ותודה לקומבינות / מליניאק

• לטבלת היורוליג
  

בודוצ'נוסט קבוצה חלשה, אבל לפחות משחקת לפי המגבלות שלה. הבעיה היא שהמקסימום שלה הוא המינימום של מכבי, שעברה לקצב הליכה וקלעה 34 נקודות בלבד במחצית הראשונה. לחטוף 7 שלשות ב-58 אחוז במחצית הראשונה, נגד קבוצה שאין לה שום איום מתחת לסל (אלן אומיץ', 2.15 מטר, הוא בדיחה על קביים), זה לא הגיוני.

אנג'לו קלויארו. למה מה ההבדל בין משחק בית לחוץ(צילום: אתר מכבי תל אביב)

הגיע הזמן לדבר על הגנת החילופים של מכבי. חילוף צריך להיות האופציה האחרונה של ההגנה נגד חסימה, אחרי מעבר בכוח, יציאה תוקפנית לכדור ועוד. חילופים אוטומטיים הם פתרון

קל לשחקנים בטלנים, שיוצרים מיס־מאצ'ים מיותרים מהמהלך הראשון של ההתקפה. טאריק בלאק יוצא לטיולים שמונה מטר מהסל וחוטף שלשות מעל לראש, בזמן שווילבקין נלחם על עמדה מול שחקנים שגבוהים ממנו בראש. מה ההיגיון?

בלאק הוא סנטר מצוין, אבל לא מנצלים אותו כי ההתקפה של מכבי בנויה על כדררת שלא נגמרת של ווילבקין, ושחקנים שאולי רוצים למסור פנימה לא יודעים. המחצית הראשונה נראתה כמו משחק הכנה לעונה. יובל זוסמן ואנג'לו קלויארו למדו מה ההבדל בין משחק בית למשחק חוץ ביורוליג כשמפעילים עליהם לחץ.

ברבע הרביעי ספאחיה ירד מהגנת החילופים – וראה זה פלא, המונטנגרים לא הגיעו למצבי זריקה ונתקעו על 62 נקודות במשך חמש דקות. שורה תחתונה: עוד יום במשרד.