זוכה מנהיגה במהירות מופרזת כי זהותו לא הוכחה

חברת ההשכרה "אלדן" הסבה דו"ח מהירות על לקוח, אבל הוא התעקש להישפט וניצח: לא הוכח כי הוא זה שנהג במכונית ביום שבו נרשם הדו"ח

עו"ד אדיר כהןפורסם: 08.11.18 , 17:52

בית המשפט לתעבורה בתל אביב זיכה לאחרונה מחמת הספק נאשם בעבירה של נהיגה במהירות מופרזת בכלי רכב שכור של חברת "אלדן". השופט דן סעדון קבע כי התביעה לא הצליחה להוכיח שהנאשם היה זה שנהג במכונית ביום שבו בוצעה העבירה.

בכתב האישום שהוגש נגד הלקוח לאחר שביקש להישפט נטען כי בפברואר 2016 הוא נתפס במצלמות מערכת א'3 נוהג במהירות מופרזת בכלי רכב שכור של "אלדן". הדו"ח הגיע לחברה וזו הסבה אותו על שם של הנאשם, מה שלטענת התביעה העיד כי הוא זה שנהג.

משפט כללי

זוכה פעמיים מנהיגה בשכרות בשל פער בין התוצאות

עו"ד ירון בוכובזה

החוק פוסל תוצאות בדיקה כפולה של אוויר נשוף כשמתגלה פער של יותר מ-10% בין התוצאות. נהג שהגיע לביהמ"ש התבסס על כך - וזוכה

זוכה פעמיים מנהיגה בשכרות בשל פער בין התוצאות

לחיזוק גרסתה העידה התביעה את מנהלת מחלקת דוחות החניה ב"אלדן". אלא שהיא הודתה שלא ראתה את הנאשם לוקח את המכונית, לא היא צילמה את רישיון הנהיגה שלו, לא היא זיהתה אותו כשוכר ולא היא הזינה את פרטי החוזה שלו.

למרות זאת, התביעה טענה בהסתמך על העדות שהוכח שהנאשם שכר את המכונית, ואילו ההגנה – שלא העלתה את הנאשם לעדות – לא הצליחה להפריך את ההנחה (או "חזקת הבעלות" בעגה משפטית) שקובעת כי בעל הרכב נחשב לנהג שביצע את העבירה.

מנגד כפר הנאשם בנהיגה במכונית וטען שלא החזיק בה במועד הרלוונטי. ההגנה טענה שדבריה של עובדת החברה הם עדות שמועה לא קבילה כיוון שלא הייתה נוכחת במועד השכרת הרכב.

אולי חדרו למחשבי החברה?

השופט דן סעדון ציין שהמחלוקת המכריעה בתיק היא לגבי זהות הנהג שביצע את העבירה, שכן אין ספק שהמצלמות קלטו את כלי הרכב השכור נוסע במהירות מופרזת. אלא שלטעמו, התביעה לא הביאה כל ראיה קבילה שמוכיחה שהנאשם אכן שכר את המכונית במועד ביצוע העבירה. הוא הבהיר כי את "חזקת הבעלות" אפשר להוכיח רק לאחר שמוכחת זהותו של בעל הרכב – ובמקרה הזה אין הוכחה כזו.

ראשית, הסביר השופט, הנאשם אינו בעל המכונית אלא חברת "אלדן". שנית, לא הובא עד ראייה שיכול להצביע על הנאשם כמי שנהג. בנוסף, עדותה של עובדת החברה אינה קבילה לנוכח העובדה שלא היא טיפלה בהשכרת כלי הרכב.

נקבע כי הדו"ח הוסב על שמו של הנאשם באמצעות חיבור פרטים שהוטמעו במאגרי המידע הממוחשבים של "אלדן", אך לא הוכח שהחברה משתמשת באמצעים שמונעים חדירה או שיבוש של מערכות אלה.

לגבי הבחירה שלא להעיד במשפט נקבע כי אמנם שתיקת נאשם יכולה לסייע לראיות התביעה – אך זאת כשיש לה ראיות. "כיוון שבמקרה זה לא הוצגו לי ראיות קבילות הקושרות את הנאשם למסירת החזקה ברכב מחברת אלדן במועד הרלוונטי לאישום, הרי שאין בהימנעות הנאשם מלהעיד כל 'יש' שניתן לחזקו", כתב השופט סעדון וזיכה את הנאשם.