שתף קטע נבחר

בלי הורים ועם ייצוג אפסי לערבים: המועצה הלאומית לגיל הרך יוצאת לדרך

משרד החינוך השיק הבוקר את המועצה הלאומית לגיל הרך שתגבש תוכנית לאומית רב שנתית שתתמקד בחינוך לגיל הרך. המועצה החדשה כבר נתקלה בביקורת בשל העובדה ששר החינוך הוא זה שעומד בראשה ומשום שאין נציגות של הורי הילדים

משרד החינוך הודיע הבוקר (ה') כי השלים את הרכבת המועצה הלאומית לגיל הרך וכי זו תחל לפעול בקרוב. עם זאת, ההשקה נתקלת גם בביקורת, זאת בין היתר בשל היעדר נציגות של הורי הילדים.

גן ילדים (צילום: shutterstock)
אילוסטרציה. המועצה הלאומית לגיל הרך יוצאת לדרך(צילום: shutterstock)

המועצה יוצאת לדרך באיחוד של כתשעה חודשים, לאחר שעל פי החוק שעבר ביולי 2017, היא הייתה אמורה לפעול לראשונה בפברואר שעבר. המועצה החדשה אמורה בין היתר לגבש תוכנית לאומית רב שנתית לשלוש שנים שתתמקד בחינוך הגיל הרך. תקציב הוועדה לשנת פעילותה הראשונה יעמוד על שישה מליון שקלים.

 

הקמת המועצה לוותה בביקורת מצד גומרים במערכת החינוך על כך שלחבריה אין באמת עצמאות, זאת בשל העובדה ששר החינוך הוא זה שעומד בראשה. בנוסף, בחינת הרכב הוועדה מעלה שאלות בדבר יכולתה לייצג ת כלל הזרמים בחברה הישראלית. מחצית מציגי הציבור בוועדה הם דתיים או חרדים, ומתוך 22 החברים – רק אחת היא ערביה.

 

בנוסף, למרות שהחוק המליץ על שיתוף ההורים במועצה – בפועל אין בה אף נציג של ההורים. ביקורת נוספת שהועלתה בנוגע להרכב המועצה עסקה בהיעדר הייצוג של נציגי המעונות הפרטיים לתינוקות ופעוטות בני 0-3.

גן ילדים (צילום: shutterstock)
אילוסטרציה. ההורים מחוץ למועצה הלאומית(צילום: shutterstock)

ביולי 2017 אישרה הכנסת את הצעת החוק שנתנה אור ירוק להקמת המועצה, זאת ברקע אתגרים משמעותיים שעמם מתמודד החינוך לגיל הרך: רמת השקעה נמוכה במיוחד והיעדר אחידות במשרדים שאחראים על החינוך והטיפול בקבוצת הגיל הרך.

 

בנוסף, הוועדה תהיה אחראית על התיאום בין משרדי הממשלה באשר לילדים במצב סיכון, ילדים בעלי צרכים מיוחדים, קשיים המגיעים מצד ההורים, ועל גיבוש הכשרה מקצועית לאנשי המקצוע העובדים בגיל הרך. הוועדה צפויה להתכנס ארבע פעמים במהלך השנה, ואולם בשלב זה לא ברור מה תהיה מידת היעילות שלה ומה תהיה המשמעות האמיתית של עבודתה, שכן בחינת מטרות הוועדה מעלה כי היא תהיה בעיקר אמונה על גיבוש "המלצות" בנושאים השונים.

 

על פי דו"ח החינוך האחרון של ה-OECD, ההשקעה בישראל בחינוך הגיל הרך נמוכה באופן משמעותי מממוצע ה-OECD ועומדת על 2,700 דולרים בלבד בשנה. זאת לעומת כ-14,700 דולרים בגרמניה, כמעט 17 אלף דולרים בשבדיה, וכ-24 אלף דולר בנורבגיה.

גן ילדים (צילום: shutterstock)
אילוסטרציה(צילום: shutterstock)

"אנחנו יוצאים כעת לדרך עם המועצה הלאומית לגיל הרך שכל עיסוקה יהיה טיפול בילדים של כולנו", אמר השר בנט. "לראשונה, תגבש המועצה תוכנית אסטרטגית ארוכת טווח שתיתן מענה לצרכי הגיל הרך, המהווה את אחד מהשלבים החשובים ביותר בהתפתחות הילד".

 

למרות ההודעה החגיגית, לא כולם מברכים על הקמת המועצה. "היא הייתה אמורה להיות בלתי תלויה ועצמאית מעצם היותה מועצה", אמרה פרופ' יערה בר-און, נשיאת מכללת אורנים. "למעשה זו ועדה בין-משרדית ולא מועצה כפי שהתכוונו אליה.

 

רוב חברי הוועדה הם פקידים ויש שם מעט חברים שהם בלתי תלויים. מועצה לא צריכה להיות מורכבת מפקידים, אלא מנציגי ציבור, לייצג את האינטרסים המרובים ולהיות מורכבת ממומחים. השאלה היא אם מועצה כזו, שמורכבת מפקידים במשרדי ממשלה, תוכל לעשות את עבודתה כראוי. אני מקווה שכן", הוסיפה.

 

"למרבה הצער המועצה מורכבת רובה ככולה מנציגי הממשלה ונציגי ארגוני מעונות היום", אמרה יערה שילה, רכזת התוכנית למנהלות מעון במכללת אפרתה, וממייסדות הפורום לחינוך מלידה של 'אנו'. "אין בכלל ייצוג למגזר הפרטי למרות שמתוך שרוב הילדים נמצאים במגזר הפרטי. מה שיותר מקומם הוא שאין כל נציגות הורית, שהם אלו שנלחמו למען החוק".

 

שילה טוענת כי שר החינוך לקח את המועצה לגיל הרך והפך אותה למועצה של הממשלה עם ארגוני מעונות היום. "בכל הכבוד וההערכה, הממשלה צריכה לתת תשובות לציבור ההורים ולא לארגוני המעונות. רובם המוחלט של ילדי ישראל אינם נמצאים במעונות היום הציבוריים ואין מי שייצג את קולם במועצה", הוסיפה.

 

עבודת המועצה תחל על רקע חוק הפיקוח על מעונות היום, שעבר בשבוע שעבר בכנסת. החוק צפוי להביא לפיקוח על המעונות הפרטיים לגיל הרך שאינם מפוקחים כיום, זאת במסגרת הקמת מערך פיקוח ורישוי לכלל המעונות שבהם שוהים למעלה משבעה פעוטות. בין היתר, ייבדק עברם הפלילי של עובדי המעונות, ובהמשך השנה יובא לאישור הוועדה לזכויות הילד תקנות בנושא הכשרות הצוות והבטיחות.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים