תיק זדורוב והמלכוד של ניצן

תאיר ראדה ז"ל(צילום: אביהו שפירא)

פרקליטות המדינה הגנה עד היום בבג“ץ על אינספור החלטות בעיתיות של הממשלה, וגם שלה עצמה, וגם אם יצאה מהן בשן ועין מעמדה כגוף מקצועי כמעט שלא נפגע. אופן ניהול תיק הרצח בפרשת תאיר ראדה, ובמיוחד הטיפול במה שזכה לכינוי ”הראיה החדשה“, עלול לחולל שינוי דרמטי במעמד הפרקליטות ולפגוע אנושות באמון הציבור במוסד התביעה הכללית במדינת ישראל.

פרקליט המדינה שי ניצן נחשב, עוד מהימים שבהם היה העוזר של פרקליטת המדינה המיתולוגית דורית ביניש, לאחד המוחות המבריקים במשרד המשפטים. נער הזהב, שגדל במחלקת הבג“צים הנחשבת לסיירת של הפרקליטות, עשה לו שם של מי שמסוגל להגן בבג“ץ גם על העמדות המשפטיות הקשות ביותר והשנויות ביותר במחלוקת. מהסיכולים הממוקדים ועד שיטת הטלטול של השב“כ, תמיד ניצן ידע להציג את הטיעון המשפטי המשכנע, המקורי או היצירתי ביותר.

אבל עכשיו, שנה ורבע לפני לסיום כהונתו וכשברקע רגע ההכרעה המתקרב בתיקי ראש הממשלה נתניהו, ניצב ניצן מול אחד הרגעים המאתגרים בקריירה שלו - הצורך להכריע אם להסכים לעריכת משפט חוזר לרומן זדורוב שהורשע ברצח תאיר ז“ל. זאת, לאור סימני השאלה בפרשה המטרידים את הציבור כבר יותר מעשור, ובעיקר נוכח גילוי ההתאמה בשבוע שעבר בין הדי-אנ-איי של השערה שנמצאה על גופתה של תאיר לדי-אנ-איי של השושלת המשפחתית א“ח, בן זוגה לשעבר של א“ק שלטענתו הודתה שביצעה את הרצח כשהיא לבושה בבגדיו.

הראיה החדשה מעוררת מחדש את התהיות על אופן הטיפול של הפרקליטות בשערות, ובפן הרחב יותר את השאלה אם אכן עשתה הכל כדי למצוא את הרוצח האמיתי או שהיה לה נוח להאשים את זדורוב ולכן היא התעלמה מכל הראיות שלא התיישבו עם אשמתו. על הקרקע הזו הלכו ופרחו עם השנים תאוריות קונספירטיביות שערערו את אמון הציבור בפרקליטות ומסכנות את מעמדה.

זדורוב(צילום: גיל יוחנן)

ישראל לא לבד. צריך לזכור שגם במדינות אחרות מתמודדות רשויות אכיפת החוק כבר שנים עם תאוריות קונספירציה שנפוצות ביתר קלות ברשתות החברתיות. כך למשל בפולין עוסקים כבר שנים בנסיבות התרסקות המטוס שעליו היה בין השאר גם הנשיא לך קוצ‘ינסקי, ובארה“ב מספק הנשיא טראמפ רוח גבית לקריאות ה“פייק ניוז“ על כל ממצא שלא מוצא חן בעיני מישהו.

בפרשת תאיר ראדה יש גם מכל אלה, כשבקבוצות רבות בפייסבוק דנים כבר שנים באשמתו או בחפותו של זדורוב ומטילים ספק בהרשעתו ברצח. העובדה שפרקליטות המדינה מצטיירת שוב ושוב כגוף מתנשא שאינו יודע לקבל ביקורת ומסרב לבדוק את עצמו ולהודת בטעויות, רק מוסיפה לתחושת חוסר הנוחות כלפי התנהלותה בפרשה ולתפיסה שהיא ”הרוויחה את ביקורת ביושר“.

כך למשל התנהלות הפרקליטות סביב הקמת נציבות התלונות עליה (בדומה לגופי ביקורת אחרים שקיימים כמו נציב תלונות החיילים, השוטרים ואפילו גוף ביקורת על השופטים) שחקו עד דק את הדימוי של הפרקליטות, שנעמדה על הרגליים האחוריות וניהלה מלחמת חורמה נגד הקמת כל גוף שיבדוק אותה. גם פרשת רות דוד, שעדיין לא הגיע להכרעה, מחזקת את הדעה השלילית בציבור על התביעה הכללית.

"קבלן הרשעות" של הפרקליטות 

הביקורת הציבורית ותחושת אי האמון בפרקליטות הועצמו מאוד על רקע ההתנהלות הקלוקלת בעבר של המכון הפתולוגי לרפואה משפטית באבו כביר, שנחשב ל"קבלן הרשעות“ של הפרקליטות. שורת תחקירים גילו סימביוזה מסוכנת בין הפרקליטות למכון, ולתחושה שהסניגורים לא תמיד קיבלו את כל המידע הדרוש להם כדי להגן על חשודים.

