדר ההלבשה".

אייל עפגין היה אז שחקן צעיר בן 18. כשהתברר ששוורץ בחזקת "נעדר", הוא נזרק להרכב. כששוורץ הגיע לאצטדיון ועלה לשחק, עפגין היה זה שהוחלף. "כל קבוצה ידעה שקשה לקחת נקודות אצלנו, כי היה קשה לפצח את היחד והמשפחתיות, המחויבות שלנו למועדון ולעיר", הוא מספר. "היינו קבוצה של שכונה ועיר קטנה. לא במקרה זוכרים את הניצחון בעיר יותר מארבעים שנה".