אותה המחלוקת באריזה חדשה: הקמפיינים בבחירות המקומיות לאורך השנים

מתמודדים ברחבי הארץ שנאבקים על כיסא ראש העיר מעלים הילוך לקראת היישורת האחרונה, וכבכל מערכת בחירות לא חוששים לצאת בקמפיינים שליליים נגד מתחריהם ופלגים שונים בחברה: חרדים מול חילונים, ימין מול שמאל ויהודים מול ערבים. מסקירה של תעמולת הבחירות לרשויות המקומיות ברחבי הארץ מהשנים שקדמו לקום המדינה ועד היום, בדקנו כיצד השתנתה שיטת הפרסום לאורך השנים והאם השיח באמת מקצין?

כרזת בחירות נגד אולמרט בירושלים(באדיבות הספריה הלאומית)

הרבה לפני שנתניהו פרסם את הסרטון שבעקבותיו גם התנצל בפני הציבור הערבי, קמפיין בחירות בחיפה מהימים שלפני קום המדינה קרא דווקא לתושבים היהודים להצביע למועמדים ערבים ספציפיים: "ציבור הבוחרים היהודים - נהרו בהמוניכם אל מקומות הקלפי ומלאו את חובתכם האזרחית", נכתב.

מסקירה של הקמפיינים ניתן לראות כי הנושאים שמעסיקים את התושבים לא השתנו לאורך השנים. מאבק הכוחות בירושלים בין החילונים לחרדים תמיד היה נוכח. חזי עמיאור, אוצר אוסף ישראל בספרייה הלאומית אמר ל-ynet כי בשנות ה-60 עיקר המלחמות נגעו בעיקר סביב ניתוחים לאחר המוות וקבורה יהודית. "צביון השבת היה ונשאר נושא למחלוקת שעליו מתבססים הקמפיינים לראשות העיר", הוא מסביר.

היהודים מתבקשים לנהור לקלפיות בחיפה(באדיבות הספריה הלאומית)

"החרדים רואים את ירושלים כעיר חרדית, וכשהעירייה מפעילה משחקי כדורגל בשבת או בריכת שחייה מעורבת, מבחינתם זה שינוי של הסטטוס קוו - והם יפתחו במלחמה על כל שינוי שיהפוך את העיר לפחות דתית". דוגמה נוספת לקמפיין שלילי שניצל את המחלוקת בין החרדים לחילונים היא כרזה מ-1993, שמציגה תמונה של חרדים עם הכיתוב "ירושלים חרדה מאולמרט". מנגד, כרזה של סיעת יהדות התורה שהזהירה את המצביעים ממרצ שאלה את התושבים: "איזו ירושלים אתם רוצים - יהודית או מתייוונת?". גם בבחירות הנוכחיות לראשות העיר, יש מי שעשה שימוש בקרע בין חילונים לחרדים. קמפיין הבית היהודי בבירה הציג את המועמדים לראשות העיר כחרדים לצד הכיתוב "רק בית יהודי מנצח יבלום את השפעת החרדים".

יהדות התורה נגד "המתייוונים" ממרצ(באדיבות הספריה הלאומית)

התשובה של מרצ: ירושלים חופשית או חרדית?(באדיבות הספריה הלאומית)

קמפיין לבחירות בת"א(באדיבות הספריה הלאומית)

עמיאור מסביר כי למרות הנושאים הנצחיים שנמצאים במוקד המחלוקת, יש סוגיות שמעסיקות את המצביעים רק בשנים האחרונות. "התחבורה הציבורית הוא נושא חדש בנוכחות בקמפיינים. פעם לא הייתה לו כזאת חשיבות, וב-2018 הוא בוער ונוכח במיוחד בקרב המצביעים לרשויות המקומיות. בבחירות הארציות המצביעים אמנם לוקחים בחשבון סוגיות של דת ומדינה, אך בבחירות המקומיות אנשים מצביעים לגבי מה שמטריד אותם ביומיום".

בשנת 1978 שיטת הבחירות לרשויות המקומיות השתנתה, ולכן הקמפיינים שפורסמו בעשורים שלאחר מכן הדגישו את שם המועמד בצורה בולטת יותר. "עד שנות השבעים לא היו בחירות אישיות, ולכן הטקסט במודעות היה משמעותי בהרבה מהמועמד עצמו", אומר עמיאור. "היום בכל הערים ניתן לראות שהמודעות מעוצבות בשימוש תמונה גדולה של המועמד, ולא של הרשימה או המפלגה. כישוריו של המועמד הפכו לרלוונטיים יותר על פני ערכיו".

(באדיבות הספריה הלאומית)

אייל ארד, ששימש בין השאר כיועצם האסטרטגי של ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט וראש העיר לשעבר ניר ברקת, וממחברי הספר "קילר אינסטינקט" בהוצאת "ידיעות ספרים", אמר ל-ynet כי "ייתכן שהתרבות הפוליטית בעבר הייתה יותר מעודנת מאשר היום, אבל נושא הקמפיינים השליליים היה קיים מאז ומתמיד. קמפיינים נגטיביים קיימים משום שהם אפקטיביים. בשביל להיבחר מספיק לשכנע את הציבור שהיריב פחות טוב ממני. המימד האישי רק הולך ועולה לעומת הירידה של החשיבות האידאולוגית. רמת הכשירות של מי שבסוף ינהל את העיר חשובה יותר מהמפלגה שעומדת מאחוריה, כמו במקרה של המתמודדת עינת קליש-רותם בחיפה, הנתמכת גם מצד העבודה ומרצ, וגם מצד החרדים".

ד"ר תהילה שוורץ-אלטשולר, עמיתה בכירה במכון הישראלי לדמוקרטיה, טוענת כי בשל העובדה שהרשויות המקומיות דואגות לדברים שיותר חשובים לחיים האישיים שלנו כמו חינוך הילדים וניקיון הרחובות,

אופיין היה מאז ומעולם יצרי יותר בשל ההיכרות האישית עם המועמדים ומעורבות רגשית גבוהה יותר.

עם זאת, שוורץ-אלטשולר הצביעה על שינוי נוסף שמורגש היטב בבחירות האחרונות: המודעות והעלונים שמילאו רחובות העיר בעבר עברו למימד הדיגיטלי - רשתות חברתיות, הודעות SMS ושיחות טלפון. "התופעה החדשה שמזהים בבחירות הנוכחיות שבה משתמשים בסלולרי כדי להגיע לתושבים גורמת לחוסר נחת ולמטרד. אין תושב שלא קיבל הודעת טקסט או שיחת טלפון עם מסרים וסקרים. פעם ראינו תמונות ברחוב או בדואר - והיום זה בפיד של הפייסבוק. בעיניי, טכניקות הפרסום החדשניות יצטרכו לעמוד למבחן החוק בקרוב בשל השימוש בפרטים האישיים לצורך תעמולת בחירות".