שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    "רציתי לאתגר את הדימוי של משפחה ונורמליות"
    ג'ון פול איוונס הופתע מההתנגדות הבריטית לנישואים חד-מיניים, והחליט לצלם את עצמו ביחד עם בן זוגו המבוגר ממנו בכמעט 30 שנה. התוצאה היא סדרת צילומים הקוראת תיגר על המבנה המוכר של תא משפחתי ותמונות נישואים. "תמיד הייתי ביקורתי לגבי הדרך בה מגויס הצילום כדי לחזק רעיונות של משפחה ונורמליות", הוא אומר בריאיון ל-ynet

     

     

    אילו אסוציאציות עולות לכם לראש כשאתם חושבים על אלבום תמונות משפחתי? אלו תמונות אתם רואים מונחות שם? אולי אתם רואים בעיני רוחכם זוג צעיר ביום חתונתו, הכלה לבושה בלבן, החתן לצידה, ידו מונחת על מותניה וחיוך נרגש על פניהם. קליק. ואולי, בעצם, הם מבוגרים יותר, ישובים מסביב לשולחן האוכל יחד עם שלושת ילדיהם, מנסים לגרום לכולם להסתכל לעבר המצלמה בעת ובעונה אחת, אך לשווא.

     

    אחד הדימויים שכנראה לא עוברים לכם בראש הוא של זוג גברים, האחד מבוגר בשלושים שנים מהשני. אין מדובר באב ובן. הם נשואים. הם ישובים מסביב לשולחן האוכל, פניהם פונות זה אל זה, אך הם אינם מתבוננים זה בזה אלא על העיתון אותו הם קוראים. על התהום הפעורה בין בני הזוג מגשרות כפות הרגליים שנוגעות זו בזו, כמרמזות על האינטימיות שדרה כאן פעם, מזמן.

    צילום: John Paul Evans (צילום: John Paul Evans)
    צילום: John Paul Evans
     

    דימויים לא צפויים אלה הם חלק מפרויקט של האמן ואיש האקדמיה הבריטי ג'ון פול איוונס, שעבודותיו עתירות הפרסים יוצגו כאן החודש במסגרת פסטיבל הצילום הבינלאומי בתל אביב, שייפתח ב-22 בנובמבר ועתיד להציג כ-40 תערוכות בינלאומיות של צלמים מהארץ ומהעולם. בעבודותיו, מצלם ג'ון פול את עצמו ביחד עם בן זוגו לחיים המבוגר ממנו ב-27 שנים, בשלל סיטואציות ספק עצובות - ספק משעשעות, שמייצרות תחושה עזה של אי-נוחות מטרידה.

     

    אאוטסיידרים במרחב הביתי

    מאחורי תמונות המשפחה האלטרנטיביות שמתארות את חיי הנישואים בין שני גברים, מסתתרת אמירה נוקבת על הדימוי של מערכות יחסים בכלל והומוסקסואליות בפרט, בחברה של ימינו. "העבודה נוצרה כתגובה לדיון התקשורתי סביב ההצעה לעגן נישואים חד-מיניים בחקיקה הבריטית ב-2013", הוא אומר בראיון ל-ynet. "הופתעתי לגלות את עוצמת ההתנגדות לכך ועד כמה עדיין מדובר בעניין לא פתור באנגליה. הדיון הפוליטי סביב נישואים גאים יצר אצלי את הרצון לחקור את הנושא יחד עם שותפי לחיים וכיום בעלי".

     

    "תמיד הייתי ביקורתי לגבי הדרך בה מגויס הצילום כדי לחזק רעיונות של משפחה ונורמליות, דרך הצילום המשפחתי ותמונות החתונה", הוא מוסיף. "מי שמיוצג שם בדרך כלל זה הזוג ההטרוסקסואלי, כך שאלבום התמונות המשפחתי מאשר את הרעיון של הזוג ההטרוסקסואלי כ'משפחה מאושרת'. דרך סדרת צילומים מטאפוריים אני מציג שינויים אבסורדיים בצילומי החתונה, ולמעשה מציג את בני הזוג כאאוטסיידרים במרחב הביתי. למשל, אני עושה שימוש מכוון בחליפה ובעניבה לשם הצגת נורמליות, ואז הופך אותה על ראשה דרך הצגת תרחישים אבסורדיים".

     

    תסביר.

    "משמעות הדימוי הבריטי של הג'נטלמנים עם החליפה הוא שלא משנה עד כמה הסיטואציה מאתגרת, אין להראות רגש אלא להמשיך כאילו לא קרה דבר. הדמויות המחויטות מגלמות סצנות של ביתיות, ולכן הן מעוררות תחושה משונה של בית ולא בית".