השאלה כעת היא אם הפרקליטות תסכים לעריכת משפט חוזר לזדורוב בעקבות הראיה החדשה. אם תסכים, רבים יראו בכך הודאה בטעויות ובכישלון בניהל התיק. אם תסרב, באווירה הציבורית הנוכחית יקשה עליה לשכנע שהסיבה עניינית ולא חשש מהודאה בטעות.

ועדיין, חרף הביקורת בפרקליטות מתעקשים גם כעת שניהלו את החקירה בתום לב ושהם באמת ובתמים סבורים שזדורוב הוא הרוצח. בהקשר זה הם מזכירים שזדורוב נמצא אשם על ידי חמישה שופטים, שלושה במחוזי ושניים בבית המשפט העליון שבחנו את כל טענות ההגנה והראיות (השופט השישי, יורם דנציגר, סבר בדעת מיעוט שיש לזכותו מחמת הספק אך הדגיש כי מדובר בזיכוי שהוא ”כפסע מהרשעה“).

בפרקליטות מזכירים גם את עקרון סופיות הדיון, הקובע שהליכים משפטיים צריכים להסתיים ואי אפשר לשוב ולפתוח תיקים שהוכרעו על כל בדל ראיה אלא רק במקרים חריגים ונדירים. במקרה זדורוב הם משוכנעים שהראיה החדשה, אותה התאמה גנטית אפשרית בין השערה שעל גופתה של תאיר לשושלת הגנטית של א“ח, היא שולית ובכל מקרה לא יוצרת ספק שיצדיק עריכת משפט חוזר. בחדרי חדרים הפרקליטי מביעים חשש שאם יסכימו לעריכת משפט חוזר לזדורוב, הדבר יעורר לחצים להסכים למשפטים חוזרים נוספים.

תהא אשר תהא החלטתו, פרקליט המדינה שי ניצן נמצא במלכוד. מצד אחד הוא צריך לתת גיבוי לאנשי הפרקליטות ולדרך שבה ניהלו את התיק, אבל מצד שני הוא גם צריך לגלות רגישות ציבורית ראויה כלפי אלה שהספק עדיין מנקר בלבם והדורשים משפט חוזר.

פרופסור יניב ארליך, מדען ומומחה בעל שם עולמי ל-DNA, התארח היום באולפן ynet והתייחס להתפתחויות החדשות בפרשה. "כמו ששמענו בימים האחרונים, בעצם נמצא DNA שלפי הבדיקות שנעשו מתאים לחצי אחוז מהאוכלוסייה. ה-DNA הזה מתאים גם לפרופיל של א"ח", הסביר ארליך.

 הפרקליטות ניסתה להסביר שחצי אחוז מאוכלוסיית ישראל נמצא בטווח הזה, אבל אנחנו יודעים שזה מאוד מוגבל, ומדובר בשושלות ממוצא מסוים, במקרה הזה קהילות מצרים.

"כשאומרים חצי אחוז מאוכלוסיית ישראל צריך לזכור, שלא סביר שכולה הייתה יכולה לבצע את הרצח הזה. בן אדם לא קם בבוקר מבאר שבע, נוסע לבית ספר נופי גולן ומחליט לרצוח ילדה רנדומלית. אפשר לצמצם את זה מבחינה דמוגרפית, נגיד רק לאוכלוסייה היהודית ברמת הגולן. אני חושב שזו השערה שהיא לא לגמרי מופרכת. בגולן יש 20 אלף איש וההשערה שלנו היא שזה בן אדם שחי באזור.

מתוכם, לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, עשרה אחוז מהאנשים הם מתחת לגיל שבע. כנראה לא סביר שבן אדם בגיל 5 יצא עם סכין לרצוח ילדה בת 12. מכאן שאוכלוסיית הבסיס יורדת לאזור ה-18 אלף אנשים. אם עכשיו ה-DNA הזה מצוי בחצי אחוז מהאוכלוסייה, אז נשארו לנו 90 אנשים באופן ממוצע שיכולים להתאים לפרופיל הזה, אחד מהם זה א"ח".

אפשר לצמצם עוד יותר את המספר הזה?

"אפשר במיטוכונדריה לבדוק עוד אזורים. אני לא בטוח שהכל נבדק. למיטוכונדריה יש בערך 16 אלף סיסים של DNA. בבדיקה הזו, כנראה, לפי מה שהתקשורת אומרת, נבדק אזור מסוים שהוא מאוד שונה בין אנשים. אם אפשר יהיה לקבל את כל ה-DNA מכל המיטוכונדריה יהיה אפשר לצמצם לכמות יותר קטנה של אנשים".

האם אתה מעריך ברמה המדעית והמקצועית, שבסופו של דבר ניתן יהיה להגיע לחקר האמת וגם כמה זמן זה ייקח?

לבדוק את השערות האלה זה לא תהליך שייקח הרבה מאוד זמן בטכנולוגיה של היום".