תאונות עבודה: כך מקבלים פיצויים

יצאת בבוקר לעבודה בריצה כדי להספיק את האוטובוס והשתטחת על הרצפה. היד שבורה, הראש כואב ואת לא מסוגלת לעבוד. הרופאה אמרה שאת זקוקה להחלמה של 3 חודשים בבית, אבל איך תתפרנסי בינתיים?

כבר 20 שנה שאת יושבת במשרד על כיסא מפלסטיק, 9 שעות ביום, 5 ימים בשבוע. לפני חודש עשית בדיקות וגילית שאת סובלת מפריצות דיסק בשלוש חוליות. האורתופד הודיע לך שאת לא יכולה להמשיך לעבוד במשרה מלאה ואת חייבת לשכב חצי מהיום. מי ישלם לך על ההפסדים?

החוק בישראל מעניק רשת ביטחון לעובדים שנפגעו במהלך העבודה, בדרך אליה, בחזרה ממנה או במהלך פעילות מטעם העבודה, ובנוסף מכיר בשורה של מחלות כ"מחלות מקצוע" המזכות בגמלה. כדי לממש את הזכות הזו כל מה שאנחנו צריכים הוא להגיש תביעה להכרה כנפגעי עבודה בביטוח לאומי ולצרף חוות דעת רפואיות.

אבל זה לא הכל. במקרים מסוימים אפשר להטיל גם על המעסיק אחריות נזיקית ולקבל ממנו פיצויים נכבדים באמצעות הגשת תביעה בבית המשפט.

אבל איך יודעים מתי כדאי לתבוע את המעסיק ומתי לא? ובכלל, את מי לתבוע קודם – את ביטוח לאומי או את המעסיק? ואם ביטוח לאומי דחה את התביעה – איך אפשר להילחם בו? ואם קיבלתי גם גמלה וגם פיצויים – האם זה מתקזז?

הפעם ב-Psakdin Live: עו"ד דוד סער, עו"ד תאונות עבודה, משיב לשאלות של עובדים ועובדות שנפגעו, נפצעו, שברו, כאבו וסבלו – ומבהיר את המצב המשפטי לכולם.

אחרי שתצפו בזה – כבר לא יהיה לכם ספק:

*המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.