שתף קטע נבחר

שבע ערים מעורבות, 35 תפקידים בכירים - רק שני ערבים

מחקר של המכון הישראלי לדמוקרטיה מצביע על שיעור נמוך של שילוב ערבים בתפקידים כגון מנכ"ל, יועץ משפטי, מבקר עירייה, מהנדס עיר או חבר מועצה. החוקרים: "קרקע פורייה לדחיקת המיעוט ואפלייתו"

 

 

לקראת הבחירות לרשויות המקומיות המתקיימות היום (יום ג') ערך המכון הישראלי לדמוקרטיה מחקר שבחן את שילוב הערבים בשבע עירייות בערים מעורבות: תל אביב-יפו, חיפה, עכו, רמלה, לוד, מעלות-תרשיחא ונצרת עילית. מהמחקר עלה כי באף אחת מהן לא מכהן מנכ"ל, יועץ משפטי, מבקר עירייה או מהנדס עיר ערבי, ורק שניים מתוך 35 תפקידים פקידותיים בכירים - הם ערבים.

 


 

את המחקר ערכו עו"ד עודד רון ונסרין חדאד חאג' יחיא, שבדקו ערים בהן שיעור המיעוט הערבי עולה על 10%. עלה ממנו כי התפקיד הבכיר היחיד בשבע הערים שמאויש על ידי ערבים הוא גזבר - בחיפה ומעלות-תרשיחא. על פי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מעמדם הייחודי של תושבי מזרח ירושלים מונע להגדירה כעיר מעורבת, ומנגד תל אביב-יפו, ששיעור תושביה הערבים הכולל הוא פחות מ-5%, מוגדרת עיר מעורבת משום שביפו שיעורם הוא יותר מ-25%.

ייצוג הערבים בתפקידים הבכירים בעיריות (נתונים:
(נתונים: "המכון הישראלי לדמוקרטיה")

שיעור חברי המועצה הערבים לעומת שיעור התושבים הערבים (נתונים:
(נתונים: "המכון הישראלי לדמוקרטיה")
 

 

ייצוג הערבים בדרגים המקצועיים בעיריות (נתונים:
(נתונים: "המכון הישראלי לדמוקרטיה")
 

מממצאי המחקר עולה כי בכל הערים המעורבות חל בעשור האחרון שיפור מסוים בייצוג של ערבים בקרב עובדי העירייה, אך המצב עוד רחוק מייצוג הולם. בנצרת עילית, שבה כרבע מהתושבים הם ערבים, רק כ-5% מעובדי העירייה הם ערבים. בלוד, שבה 30% מהתושבים הם ערבים, רק כ-14% מעובדי העירייה הם ערבים. ברמלה, שבה כ-23% מתושבי העיר הם ערבים, רק 12% מעובדי העירייה הם ערבים ובעכו, שבה כ-31% מתושבי העיר הם ערבים, רק כחמישית מעובדי העירייה הם ערבים.

 

על פי הנתונים, העובדים הערבים שנקלטו בעירייות של הערים המעורבות הגיעו בעיקר לתפקידים זוטרים, כגון תחזוקה וניקיון. בכל הערים המעורבות, פרט לעכו ולמעלות-תרשיחא, יש גם פער בין שיעור הערבים בכלל אוכלוסיית העיר ובין שיעורם בקרב חברי המועצה. הפער הגדול ביותר נמצא בנצרת עילית, שבה 24% מהתושבים הם ערבים, ומכהנים בה רק שני חברי מועצה ערבים.

 

החוקרים מציינים כי הייצוג החסר בקרב חברי המועצה ועובדי העירייה מעלה חשש שהעיריות לא יקצו את המשאבים הנדרשים לצמצום הפערים החברתיים והכלכליים בין התושבים היהודים לתושבים הערבים. ניסיון העבר מלמד שייצוג חסר של מיעוט במוקדי קבלת ההחלטות מהווה קרקע פורייה לניצול לרעה בידי הכוח המוניציפלי לשם דחיקת המיעוט ואפלייתו.

 

לצורך שיפור המצב, החוקרים ממליצים בין היתר לבצע תיקוני חקיקה שיעגנו את חובת הייצוג ההולם של האוכלוסייה הערבית בקרב עובדי העיריות ולהקצות להם משרות בכירות ייעודיות. הם הוסיפו כי "שותפות מלאה תהיה ההוכחה לכך שהפילוג וההסתה לא יצליחו להרוס את החיים במרחבים המשותפים ליהודים ולערבים בישראל".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: דנה קופל
עיריית תל אביב-יפו
צילום: דנה קופל
מומלצים