    צילום: John Paul Evans (צילום: John Paul Evans)
    צילום: John Paul Evans

    צילום: John Paul Evans (צילום: John Paul Evans)
    צילום: John Paul Evans

    צילום: John Paul Evans (צילום: John Paul Evans)
    צילום: John Paul Evans

    צילום: John Paul Evans (צילום: John Paul Evans)
    צילום: John Paul Evans

    צילום: John Paul Evans (צילום: John Paul Evans)
    צילום: John Paul Evans

    צילום: John Paul Evans (צילום: John Paul Evans)
    צילום: John Paul Evans

    צילום: John Paul Evans (צילום: John Paul Evans)
    צילום: John Paul Evans

    צילום: John Paul Evans (צילום: John Paul Evans)
    צילום: John Paul Evans

    צילום: John Paul Evans (צילום: John Paul Evans)
    צילום: John Paul Evans
     

    למה בחרת לצלם את עצמך יחד עם בן זוגך?

    "למרות שפיטר ואני נפגשנו כבר ב-1989, בקושי ישנה עדות מצולמת לשנים הרבות שבילינו ביחד. בגלל גילו של פיטר, שעכשיו בשנות ה-80 לחייו, חשתי דחיפות ליצור עבודה שתכלול את שנינו יחד כאלטרנטיבה לצילום המשפחתי והזוגי ולאלבום החתונה. זו הדרך שלי להשאיר חותם של הקיום שלנו בעולם. מאחר שפיטר כבר סובל ממחלות הקשורות לגיל כמו דלקת פרקים, היה מאתגר לעיתים להישאר במקום ללא תזוזה לצורך התמונה".

     

    "ברור לי שאנחנו לא נחשבים לזוג אידיאלי מבחינת המיינסטרים, וברור לי שהצגה של שני גברים בגילאים שונים עשויה לעורר תחושה של בלבול בסיטואציות מסוימות. בחיים האמיתיים לפעמים טועים לחשוב שאנחנו אבא ובן, אבל אני רואה את העבודה הזאת כסיפור החיים האישי שלי, והבלבול הזה הוא מציאות החיים הנחווית שלי".

     

    זכית לביקורת בשל ההצגה של זוג עם הפרש גילאים כה גדול?

    "אם מישהו היה טוען שעליי לבחור אובייקטים באותו הגיל על מנת להעביר את המסר, זה היה אירוני מבחינתי לציית לקודים הויזואליים המקובלים האלה. הרחבת הטיעון עשויה להיות שפיטר ואני לא יכולים לאכלס את אותו חלל ביתי בגלל שאנחנו לא נראים מתאימים לדימוי הזה. אני רואה את ההצגה שלי ושל פיטר כדרך לתיאור זוג חד-מיני שיש ביניהם פער של כמעט שלושים שנה, שמצאתי אותו מניסיוני כמאתגר הן בקונטקסט ההומוסקואלי והן בזה הסטרייטי".

     

    אני מוכרחה להודות שיש פער גדול בין תחושת האינטימיות שהיית מצפה לראות בצילום של זוג בביתו לבין תחושת העצבות והבדידות שמשתקפת מהתמונות שלכם.

    "חלק מתחושת העצבות היא מכך שהזמן חולף לו ביעף. הדמויות נראות נוגות, ובמובן מסוים הן אכן כאלה בגלל חוסר היכולת לשלוט בזמן החולף, ומכך שבגלל הפרש הגילאים הכרונולוגי בינינו, לא נוכל להזדקן ביחד. מאחר שלא רציתי שהעבודה תהיה יותר מדי עגמומית, הבנתי שעליי לגשת למלאכת יצירת התמונות עם קורטוב של אירוניה או הומור, ולכן איזנתי את תחושת העצבות כשיצרתי דימויים טראגיים-קומיים של זוג שלא יוכל להזדקן ביחד".

     

    ספר לי על הסובייקטים שמאחורי האובייקטים. האם קיימת רומנטיקה כשנכבית המצלמה?

    "לא הייתי מתאר אותי ואת פיטר כרומנטיים בשום צורה. אנחנו חולקים את אותו חוש הומור - שזה דבר חשוב מבחינתי, ושנינו מזל תאומים, כך שמצבי הרוח הנוירוטיים שלנו והמזג הרע מבטלים אחד את השני. לתמונות האלה יש משמעויות אישיות עבורי, כך שאני רואה את העבודה שלי כספר זיכרונות אישי. אולי אפילו כמכתבי אהבה".

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    הכרויות
    כתבו לנו
    מומלצים